סקר למיפוי בריאות נשים שנערך בקרב 3,000 נשים מצא כי אין מספיק שירותי בריאות בגיל המעבר. הסקר חדש בנושא מצא כי בעוד ש- 96 אחוז מהנשים בקבוצת הגיל 45-60 ציינו שסבלו מסימפטומים של גיל המעבר, 71% דיווחו שהצוותים הרפואיים כלל לא תשאלו אותן על התסמינים.

הסקר יהווה בסיס לגיבוש תוכנית לאומית לבריאות נשים ונערך על ידי ארגון "מדונה - נשים בשביל הבריאות", בשיתוף קופות החולים. הנתונים הוצגו אתמול (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. מהנתונים עולה כי 96% מהנשים בגיל המעבר חוו לפחות תסמין אחד המשוייך לגיל זה. השכיחים ביותר היו: עייפות, השמנה בטנית ועלייה במשקל, הזעת לילה וקשיי ריכוז.

62% מהנשים דיווחו שהם סובלות מעייפות, 61% השמנה בטנית ועליה במשקל, 53% דיווחו על הזעות לילה או בעיות שינה, 505 דיווחו על קשיי ריכוז או ירידה בזכרון ו-47% דיווחו על גלי חום.. 46% שיווחו על שינויים במצבי רוח ודכדוך ו-43% דיווחו על ירידה בחשק המיני, שיעור דומה דיווחו על כאבי פרקים ושרירים. 50% מהנשים ענו כי הנושא מעסיק אותן במידה רבה או רבה מאד, רק 11% דיווחו שהנושא כלל אינו מעסיק אותן.

העיסוק בנושא עולה ככל שעולה מספר התסמינים: בקרב נשים שסבלו מ-11-15 תסמינים, 77% ציינו שנושא גיל המעבר מעסיק אותן במידה רבה. הנתונים הראו כי באופן מובהק בקרב חרדיות ודתיות קיים פחות עיסוק בנושא גיל המעבר.

חוסר במידע על גיל המעבר

נשים פונות למקורות מידע שונים כמו רשתות חברתיות, משפחה וחברים, כאשר השימוש במקורות מידע עולה עם המדד הסוציואקונומי. רק 29% ציינו שמקורות המידע שלהם הם צוותי רפואה או טיפול.

53% מהנשאלות ציינו שהן מרגישות שהמידע שיש בידיהן בנושא גיל מעבר הוא חלקי ולא מספק.
כמחצית מהמשיבות ציינו שהתסמינים משפיעים עליהן בתפקודים השונים (בבית, במקום העבודה, בזוגיות ובחברה) במידה בינונית או רבה. כאשר מוסלמיות דיווחו שהן משופעות מכך יותר מיהודיות.
כאמור, 71% ציינו ששום גורם רפואי לא דיבר אתן או שאל אותן על גיל המעבר ותסמיניו ורק 14% ציינו שנעשתה אליהן פניה כזו.

לאיזה גורם רפואי נשים פונות בכדי להתייעץ בנושא גיל המעבר?

לפי הסקר כמחצית מהנשים לא פנו לגורם כלשהו. 38% פנו לרופא/ת נשים, 17% לרופא/ת משפחה. רק 8% פנו למומחים לגיל המעבר או למרפאת גיל המעבר.

מקרב הנשים שכן פנו לרופא/ה, 57% קיבלו טיפול תרופתי הורמונלי, 16% קיבלו טיפול על בסיס צמחי או מתחום הרפואה המשלימה. 17% ציינו שלא קיבלו שום המלצה לטיפול.

בקרב נשים שלא פנו לסיוע, ענו 6% כי התביישו לדבר על הנושא, 19% לא ידעו למי לפנות.
עם זאת מבחינת שביעות הרצון מהטיפול 40% מהנשים ציינו שהוא כלל לא הקל על הסימפטומים או הקל במידה מועטה.

נתונים נוספים שעולים מהסקר הם כי רק 18% מהנשים בגיל המעבר קיבלו המלצה על בדיקה לצפיפות עצם. 45% מהנשים דיווחו שעשו שינוי בתזונה או בפעילות גופנית במטרה להתמודד עם שינויים בגיל המעבר.

מלי קושא, החוקרת הראשית וחברת הועד המנהל במדונה: "בישראל 1.25 מיליון נשים בגיל המעבר. הממצאים מצביעים על נתונים שלא ניתן להתעלם מהם. הגיע העת לגבש תוכנית אסטרטגית לאומית בתחום שתכלול הכשרת צוותים מטפלים, אבחון וטיפול רפואי מותאם אישית, הקמת פלטפורמת מידע לנשים, רגולציה, חדשנות טכנולוגית.

"לשמחתי, במסגרת כנס עיצוב בריאות נשים שהובלתי בבית הנשיא בשיתוף פעולה עם הגברת הראשונה גב' מיכל הרצוג ומנכ"ל משרד הבריאות, המנכ"ל הכריז על הקמת צוות משימה לאומי שיכולל את התחומים העיקריים בבריאות נשים וגיל המעבר עלה סקר הכללי כנושאי מרכזי לעיסוק".