במשרד הבריאות מסרו היום (רביעי), כי יעבירו לצלב האדום הבינלאומי דרישה חוזרת, לדאוג לתזונה של החטופים שנמצאים עדיין בחיים ברחבי רצועת עזה ולדאוג להם לתוספי תזונה. זאת לאחר שנושא הירידה במשקל, החוזרים התזונתיים וחוזר בויטמינים עלה בצורה חדה וברורה אצל כל השבים והיו לו השלכות בריאותיות קשות.
"אני חוששת שמצבם של מי שנותרו ברצועה מחמיר ומחריף רפואית. צריך לדאוג לתזונה שלהם זה מטריד מאד", אומרת ד"ר הגר מזרחי, ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות.
במשרד הבריאות כותבים בימים אלו דוח המתאר את מצבם הרפואי והנפשי של השבים והתעללות שחוו. הפעם, לאור ביקורת שעלתה עם פרסום הדוח הקודם בנושא, הדבר נעשה בשיתוף ובהסכמת השבים.
בתדרוך לכתבים ציינה ד"ר מזרחי: "נושא הירידה במשקל מדאיג אותי מכמה טעמים. זה נושא שנצפה אצל הרבה מאד מהשבים. ראינו קשיים וליקויי תזונה קיצוניים, ראינו ירידה במשקל קיצונית מאד אפילו עד 40% אצל חלק מהשבים. בליווי אובדן מסת השריר עד כדי צורך בהמשך טיפול פיזיותרפי לחיזוק השרירים במרפאות השבים ובקהילה.
גם במקרים בהם לכאורה לא הייתה ירידה במשקל, ראינו אובדן גדול של שריר וירידה משמעותית ברמות ויטמינים, שקשור להרכב תזונה דל - של פחמימות בלבד, כפי ששמענו ממשפחות השבים. תזונה שמהווה פחות מ-50% מהצריכה היומית של קלוריות".
ד"ר מזרחי מציינת שהיו שבים שנצפתה אצלם תופעה של דימום לתוך שריר. תופעה שקשורה למחזור קיצוני בויטמין C. "זה ממש לא שולי. אנו רואים תוצאה של הדבר הזה ברמה רפואית. בצורה חדה וברורה של נזק רפואי. לוייטמין C יש לו הרבה תפקידים בגוף, אחד מהם קשור לדימום ספונטני בתוך שרירים עד כדי ירידה ברמת ההמוגלובין.
"אנו מעריכים שזה קרה במהלך השבי עוד לפני הגעתם ארצה. ניתן טיפול לא מספיק בשבי לדבר הזה. ראינו זאת אצל אחד אם לא יותר מהשבים וזה דבר שגרם לכאבים משמעותיים. זה גורם לאובדן דם וזה סימן מאד ברור לכך שהתזונה דלה עד דלה מאד".
עוד ציינה שחלק מהשבים סבלו ממחלות זיהומיות, חלקן קשורות לשתיית מים שאינם ראויים לשתיה וכן הודתה שהיו בעיות עיניים שנבעו מחוסר חשיפה לשמש אך לא פרטה בנושא. בעיות נוספות שאובחנו אצל השבים היו אובדן מסת שרייר מהעדר תנועה ובעיות שיניים.
"כל מי שנמצא שם הוא הומניטרי. כל מי שנמצא שם צריך לחזור ארצה. השבי זו סכנת חיים מיידית. בין אם באירוע פתאומי שעשוי לקרות ובין אם בצורה כוללת. אני מאד חוששת למצבם של מי שנשארו מאחור בשל הרעבה, מים דלוחים העדר הגיינה תנאים קשים ברמה הפיזית. המצב הרפואי, בוודאי מה שראינו בששת השבועות של שלב א', מדאיג מאד. אני מוטרדת ומודאגת".
ד"ר מזרחי התייחסה לידע שנצבר ולקליטה עתידית של שבים נוספים וכן לביקורת שהיתה על לחצים בקביעת בתי החולים שאליהם יפונו השבים אמרה: "היכולות נשארות באותם בתי החולים. בתקווה להבאת השבים הבאים לאותם בתי חולים שלמדו את התהליך.
היו הרבה שיחות מי קובע תיעדוף. כל בתי החולים רוצים לקחת חלק. התיעדוף נעשה על ידי משרד הבריאות משיקולים רפואיים, שיקולים של המשך טיפול. בסופו של דבר זה יצא מוצלח מבחינת ההתאמה ומבחינת איכות הטיפול".
פרופ' חגי לוין, רופא מטה משפחות החטופים, מסר מאוחר יותר כי "גם אחרי הצלה וטיפול מסור בבתי החולים בישראל, מצב שורדי השבי רחוק מלהיות 'תקין'. מניסיון שורדי השבי אנו למדים על פגיעות פיזיות ונפשיות לטווח הבינוני והארוך, המצריכות מעקב וטיפול. יש צורך במעקב שיטתי ארוך טווח אחר בריאות שורדי השבי והמשפחות, על מנת להבין ולטפל בפגיעות הייחודיות".