מדי שנה כ־1,200 נשים בישראל חוות לידה שקטה. אוקטובר הוא חודש המודעות ללידות שקטות, והשנה מתווסף לכאב הפרטי גם כאב לאומי.

בשנת 2023 שיעור תמותת התינוקות בישראל עמד על 2.7 ל־1,000 לידות, עם כ־480 לידות שקטות משבוע 22. המספר משלש את עצמו כשמדובר על הפלות לפני שבוע 22, אך נתונים אלה אינם נבדקים באופן שיטתי.

למרות ריבוי המקרים, נשים שחוו לידה שקטה נתקלות בחוסר הבנה ורגישות. "אז אם בסוף אין לך תינוקת, למה את לא בעבודה?", "לא צריך לדבר על זה, תשכחי שזה קרה", "אז מה את עושה כל היום - בוכה?", "בטח לא תקחי חופשת לידה, הרי אין לך תינוק" - אלו משפטים אמיתיים שנאמרו לנשים אמיתיות שעברו חוויה טראומטית שכזאת.

אריאלה ברדוגו, אמא לארבעה, יזמת, חוקרת, יוצרת ומנחת הפודקאסט "הידיים הטובות", משתפת את סיפורה האישי: "ב־2018, בשבוע 37 התגלה דימום מוחי חמור בעוברית שלי. כמה ימים אחרי עברתי לידה שקטה, אירוע שטלטל את עולמי ושינה את מסלול חיי".

ברדוגו מתארת את הקושי הרב שחוותה: "אני זוכרת ששכבתי בבית החולים אחרי הלידה השקטה והבנתי שהכל השתנה. לא ידעתי איך להתחיל להתמודד בכלל עם מה שקרה. איבדתי ילדה שכל כך חיכיתי לה, אך העולם סביבי המשיך כרגיל. מה שהיה הכי קשה הוא ההתמודדות עם ההלם, הכאב ותחושת האובדן הפתאומי, ובעיקר חוסר ההבנה והתמיכה החברתית".

אין תמיכה

חוויה אישית זו הובילה את ברדוגו למסע מחקר ויצירה. "ככל שהתעמקתי וחקרתי את הטראומה האישית שלי בתוך הסיפור הגדול יותר, הבנתי כמה חוסר יש במודעות ובתמיכה לנשים שעוברות לידה שקטה", היא מספרת. בהמשך לכך היא יצרה את הפודקאסט, העוסק בלידה שקטה ואובדני היריון.

ברדוגו משתפת סיפורים שהיא שומעת מנשים אחרות שעברו לידות שקטות: "נשים מספרות על חוסר הבנה מצד הסביבה הקרובה, שלא תמיד מבינה את עוצמת האובדן. החברה, שבה היריון ולידה הם סמל חיים ושמחה, לא תמיד יודעת איך להכיל לידה שקטה, דבר שמוסיף לקושי ולתחושת הבידוד".

לגבי הצוות הרפואי ברדוגו מציינת כי ישנן חוויות מעורבות: "נשים רבות מספרות על צוותים רגישים ומכילים שהעניקו להן יחס אישי ותומך, מה שהפך את החוויה הקשה לכזו שכוללת תחושה של הקשבה וליווי רגשי. עם זאת, עדיין יש מקרים של חוויות פחות מיטיבות ורגישות".

בתשפ"ד הגיעו למרכז הסיוע של עמותת עתים 100 פניות בנושא לידות שקטות וקבורת עוברים. נכון להיום, שישה בתי חולים עובדים ישירות מול עתים לקבלת ליווי וסיוע לצוות הרפואי. אי אפשר להחזיק עוברים מעבר ל־10 ימים בפתולוגיה. בפועל עוברים יכולים להימצא שם במשך חודשים, וזאת מכיוון שאף אחד לא מפקח.

מיטל בנשק, סמנכ"לית "קרן בריאה", המקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות, מוסיפה מידע על המאמצים הנעשים בבתיה"ח: "בסיורים שאני מקיימת נראה שברבים מהם מושקעים מאמצים כדי להקל על אישה העוברת לידה שקטה. למשל בהקצאת חדר מיוחד המסומן בפרח כדי שכל מי שייכנס ייתן יחס מותאם טראומה, או בערכה מיוחדת לשימור מזכרת מהעובר או תמיכה וליווי בעיבוד רגשי של החוויה".

"ממתינות זמן ארוך"

עם זאת, בנשק מצביעה על כשל משמעותי במערכת: "כשל בולט בזירה הזו הוא דווקא מתן תורים בטווח זמן סביר לגרידה כאשר אישה התבשרה שלעובר אין דופק. למרות נוהל שמשרד הבריאות כתב, המחייב בתי חולים לקביעת תור תוך 72 שעות מפניית האישה, בפועל זה לא תמיד מתבצע ויש עדיין נשים שממתינות זמן ארוך".

ברדוגו מדגישה את החשיבות של ההכרה בלידה שקטה כאובדן אמיתי ומשמעותי: "זהו לא רק אירוע רפואי, זה לא הפלה - זהו אובדן של ילד, של תקוות וחלומות, ושל מציאות חיים שתוכננה והשתבשה בבת־אחת". היא קוראת להכרה בלגיטימיות של הכאב והאבל, לא רק עבור האימהות אלא גם עבור בני ובנות הזוג. לסיכום בנשק מדגישה: "זו חובה של מערכת הבריאות להשתמש בכלים העומדים לרשותה כדי לצמצם ממדי טראומה בקרב האוכלוסייה".