רופאי המשפחה הם "שומרי הסף" במערכת הבריאות והם הכתובת הראשונה לכל פניה שלנו, ואף עשויים לחסוך פניה לרופאים מומחים בהמשך. אולם כמעט מחצית מהעוסקים ברפואת משפחה לא עשו כלל התמחות ברפואת משפחה, כך עולה מדוח ראשון מסוגו שנעשה במנהל התכנון במשרד הבריאות.
על פי הדוח, אותם רופאים הם מתמחים ברפואה כללית, ללא התמחות או בעלי התמחות אחרת. על פי חוק הם יכולים לכנות עצמם רופאי משפחה אך לא "מומחים ברפואת משפחה".
היכן נמצאים הכי פחות רופאים מומחים ברפואת משפחה? בכרמיאל (שם יש 138 רופאי משפחה ורק 27 מהם מומחים), שפרעם (210 מהם 43 מומחים), הרי יהודה (846 מהם 183 מומחים), אזור יחיעם (101 רופאים מהם 24 מומחים) ואזור אשדוד (149 רופאי משפחה ורק 37 ממומחים).
בדוח נבדק גם זמני ההמתנה לקבלת תור אצל רפואי המשפחה. ממצאי הבדיקה מראים כי האזורים שבהם זמינות הרופאים היא הנמוכה ביותר היא אזור ראשון לציון, אזור חולון, אזור קרית מלאכי ואזור תל אביב.
בבדיקה חושבה זמינות רופאי המשפחה על ידי חלוקת המדינה ל-52 אזורים סטטיסטיים וחלוקה של האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 25) בכל אזור לפי מספר שעות העבודה של כלל הרופאים באותו אזור. ככל שיחס השעות לגודל האוכלוסייה נמוך יותר זמינות רופאי המשפחה באותו אזור נמוכה יותר.
באזור ראשון לציון ישנם 322,705 תושבים מעל גיל 25 וסך שעות העבודה של רופאי המשפחה הוא 3,745. יחס השעות לאוכלוסייה עומד על 0.012 שעות רופא לנפש לשבוע. במערב השרון היחס 0.013 ויחס דומה נמדד גם בחולון, באזור קרית מלאכי, ותל אביב.
"תופעה לא רצויה"
במשרד הבריאות מציינים כי "איכות הכשרת הרופאים הינה קריטית להיותם רופאי משפחה המסוגלים לתת מענה רחב למטופלים. שיעור גבוה של עוסקים ברפואת משפחה שאינם מומחים ברפואת משפחה, חלקם הגדול לא מומחים כלל, מצביע על רמת שירות נמוכה של רפואה ראשונית באזור".
אז היכן הוכשרו הרופאים שלנו? באזור הצפון ישנו יחס גבוה יותר של רופאים שלמדו באוניברסיטאות בחו"ל שרמתן נמוכה, ולכן ישראל תפסיק להכיר בלימודים בהן החל מ-2026. ריבוי רופאים שלמדו בחו"ל, במדינות שנפסלו, עשוי להעיד על רמת הכשרה נמוכה יותר. באזורים עכו, שפרעם, גליל תחתון מזרחי, הר אלכסנדר ועמק החולה רק כמחצית מהרופאים למדו בישראל או במדינות מוכרות בחו"ל.
עורכי המחקר, ד"ר חני שרודר ואלכסיי בלינסקי מהאגף לתכנון מדיניות במשרד הבריאות, מציינים כי: "מבחינת הזמינות של שעות עבודה פרונטליות של רופאי המשפחה יש זמינות גבוהה בכלל אזורי הארץ. ישנם פערים יחסיים בין האזורים השונים, אך בחלק מהמקרים פערים אלו זניחים ובחלק אחר ניתנים להסבר על ידי דפוסי שימוש שונים, כמו שימוש בשירותים דיגיטליים, שלא נבדק במחקר. לכן מבחינת סדר עדיפויות זאת לא הבעיה המרכזית שיש לטפל בה באופן מיידי".
עם זאת ציינו כי "תופעת העוסקים ברפואת משפחה שאינם מומחים ברפואת משפחה היא תופעה לא רצויה, בפרט כאשר מדובר ברופאים כלליים אשר לא מחזיקים התמחות כלשהי. רפואת משפחה הינו מקצוע מרכזי בעל השפעה ניכרת על תוצאי בריאות של המטופלים ולכן יש לפעול למיגור התופעה".
בלינסקי מוסיף: "אנחנו רוצים להוביל מהלך יחד עם איגוד רופאי המשפחה, תוכנית לאומית לרפואת משפחה שתשים זרקור על ההתמחות ברפואת משפחה ותהפוך את התחום ליוקרתי להתמחות וכן תבטיח בהמשך הכשרה מתמדת כדי להפוך את המקצוע הזה ל'מקצוע מתעדכן', דבר שיוריד את הצורך לפנות לרפואה יועצת".
באיגוד הישראלי לרפואת המשפחה מברכים על העיסוק של משרד הבריאות בהגדלת כמות רופאי המשפחה והמומחים בתחום ואומרים: ״רפואה משפחה חזקה ומקצועית היא הבסיס של מערכת בריאות ציבורית, איתנה ויציבה. אנו מברכים על כל עיסוק שבא להגדיל את הכמות והאיכות של העוסקים ברפואת המשפחה ונפעל עם משרד הבריאות לקדם כל פעילות שתתרום למטרה זו״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו