כ-1,000 תרופות הוגשו השנה לוועדת סל התרופות שדנה בימים אלה אילו מהתרופות יתוקצבו החל מ-2025. אבל התרופות למניעה וטיפול במחלת ההשמנה הן המסקרנות והחשובות ביותר מבחינת בריאות כלל הציבור בישראל וההיקף הפוטנציאלי של מיליוני ישראלים שהתרופות האלה יכולות לעזור להם, לא רק בירידה משמעותית ומתמשכת במשקל אלא גם במניעה של עשרות מחלות קשות וקטלניות. כולל מחלות סרטן ולב.
מנתונים שנחשפים כאן לראשונה עולה כי התרופות למניעת מחלות השמנה וסוכרת שנידונות עכשיו בסל (התרופות שמכונות בטעות רק כ״זריקות הרזיה״) הן בעלות ההשפעה החיובית הפוטנציאלית הגדולה ביותר בתולדות סל התרופות בישראל: לפחות כמיליון וחצי ישראלים ועד כ-2 מיליון ישראלים שסובלים ממחלת ההשמנה יכולים מבחינה רפואית וטיפולית לקבל אותן כדי לרזות באופן מתמשך ועקבי, ובעקבות זאת גם כדי לטפל ולמנוע שורה ארוכה של מחלות קשות שהשמנה גורמת.
מדובר בתקדים שלא היה מעולם בתולדות סל התרופות ומערכת הבריאות בישראל, שתרופות יכולות לטפל בכל כך הרבה ישראלים עד כדי הצלת חייהם.
ואולם, בגלל ההיקף האדיר חסר התקדים של המשתמשים הפוטנציאליים בתרופות, היקף התקציב השנתי של תרופות אלה לכמיליון וחצי הישראלים הוא כ-27 מיליארד שקלים בשנה, זאת כאשר כל תקציב התרופות החדשות שיתווספו לסל הוא 650 מיליון שקלים, והיקף סל התרופות כולו הוא של כ-15 מיליארד שקלים בשנה.
עקב ההיקפים הגדולים מאוד של המשתמשים הפוטנציאליים והתקציב, ביקשה לפני כשבוע ועדת הסל לקבל קריטריונים שיצמצמו ויגבילו את ההגדרות לתקצוב התרופה בסל.
ל״ישראל היום״ נודע כי לפי ההגדרות המצומצמות שמציעים עכשיו הרופאים מהחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר בהסתדרות הרפואית, יקבלו את התרופות הנכספות רק כ-6,000 חולים בהשמנה משמעותית ועם עדות למחלות נוספות, וגם זאת בעלות שנתית מוערכת של כ-80 מיליוני שקלים. אין ספק שיהיה צורך גם בלחץ ציבורי ורפואי משמעותי על משרד הבריאות, קופות החולים וועדת הסל בראשותה של פרופ׳ דינה בן יהודה כדי שתרופות אלה ייכנסו השנה לראשונה לסל.
שתי התרופות הנדונות כעת בסל לטיפול במחלת ההשמנה הן תרופת שניתנות בהזרקה תת עורית: תרופת המונג׳רו (mounjaro) של ענקית התרופות האמריקאית אלי לילי שנועדה גם לטיפול במחלת ההשמנה וגם למחלת הסכרת ותרופת הוויגובי (wegovy) של חברת התרופות הדנית נובו נורדיסק שנועדה לטיפול בהשמנה כשתרופה דומה של אותה חברה, האוזמפיק, כבר נכנסה לסל לטיפול בסכרת. לשתי התרופות תוצאות מצוינות ומבטיחות במחקרים וכבר בשימוש של מטופלים בישראל ובעולם.
הדרמה הבריאותית של הדיונים בוועדת הסל היא לא רק בגלל ההיקף הדרמטי וחסר התקדים של החולים הפוטנציאלים והתקציב אלא בגלל שיש כאן למעשה אפשרות למהפכה בריאותית מהגדולות בתולדות הרפואה - אם ינתנו תרופות אלה בתקצוב ציבורי למיליוני ישראלים ומיליונים בעולם כולו.
