אזהרת מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהכשרת הרופאים מאיימים על מערכת הבריאות

ליקויים "מהותיים" בהסדרת ההכשרה של הרופאים והעדר תכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי הובילו את מדינת ישראל למחסור ברופאים. למשרד הבריאות גם אין מידע כמה רופאים חסרים בכל תחום ובכל אזור בארץ, כך טוען היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח מעקב שערך על תהליך הכשרת הרופאים בישראל.

המבקר מציין כי מאז הדו"ח הקודם ב-2018 משרד הבריאות אמנם העלה את הנושא החשוב על סדר יומו ופעל לתיקון חלק מהליקויים. עם זאת, המבקר מציג נתונים לפיהם פחות משליש (31%) מהרופאים החדשים ב-2023 למדו באוניברסיטאות בארץ וכי קיים מחסור במגוון תחומים, בהם גריאטריה, הרדמה, טיפול נמרץ ופסיכיאטריה - שם חסרו 280 רופאים ב-2019 והמחסור אף הוחרף בעקבות המלחמה.

מה כן קרה מאז הביקורת הקודמת ב-2018? הוקמו שתי ועדות מטעם משרד הבריאות ומטעם המועצה להשכלה גבוהה, ולאחרונה משרד הבריאות הקים עוד 3 ועדות משנה לנושא המחסור ברופאים ומתכונת הכשרת הרופאים.

בשנת 2020 היה שיעור הרופאים בישראל 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, שיעור קטן מעט מממוצע ה-OECD, שעמד על 3.7 רופאים. לאורך השנים חלה עלייה במתן הרישיונות החדשים לרופאים מ-919 רישיונות בשנת 2012 ל-2,429 רישיונות בשנת 2023.

כשליש מהרופאים ב-2022 (34%) למדו בחו"ל במוסדות שהחל משנת 2026 יהיו פסולים על ידי משרד הבריאות בשל רמתם הנמוכה ("רפורמת יציב"). 51% מהרופאים החדשים בנגב ו-63% מהרופאים החדשים בגליל הם בוגרי אותם מוסדות בחו"ל. המבקר מציין כי רפורמת יציב תפגע בעיקר במספר הרופאים בצפון ובדרום.

עוד עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל (משרד הבריאות העריך כי בשנת 2022 כ-3,700 רופאים שהו בחו"ל), ואין תוכנית סדורה להשבתם.

אחד מ"צווארי הבקבוק" להכשרת הסטודנטים עליהם מצביע המבקר היא הכשרת הסטודנטים ב"שדות קליניים", כלומר בתי החולים, ליד מיטת החולה, בהדרכת רופאים. ישראל מכשירה רק 24 סטודנטים לכל 1000 מיטות אשפוז, פחות מממוצע ה-OECD שהגיע ל-38 סטודנטים, ובדנמרק 80 סטודנטים.

המבקר מציין כי ההוראה במסגרת ה"שדות הקליניים" לא מוסדרת וליקוי זה לא תוקן מהביקורת הקודמת, כאשר משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה לא הסדירו ביניהם את ההכשרה והפיקוח ואין להם מידע מלא לגבי מספר השדות הקליניים והפיזור שלהם בין בתי החולים.

"הדבר פוגע בבסיס המידע הנדרש למשרד ולמל"ג על מנת לבצע תכנון ארוך טווח למספר הסטודנטים שילמדו רפואה לצורך מיצוי פוטנציאל השדות הקליניים הקיימים, לרבות האפשרות להגדיל את מספר הסטודנטים."

גם נושאים מהותיים אחרים שנוגעים להכשרה כמו גודל קבוצות הלימוד או מספר השבועות בשנה שמחלקה יכולה ללמד ביעילות סטודנטים לא נקבעו. עוד עולה מהביקורת שבית החולים היחיד שמנצל גם את שעות אחר הצהריים כדי להכשיר סטודנטים הוא בית החולים שיבא.

המבקר המליץ על שורת צעדים בנושא ניצול יעיל יותר של השדות הקליניים שתאפשר הכשרה של יותר רופאים, וביצוע תכנון כולל של תוכנית ההכשרה.

מומלץ שלמשרד הבריאות כמאסדר יהיו נתונים מעודכנים וכוללים בנוגע להתמחויות של רופאים ולמקומות ההתמחות: התחומים הנדרשים להתמחות, היכן מתפנים מקומות ועוד.

"הצורך בהגדלת מספר הרופאים בישראל בכלל ובחלק מתחומי המומחיות בפרט וכן בחלוקתם באזורים שונים בארץ מחייב את משרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם".