הטרנד המסוכן ״פיקה״ הגיע אל הילד שלכם? כך תתמודדו

טרנד מדאיג במיוחד ״התפרץ״ ברשתות החברתיות בארה"ב סביב הפרעת אוכל שחוזרת לכותרות ומסכנת לא מעט ילדים.

פיקה (Pica) היא הפרעת אכילה שבמסגרתה ילדים אוכלים חומרים שאינם מזון, כמו אדמה או פלסטלינה. נתונים שפורסמו מראים כי כ-5% מהילדים עשויים לפתח התנהגות שתעיד על ההפרעה הזו, ועל פי מומחים היא עלולה לגרום לסיבוכים רפואיים חמורים, כולל הרעלות או חסימות במערכת העיכול.

באחד מערוצי הטיקטוק הפופולריים בארה״ב, אמא מתעדת באופן שוטף את ההתמודדות של הבת שלה עם תסמונת ״פיקה״, ונותנת מגוון עצות בנושא.

הסרטונים הללו גורפים לאחרונה מיליוני צפיות, ומעלים את התופעה לתודעה של רבים מהצופים.
רויטל אדמוני, מורה לחינוך תזונתי ומחברת תכנית הלימודים 'אוכלים בריא' עבור משרד החינוך, מסבירה כי דווקא בגיל הזה חשוב להטמיע הרגלי אכילה בריאים שילוו את הילדים לאורך חייהם, כבר מגיל בית ספר. ״חינוך תזונתי בגיל מוקדם הוא בעל חשיבות רבה ומשמעותית בחיי הילדים״, היא אומרת, ״שכן הוא מסייע במניעת התפתחות הפרעות אכילה מסוכנות, מהווה כלי חיוני במאבק במגפת ההשמנה בקרב ילדים - ומפתח מיומנויות חיים חשובות על ידי הקניית כלים לקבלת החלטות מושכלות בתחומי חיים רבים".

ההפרעה ״פיקה״ מאופיינת באכילת חומרים שאינם מזון, ונפוצה בעיקר בקרב ילדים ונשים בהריון, אך יכולה להופיע גם בקרב מבוגרים. "ילדים עם פיקה עשויים לאכול מגוון רחב של חומרים לא אכילים, כגון אדמה, חימר, גיר, נייר, סבון, שיער, צבע מתקלף או אפר סיגריות", מתארת אדמוני. "זו המציאות עבור כ-5% מהילדים הסובלים מההפרעה, כאשר הסכנות של פיקה עשויות להיות מרחיקות לכת: מהרעלות חמורות וחנק ועד לחסימות מעיים מסכנות חיים".

הפרעת האכילה הזו עשויה לנבוע ממגוון גורמים כמו חוסרים תזונתיים, במיוחד של ברזל, אבץ או סידן, אשר נחשבים לגורמים אפשריים. ״בנוסף, הפרעה זו נפוצה יותר בקרב ילדים עם בעיות התפתחותיות, כגון קשיי למידה או הפרעות על הספקטרום האוטיסטי״, היא אומרת. ״חלק מהילדים עשויים לחוות גירוי חושי נעים מאכילת חומרים לא
אכילים, מה שעלול לחזק את התנהגות זו״.

@rajanatharp ♬ Girls Just Want to Have Fun - yourmusic4ever💯

גם גורמים פסיכולוגיים, כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) או סכיזופרניה, עשויים לדברי אדמוני להיות קשורים להתפתחות של פיקה.
אלא שלמרות הסכנות האמורות, נראה כי מערכת החינוך הישראלית עדיין מתקשה להתמודד עם האתגר. "בתי ספר בארץ נאלצים להסתמך על מקורות מימון חיצוניים כדי לשלב חינוך תזונתי בתוכנית הלימודים, כשבמקביל - בכל העולם מתמודדים עם תופעת הפרעות האכילה, לצד נסיונות לעידוד אכילת אוכל בריא בקרב ילדים״, אדמוני מסבירה.

אז איך אפשר בכל זאת להפוך את האוכל שעל הצלחת לחוויה נעימה? אדמוני סוברת כי כאשר אנו נותנים לילד הרגשה טובה ותחושת ביטחון, גדל הסיכוי שיסכים לנסות מזון חדש. אבל כיצד מעצימים את הילד? ״נותנים לו להיות חלק מתהליך הבישול״, היא מציעה. ״עצם החוויה שבה הילד עושה משהו שמבוגרים עושים, נותנת לו תחושה חיובית ומעניקה לו ביטחון״.

טיפ נוסף לדברי אדמוני הוא מתן מוטיבציה: ״בפרסומות, הקריין מדבר על חטיף שוקולד או משקה מוגז עם המון התלהבות ובאופן שיווקי במיוחד. אבל גם אנחנו יכולים להציג בהתלהבות את המתכון הבריא שנכין עם הילד (כמובן בגבולות הטעם הטוב). שידור התלהבות מהמנה תעבור גם לילד, שאולי יסכים לפחות לטעום״.

גם סביבה נעימה חשובה לאכילה מאוזנת, קובעת המומחית. ״באופן טבעי, ילדים עלולים להתנגד בתחילה לטעימת מאכלים חדשים. אחת הדרכים האפקטיביות להתגבר על התנגדות זו היא יצירת אווירה חיובית של שמחה והנאה. אל תהססו להיות מעט שובבים, אפילו בצורה הפשוטה ביותר - אין צורך להפוך לבדרנים מקצועיים. לדוגמה, בזמן שטיפת ירקות, אפשר בדרך אגב להתיז מעט מים על הילדים, אם הם צוחקים מכך. האווירה הקלילה וההומור מגבירים את הסיכוי שהם יהיו פתוחים יותר לנסות מאכלים חדשים״.

דרך נוספת להתמודדות ולעידוד הילד לתזונה נכונה ובריאה, הוא שימוש באסוציאציות: ״חשוב להתחבר לעולם הדימויים של הילד ולקשר את המזון החדש למשהו מוכר יותר״, אדמוני מבהירה. ״לדוגמה, בעת הכנת קינואה עם הילד, ניתן לשאול אותו מה הגרגירים מזכירים לו. סביר להניח שיענה ׳פתיתים׳, אך גם אם יציע משהו אחר, אפשר להסכים ולהוסיף שהקינואה אכן מזכירה גם פתיתים במראה. מדוע? כי סביר שהוא מכיר ואוהב פתיתים. אומנם הטעם הוא שונה, אבל אם הילד מקשר את הקינואה לפתיתים, הוא עשוי להיות נכון יותר לטעום אותה״.

ייתכן שיאהב את הטעם ויתכן שלא, אדמוני מוסיפה, אך המכשול העיקרי - הנכונות לנסות מאכלים חדשים - כבר נפתר לדבריה בזכות ההקשר הנכון.