תוכנית החיסונים לילדי ישראל משתרכת אחרי המדינות המפותחות, כשעיקר הבעיה נוגע לכמה חיסונים חדשים ויעילים שלא נמצאים בסל - כך מתריע היום  (שני) פרופ' אלי סומך, יו"ר הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים. לדבריו, "מדובר בחיסונים שיכולים למנוע אלפי אשפוזים, מחלות סרטן ותמותה".

פרופ' סומך ורופאים בכירים נוספים פנו למשרד הבריאות לקראת תחילת דיוני ועדת סל התרופות בסוף החודש. הבעיה, לטענתם, נעוצה בכך שישנה תחרות בלתי הוגנת על התקציב הנמוך של הסל בין חיסונים שמכוונים למניעת מחלות לבין תרופות לחולים קשים שמבטיחות הארכת חיים.

בין היתר ביקשו הרופאים "לקיים פגישה לקראת הדיונים במטרה למנוע את התוצאה העגומה שהיתה בוועדה הקודמת ולדון בפתרונות ארוכי טווח". למרות שעברו כשלושה שבועות מפנייתם הרופאים לא קיבלו מענה.

אשתקד הוגשו לוועדה בקשות לכלול בסל כמה חיסונים חשובים, אך כולן נדחו. בין החיסונים שלא נכנסו נמצא "בקסרו" נגד החיידק האלים מנינגוקוק B, שגורם לכ־5 מקרי מוות של ילדים בשנה ולמקרי פגיעה נוירולוגית. מדובר בניסיון החמישי לכלול אותו בסל כדי שיינתן לכלל ילדי ישראל. חיסון נוסף שלא נכלל בסל הוא "בייפורטוס", נגד נגיף RSV, שעשוי למנוע אלפי אשפוזים של ילדים כתוצאה מדלקת ריאות (כ־80% מהאשפוזים). חיסון זה צפוי למנוע גם אשפוזים רבים ביחידות לטיפול נמרץ ילדים, זיהומים חיידקיים משניים, צורך בהנשמות וטיפולים במכשיר אקמו.

ההמלצה: הפרדה בין תקציבים

ועדת סל התרופות גם לא הכניסה כמה חיסונים עבור מבוגרים. "ניתן היה להרחיב את מתן החיסון לשלבקת חוגרת למבוגרים מקבוצות הסיכון, וכן לבחור לחסן את האוכלוסייה המבוגרת בחיסוני RSV למבוגרים ובכך להקטין את הנטל הקשה על דרכי הנשימה בחורף, הכרוך באלפי אשפוזים, סיבוכים ותמותה", נכתב בפניית הרופאים אל משרד הבריאות, "אבל הוועדה בחרה שלא לכלול ולו גם חיסון אחד מאלה בהמלצותיה".

על המכתב חתומים פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב, במרכז הרפואי "הדסה"; פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית; פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים; פרופ' אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל; פרופ' פרנסיס מימוני, יו"ר המועצה הלאומית לפדיאטריה; פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות; ופרופ' אלי סומך.

הרופאים ממליצים להפריד בין התקציב לרפואה מונעת לזה המוקדש לטכנולוגיות טיפוליות, ומציעים שאם בשנה נתונה אין צורך באישור חיסונים חדשים ולא נדרש לתקצב אותם - אפשר יהיה להעביר את התקציב שנשאר לתוכניות מניעה אחרות או לשנים אחרות.

"מניעה תמיד נתפסת כפחות חשובה מבדיקות או מטיפולים לפרט, לכן המימון למניעה תמיד נמוך משמעותית מטיפולים או מבדיקות, למרות התועלת הרפואית והכלכלית", מסבירים הרופאים. "ניסיונותינו להעלות את חשיבות החיסונים בוועדות הסל לא צלחו, והחיסונים נותרו בנחיתות מובנית. יו"ר הוועדה אמרה שוועדת הסל מעודדת חולים שיגיעו ויספרו על סבלם, וכמובן אלו שעדיין לא חלו אינם יכולים לעשות זאת, לכן עלול להיווצר אי־שוויון בהחלטות".

ממשרד הבריאות נמסר: "במהלך השנים נוספו לסל טכנולוגיות ותרופות למניעת תחלואה. בשנתיים האחרונות הכנסנו נושאים נוספים, לדוגמה פאנל גנטי ומשקפיים לילדים עד גיל 7. בשנים 2024-2011 נכנסו חיסונים רבים, ביניהם 'רוטה', חיסון שעלת לנשים הרות; חיסון מנינגוקוק B; שלבקת חוגרת; 'פריוריקס', ועוד".