התקדמות מדעית גדולה בטיפול בהשמנת יתר
סימן ראשון ודרמטי לאפשרות הזו עלה באחרונה מההודעה שניתנה על ידי נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן וסגניתו קמלה האריס שהציעו בצעד היסטורי ברפואה האמריקנית להרחיב את הכיסוי הביטוחי לתרופות לטיפול במחלת ההשמנה לאמריקנים המבוטחים בביטוחי הבריאות הציבוריים. לפי הערכות, כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב סובלים מהשמנת יתר, המוכרת כיום כמחלה כרונית, עם סיכון מוגבר לתמותה כתוצאה ממחלות נלוות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, כמה סוגי סרטן ועוד.
לפי הודעת ביידן והאריס ״בשנים האחרונות חלה התקדמות מדעית גדולה בטיפול בהשמנת יתר, עם כניסתן של תרופות חדשות מצילות חיים. תרופות אלו נגד השמנת יתר מסייעות במניעת התפתחות סוכרת ומפחיתות מקרי מוות וחולי מהתקף לב ומחלות קרדיו וסקולריות אחרות בעד 20%. אבל עבור אמריקנים רבים, הטיפולים הקריטיים הללו יקרים מדי ולכן אינם בהישג יד. ללא כיסוי ביטוחי כאשר תרופות אלו יכולות לעלות עד 1,000 דולר בחודש.
עד היום הביטוחים הממשלתיים בארצות הברית כיסו את השימוש בתרופות נגד מחלת השמנה למצבים מסוימים, כמו סוכרת. ההצעה החדשה תרחיב את הגישה לתרופות חדשניות אלה להשמנת יתר, המוכרת כמחלה, ותעזור לפי הערכות ל- 3.4 מיליון אמריקנים כשהכיסוי רפואי יפחית את ההשתתפות העצמית עבור תרופות מרשם אלו בשיעור של עד 95% עבור חלק מהמבוטחים.
כארבעה מיליון מבוטחים מבוגרים נוספים יקבלו גם גישה חדשה לתרופות אלו כאשר הצעה חדשה זו תאפשר לאמריקנים ולרופאים שלהם לקבוע את הדרך הטובה ביותר על מנת שיוכלו לנהל חיים בריאים יותר, להצליח לממן את עלויות הטיפול ולהפחית את עלויות שירותי הבריאות.
הסיבה החמישית לתמותה בעולם
על פי נתוני מערכות הבריאות בארץ ובעולם, השמנה ועודף משקל הם הסיבה החמישית לתמותה בעולם ומהווים גורם סיכון לנכות כרונית קשה. מחלת ההשמנה מלווה בתחלואה נלווית משמעותית עם סיבוכים רבים וביניהם עשרות מחלות כולל סכרת, יתר לחץ דם כאשר כ-26% מהמקרים של יתר לחץ דם בגברים ו-28% בנשים הם כתוצאה של עודף משקל והשמנה, אי ספיקת לב ודום נשימתי בשינה, מחלת כבד שומני, מחלות סרטן כולל סרטן שד, מעי גס, וושט, כליות, כיס מרה, רחם, לבלב וכבד, אלצהיימר ודמנציה.
על פי נתוני משרדו הבריאות שיעור ההימצאות של עודף משקל והשמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת בישראל עמד ב-2022 על 58.6%; כ-1% גבוה מהשיעור בשנת 2018, וכ- 2.5% גבוה מהשיעור בשנת 2013. שיעורי ההימצאות של עודף משקל והשמנת יתר עולים ככל שהרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים יורד. בעיית ההשמנה בישראל רווחת במעמד סוציו-אקונומי נמוך וחמורה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל.
פרופ׳ דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים השרון בפתח תקוה ויו״ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, הוא ממובילי הדרישה להכנסת התרופות למניעת השמנה לסל התרופות. ולדבריו ״השמנה הינה מחלה כרונית מתקדמת המערבת כשליש מאוכלוסיית ישראל מעל גיל 50 ומהווה נטל בריאותי וכלכלי הן על החולים בה ויותר מכך על המדינה. לאור ההבנה על הכשלים הפיזיולוגיים המובילים למחלת ההשמנה פותחו בשנים האחרונות פתרונות תרופתיים יעילים ובטוחים אשר מעבר להפחתת המשקל מביאים להפחתת תחלואה ותמותה באלו החיים עם השמנה.
"למרות עובדות קשות אלו מחלה זו 'שקופה' בהיבט של הכללה בסל התרופות. לשליש מאזרחי ישראל הבוגרים ול8% מהילדים אין מענה בסל התרופות של מדינת ישראל והגיע זמן לשנות את התפיסה כי החיים עם השמנה אשמים במחלתם ולאפשר טיפול מציל ומאריך חיים".
ד״ר רועי אלדור, מנהל היחידה לסוכרת ובמכון לאנדוקרינולוגיה בבית החולים הממשלתי-עירוני איכילוב תל אביב, אמר ל״ישראל היום״ כי ״הכנסת התרופות לטיפול במחלת ההשמנה לסל בתקצוב ציבורי תהייה צעד דרמטי והיסטורי בהכרה ברמה הציבורית של חשיבות הטיפול במחלת ההשמנה. בניגוד למה שחושבים בטעות רבים, מחלת ההשמנה אינה נובעת מ'בחירה' של המטופל או מחולשה או חוסר כוח רצון. מדובר במחלה כרונית, הגורמת לסבל וסיבוכים קשים ועד כה- למרות היותה המחלה הנפוצה בעולם אנחנו לא מבינים ברמה המדעית את המנגנונים הגורמים לה״.
אלא שלדברי ד״ר אלדור, ״הטיפול עד כה התבסס מחד על שינוי באורח חיים בשילוב דיאטה לירידה במשקל ומאידך בניתוחים בריאטריים שלא מתאימים לכל החולים בהשמנה.עם זאת, הטיפול הנפוץ עד כה בדיאטה לירידה במשקל יעיל לטווח קצר אך לא לאורך זמן. התגובה של הגוף לירידה במשקל היא בהפעלת מנגנוני הגנה מפני רעב המובילים לעלייה חוזרת במשקל במרבית הסובלים ממחלת ההשמנה. זה לא בגלל 'חולשה' או 'כשלון' - להיפך - למרות שחוו את התגובה הפיזיולוגית שמונעת ירידה במשקל לאורך זמן- מחקרים הראו שאנשים הסובלים ממחלת ההשמנה ניסו בממוצע ארבע פעמים לרדת במשקל בעזרת שינוי משמעותי באורחות חיים ובכל פעם – לאחר ירידה ראשונית במשקל , עלו חזרה למשקל קרוב למשקל ההתחלתי. מדובר בהשקעה עצומה מצד המטופלים בניסיון לטפל במחלתם בעצמם.
״לעומת זאת שילוב הטיפול באורחות חיים עם טיפול תרופתי במחלת ההשמנה הדגים הן יעילות גבוה יותר בהורדה במשקל והן יכולת לשמר את המשקל החדש לאורך זמן. הכללת הטיפול התרופתי במחלת ההשמנה במסגרת MEDICARE מהווה הכרה של ממשל ביידן בכך שללא שילוב של הטיפול התרופתי – במרבית הסובלים ממחלת ההשמנה היא הייתה עד כה חשוכת מרפא.
מעבר לכך מחלת ההשמנה כרוכה במעל ל200 סיבוכים רפואיים קשים כולל סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות אורטופדיות, מחלות לב , גידולים שונים ועד. ברמה הציבורית –התובנה ששילוב הטיפול התרופתי יביא מזור לסבל הרב של החולים במחלה אך גם למניעה וחסכון בהוצאות הטיפול באין ספור מחלות כרוניות לקופה הציבורית - משמעותי ביותר".
ד״ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה, החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, אמר ל״ישראל היום כי ״התרופות לטיפול בהשמנה כבר הוכיחו יעילות בשורה ארוכה של תחומים, שאין להם קשר ישיר להשמנה או להורדת רמות הסוכר בדם, להן נועדו מלכתחילה. בין השאר, מניעת התקפי לב ושבץ מוחי, מחלות כבד וכליה, יעילות נגד גידולים סרטניים מסוימים, טיפול בדלקת פרקים ניוונית ובהתמכרויות, פרקינסון ואפילו סיוע במצבים כמו דום נשימה בשינה.
"הכללה של תרופות לטיפול בהשמנה בסל התרופות יכולה לשפר את איכות החיים וגם להציל חיים. יש לנו במרפאה ניסיון מעשי עם חולים שהגיעו כמעט על כיסא גלגלים והיום הולכים על שתי הרגליים ולאחרונה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מציע להכליל את תרופות ההרזיה החדשות במסגרת שני מסלולי ביטוח הבריאות הציבורי שמוצעים לאמריקאים וזהו הסימן מובהק לכל מדינות העולם המערבי - ובכללן ישראל - להנגיש את התרופות האלו לציבור שזקוק להן, כאשר חשוב מאוד לזכור העלות הכלכלית של מגפת ההשמנה בישראל מוערכת ביותר מ-26 מיליארד שקל בשנה. הסכום הזה הוא נגזרת של ביקורים אצל רופאים, אשפוזים, תרופות למחלות רבות וכדומה. 26 מיליארד שקלים בשנה מהווים 400% יותר מכל תקציב התרופות בישראל.״
בנושא זה יש גם שמסתייגים מהדרישה להכללה נרחבת של התרופות למניעת השמנה בסל התרופות וביניהם פרופ׳ נדב דוידוביץ, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב ומנהל מגמת מנהיגות בבריאות באוניברסיטת בן גוריון, שאומר כי ״הנושא של טיפול תרופתי להשמנה עולה בשנים האחרונות לכותרות, כולל בדיוני ועדת הסל. ללא ספק מספר תרופות שונות מראות נתונים חשובים במיוחד לחולי סכרת ולאנשים שמנים. כרופא מומחה לבריאות הציבור וכמי שהיה חבר בועדת הסל, אומר כי אין פתרונות קסם, והנהירה אחר טיפולים אלה באופן נרחב תוך הזנחת התפיסה ההוליסטית של התמודדות עם השמנה שהיא ללא ספק המגיפה של המאה ה - 21, ולצערנו גם בישראל, יכולה להביא עמה נזקים, תקוות שוא וגם הסטת כספי ציבור באופן מוטה. אל לנו להתייאש ולחשוב שהשמנה כיום היא גזירת גורל, אנו חייבים לפתח תוכנית לאומית כוללנית להתמודדות עם ההשמנה שהיא ללא ספק גורם סיכון בולט כיום, גורמת לתחלואה ולתמותה מוקדמת ומזיקה לאיכות החיים.
"התוכנית צריכה לכלול הוזלת סל מזון בריא, קידום תכנון עירוני שמעודד פעילות גופנית ונגישות למזון טרי ובר קיימא תוך מלחמה במזון מזיק, זאת גם על רקע השערורייה של ביטול מס הסוכר של משקאות מתוקים, מס יעיל שגם היה מאפשר מימון של קידום בריאות. בוודאי שתרופות לסכרת והשמנה נדרשות, אך מדובר על אוכלוסיות בסיכון, עם השמנת יתר משמעותית וסכרת. ולסיום - כל החושבים שיש משמעות בריאות ציבור גדולה להנגשת התרופות לאוכלוסיות רחבות יותר, יצטרפו ללחץ על חברות התרופות להורדת המחירים הלא סבירים של התרופות. עם כל העלות של פתוח התרופה, השימוש הנרחב בהן כעת מחייב הודרת מחיר, חברות התרופות גם ככה ירויחו באופן מספק ולא חזירי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו