בבית החולים שיבא תל השומר החלו בשבועות האחרונים בתוכנית ניסיונית שבמסגרתה חולי סרטן אשר זקוקים לטיפול בתרופות אימונותרפיות מקבלים אותן במסגרת טיפול בבית מידי איש צוות סיעודי שמגיע עד אליהם ללא תשלום כלשהו. הדבר חוסך לחולים נסיעות ואשפוז יום בבית החולים. הטיפול מתבצע באמצעות בית החולים הוירטואלי שיבא ביונד שמעניק שירותי רפואה מרחוק ובבית המטופל.
טיפול בבית מתאפשר כבר במגוון מחלות ומצבים רפואיים ללא צורך באשפוז. כך, למשל, ניתן להתאשפז בבית במקום במחלקה פנימית בחלק מהמצבים, ניתן לקבל שירותי שיקום מגוונים בבית, ישנו הוספיס (בית לחולים סופניים), ולהבדיל - מעקב אחרי נשים בהיריון בסיכון. כעת נעשים צעדים ראשונים בנושא גם בתחום הטיפול בסרטן - מחלה שמזוהה עם הגעה תכופה לבית החולים וסדרות טיפולים באשפוז יום.
ד"ר שפירא־פרומר: "במקום לבוא כל שבועיים־שלושה לשבת שעות בהמתנה, לחפש את החניה ולהיות על הכבישים, זה מחזק את תחושת הנורמליות והאנושיות שהחיים נמשכים לצד המחלה"
עד כה ניתן הטיפול לשלושה מטופלים במסגרת שיתוף פעולה בין שיבא לקופת חולים לאומית. עמי (65) מתל אביב, חולה בסרטן עור גרורתי שאובחן לפני כחצי שנה, הוא אחד המטופלים הראשונים. הוא עבר סדרה של הקרנות, וכאשר הגיע לשלב של טיפול בשילוב תרופות אימונותרפיות, שניתן בעירוי במסגרת אשפוז יום, קיבל מהרופאה המטפלת שלו, ד"ר רוני שפירא, הצעה לעבור אותו מהבית.
קפה ליד הבית
"אני גר בצפון תל אביב, מרחק 45 דקות עד שעה הלוך לשיבא ועוד שעה חזור, הטיפול עצמו כשעה ועוד זמן המתנה. כך שלקבל טיפול בבית חולים פירושו בילוי של חצי יום ויותר בכבישים או בתל השומר. לכן כשהציעו לי טיפול ביתי מייד הסכמתי. לא הייתי מודע לכך שאני הראשון בארץ. בשבוע שעבר עשיתי כבר את הטיפול השני בבית, ומבחינתי זה פתרון מופלא", הוא אומר.
"אני עושה בדיקות דם לפני הטיפול ומעביר את התוצאות לשיבא. אם הן טובות - מגיע אלי הביתה אח ביום הטיפול, מצויד בכל מה שצריך, ומבצע את הטיפול כשאני יושב על הספה. הוא מגיע בתשע, וברבע לעשר אני כבר בקפה ליד הבית. הוא נוכח לידי בטיפול ואנחנו משוחחים. עברו יומיים - ואני כאחד האדם. אני מרגיש פחות חולה, הכל בנוחות שלי בבית, בלי בזבוז זמן מיותר. חזרתי לעבודה במשרה מלאה, ומבחינתי זה פתרון מושלם".
בלי לראות חולים נוספים
לא מדובר רק בחיסכון בזמן. לדברי עמי, חלק מהתחושות הקשות כחולה שנחשף לחולים אחרים במצבי מחלה שונים נחסכות ממנו באופן הזה. "בבית החולים אתה מגיע ויש לך כורסה, ולפעמים אין כורסה ואתה נחשף לאנשים שמקבלים את הטיפולים. אם תראי אותי ברחוב לא תאמיני שאני חולה, אבל יש אנשים שפחות קל לראות אותם. וברגע שאתה נכנס מעולם רגיל ונחשף לכל החולים זה משנה עולמות. הרבה יותר נעים לא להיחשף לכך. אנשים ששמעו על האפשרות שאני יכול לקבל את הטיפול בבית היו בשוק".
ד"ר רוני שפירא־פרומר, מנהלת מכון אלה למלבאום לאימונו־אונקולוגיה ומלנומה בשיבא והרופאה המטפלת של עמי, מסבירה: "אנחנו באים מתוך רצון לתת שירות חדש למטופלים של אימונותרפיה במסגרת הבית, לתת להם איכות חיים וחוויה בזכות זה שלא צריכים לחפש חניות ולהיות על הכביש. כמובן יש לנו היכרות קודמת עם המטופל, ורק אם המצב שלו יציב וזה מתאפשר אנו מחברים אותו למערכת של קבלת טיפול אימונותרפי בבית.
"כתבנו פרוטוקול מסודר שמגדיר מיהם החולים המתאימים, עד איזה מרחק מקסימלי מבית החולים אפשר לטפל, איך משנעים את התרופה באופן בטוח, וכמובן איך מבצעים ניטור ומעקב אחרי המטופלים. יש לנו מערך שעוטף את המטופלים, ויש אחות מתאמת של מכון אלה לוודא שהכל בסדר.
"מדובר במטופלים עם מחלה מתקדמת, והם נשארים מטופלים שלנו אך מקבלים עוד אקסטרה נוחות. במקום לבוא כל שבועיים־שלושה לשבת שעות בהמתנה, לחפש חניה ולהיות על הכבישים, זה מחזק את תחושת הנורמליות והאנושיות שהחיים נמשכים לצד המחלה. אני בטוחה שבעתיד גם חלק מהטיפולים הכימיים אפשר יהיה להתחיל בבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו