מצב בריאות הישראלים במלחמה: עליה בשימוש בתרופות שינה, הרגעה ודיכאון, עלייה בשיעור חולי הסוכרת שאינם מאוזנים בקרב המפונים ועלייה נוספת בשיעור ההשמנה - אלו חלק מהממצאים שעולים מניתוח נתוני כלל האזרחים המבוטחים בקופות החולים.
הנתונים מתפרסמים בדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2023 - בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
בשנה שעברה נרשמה עלייה של 6% בצריכה של תרופות נוגדות דיכאון. השימוש בתרופות לשינה והרגעה עלה ב-3.5% בהשוואה לצריכה בשנת 2022.
שיעור צריכת תרופות אנטי-דיכאוניות עמד ב־2023 על 655 מרשמים לכל 1,000 איש, לעומת 615 ב-2022. העלייה נרשמה בכל האזורים בישראל (ראו מפה).
בהשוואה בין המינים, נשים צורכות שיעורים גבוהים יותר של תרופות נגד דיכאון, שינה והרגעה משצורכים גברים.
21% מהישראלים מעשנים
עישון: 21.1% מהאוכלוסייה הבוגרת עישנו ב-2023, לעומת 20.9% ב-2021. זאת חרף האיסור על עישון במקומות ציבוריים, ההסברה, או ההקלה בקבלת תרופות לגמילה מעישון.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2023 29.3% מהגברים ו-13.5% מהנשים נהגו לעשן.
היקפי ההשמנה בישראל המשיכו לעלות גם ב-2023: 62% מהגברים וכ-57% מהנשים בגיל 64-20 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2023 חלה עלייה של כ-0.4% בשיעור ההשמנה.
מהדוח עולה נתון מדאיג ולפיו גם ב-2023 נמשכה העלייה בשיעור השמנה בקרב בני נוער, שעמדה על 13.2% (לעומת 12.8% בשנה קודמת). מנגד, לראשונה מ-2019 נרשמה ירידה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בני 7, מ-8.5% ב־2022 ל-8.1% ב־2023.
מהנתונים עולה מגמת ירידה נוספת בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן: ב-2023 ביצעו 70.5% מהנשים בגילאי 74-50 ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, לעומת 71.8% ב-2022. השיעורים שנמדדו נמוכים אף יותר מאלו שנמדדו ב-2020, שנת הקורונה שבה היתה ירידה משמעותית בבדיקות אלו.
סוכרת: 10.5% מהמבוגרים (18 ומעלה) מאובחנים עם סוכרת. עלייה לעומת 2022 (10.3%) ושנת 2021 (9.8%). לפי הדוח שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים ביותר נמצאים בדרום ובצפון הארץ.
7.2% מחולי הסוכרת אינם מאוזנים, דבר שעלול לגרום לפגיעה בראייה ובכליות, לקטיעת רגליים ועוד. שיעור גבוה של חולים לא מאוזנים נרשם בנצרת ובנגב המערבי (9.7%), עכו (9%) וצפת (8.2%).
הדוח משקף את איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים, ומטרתו לשפר את השירות הרפואי. המדידה מקיפה היבטים של אבחון, מניעה וריפוי, והנתונים מבוססים על מידע מארבע קופות החולים.
בעקבות המלחמה הוחלט להוסיף מדד חדש של שימוש בתרופות לשינה, להרגעה ולדיכאון. עוד הוחלט בפילוח לפי אזורי מגורים, לייצר נפה חדשה - "נגב מערבי" - הכוללת בין היתר את יישובי העוטף. לגבי המפונים מהצפון: נפת צפת כוללת את תושבי אצבע הגליל ומטולה שפונו מבתיהם.
צפויה פגיעה נוספת
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, ראשת תוכנית מדדי האיכות: "ב-2023 נצפו כמה מגמות מעודדות, וביניהן עלייה בסיקור לסרטן צוואר הרחם, איזון ערכי הכולסטרול וברצף הטיפולי לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך.
למרות העלייה בתחלואה בסוכרת, נצפה שיפור ניכר באיזון במחלה בקרב הסוכרתיים. "הדוח חושף גם פערים גיאוגרפיים באזורים שחווים את המלחמה בעצימות גבוהה יותר. ניתן להעריך שהעלייה בשימוש בתרופות הרגעה ונוגדות דיכאון, בעיקר בקרב צעירים ובאזורים מסוימים, היא תוצאה של המלחמה".
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות: "הדוח מתחיל לשקף את ההשפעה של המלחמה על חלק מהמדדים, וחושף מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך שב-2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה.
"הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי־חברתי הנמוך לגבוה מדאיגים מאוד, במיוחד בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן, בשיעורי ההשמנה הגבוהים יותר ובאיזון פחות טוב של מחלת הסוכרת.
לנוכח האתגרים המתרבים, יש מקום למעורבות גדולה יותר של השלטון המקומי כגורם משמעותי נוסף המסייע לקופות החולים בקידום בריאות האוכלוסייה ברשות המקומית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו