המרכז הרפואי הממשלתי לגליל בנהריה הוא אחד מבתי החולים הגדולים בצפון הארץ ומהבולטים ביותר שעומדים בימים אלה בחזית המלחמה בצפון. הוא היחיד שרוב המחלקות שלו, כולל המחלקות הפנימיות, הכירורגיות ומחלקות הילדים והנשים, עובדות מאז תחילת המלחמה בבית החולים התת־קרקעי שקיים עוד ממלחמת לבנון השנייה. לבית החולים פונו מאז תחילת המלחמה יותר מ־1,000 חיילים ואזרחים שנפגעו במלחמה.
ואולם, מנהל בית החולים, פרופ' מסעד ברהום, נאלץ לנהל בשבועות האחרונים במקביל למאמץ הרפואי במלחמה גם מאבק חריג וחריף נוסף שאינו קשור ישירות למלחמה אבל יש לו השלכות ישירות על איכות הטיפול של בית החולים בפצועים ובמטופלים המגיעים אליו: הוא נאבק בניסיונות יוצאי הדופן של ועד הרופאים וארגון רופאי המדינה למנוע, לעכב או אף לפגוע בעבודת ועדות הבדיקה הפנימיות בבית החולים שמוקמות במקרים שבהם עולה חשש לטעויות, כשלים ורשלנות בטיפול הרפואיּ.
פרשה חסרת תקדים
הפרשה, שלא זכורה כמותה זה עשרות שנים במערכות הבריאות בארץ, הנחשפת כאן לראשונה, החלה כשבינואר השנה הקים פרופ' ברהום ועדת בדיקה פנימית שנועדה לחקור את הטיפול בחולה תושבת נהריה לאחר ניתוח לקטיעת בוהן וצנתור כלי הדם ברגל במחלקת כלי דם, שנפטרה ביולי 2023 בבית החולים כשהיא בת 66. הוועדה הוקמה על ידי ברהום בהתאם לחוק זכויות החולה שמסדיר עוד מ־1995 את הבדיקות והחקירות של בתי החולים ומשרד הבריאות במקרים כאלה, ובעקבות שורה של שאלות רבות וקשות שהועלו בבדיקה מקדימה שנערכה ביחידה לבטיחות הטיפול בבית החולים בנוגע לאבחון ולמעקב אחר החולה. אנט אמר ז"ל טופלה על ידי הרופאים ביחידה לכירורגיית כלי דם במחלקה כירורגית א' ובמחלקה אורתופדית ב'.
לוועדת הבדיקה של בית החולים לחקירת הטיפול בחולה - כמקובל במקרים שכאלה - מונו פרופ' ז'אן סוסטיאל, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בנהריה, כיו"ר הוועדה; ד"ר דפנה וילנר, מנהלת מחלקת ההרדמה בנהריה; ד"ר עופר גלילי, מנהלת המחלקה לכירורגיית כלי דם בבית החולים כרמל בחיפה; האחות הבכירה דיאנה קלישר; ועו"ד באדרה חורי, היועצת המשפטית של בית החולים. הוועדה התבקשה לחקור את הטיפול בחולה, ובכלל זה את המעקב הרפואי אחר החולה, את האחריות למעקב אחרי המטפלים במחלקה לכירורגיית כלי דם ואת הזיהוי והטיפול בסיבוכים של חולים לאחר ניתוחים וצנתורים. השאלות שהוועדה היתה אמורה לחקור נוגעות לא רק לטיפול במטופלת שנפטרה אלא אם יש להן השלכות על מטופלים רבים נוספים, ובכלל זה על הפצועים במלחמה.
במקרים רבים בוועדות הבדיקה הפנימיות של בתי חולים עולים ממצאים משמעותיים על כשלים בטיפול הרפואי בחולים שנפגעו או שמתו כתוצאה מכשלים, ומופקים לקחים מערכתיים על תפקוד מחלקות בבתי החולים.
מחרימים את הוועדה
ואולם למרות כל זאת, בעקבות הקמת הוועדה הודיע ד"ר נמרוד רחמימוב, מנהל מחלקה אורתופדית ב' בנהריה ויו"ר ועד הרופאים בבית החולים, לכל הרופאים ומנהלי המחלקות בבית החולים כי הוא "מנחה את רופאות ורופאי בית החולים שלא להשתתף ולא להעיד בפני ועדות בדיקה פנימיות של בית החולים", ודרש מהרופאים להודיע לו "ללא דיחוי" אם הוזמנו לוועדה כזו. רחמימוב כתב עוד: "זה שנים קיימת הנחיה של ארגון רופאי המדינה וההסתדרות הרפואית שלא להשתתף בוועדות פנימיות בבתי החולים... בניגוד לוועדות בדיקה חיצוניות המוקמות על ידי משרד הבריאות, ועדות בדיקה פנימיות מוקמות על ידי מנהל בית החולים ומטבען יכולות להיות נגועות בניגוד עניינים. לעיתים מציגים את ועדת הבדיקה כבדיקה פנימית תמימה לצורך שיפור הטיפול והסקת מסקנות היכולות לעזור לחולים אחרים. דבר זה יכול להיות לעיתים נכון, אולם גם יכול לנבוע מהרצון למצוא אשמה אצל הדרג הנמוך ובכך להסיר את האחריות מהדרג הניהולי הבכיר יותר. בכל מקרה, את תהליך הסקת המסקנות ותחקור המקרים של כשל טיפול רפואי לכאורה ניתן לתחקר בדרכים שאינן הופכות את הצוות המטפל לנאשם ושחושפות אותו לסכנות משפטיות ואחרות".
ל"ישראל היום" אמר ד"ר רחמימוב כי הוא מתנגד לוועדות הפנימיות של בתי החולים, ולעומת זאת אינו מתנגד שתוקם ועדה על ידי משרד הבריאות לבדיקת מקרים כאלה.
רחמימוב קיבל גיבוי ותמיכה לעמדתו מד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ילדים בבית החולים הממשלתי שיבא תל השומר. הלה כתב כי רחמימוב "נקט עמדה נכונה עת הנחה את הרופאים והרופאות שלא לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה הפנימית", וכי "עולה החשש שאין מדובר בוועדת בדיקה יחידה לבירור המקרה אלא שזהו שלב 'בדרך' לוועדת בדיקה נוספת", ודרש התחייבות שזו תהיה הוועדה היחידה לבדיקת המקרה ושהיא תפעל לפי הוראות החוק.
"אין לי אמון בחברים"
בעקבות זאת הודיע תחילה פרופ' ברהום למשרד הבריאות כי הוא מבטל את כל הוועדות הפנימיות בבית החולים והתריע על כך גם בפני מנהלי כל בתי החולים בארץ, אלא שביחס לדרישות ולעמדות של רחמימוב ופלדמן העלה משרד הבריאות ביקורת חסרת תקדים בחריפותה. ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, האחראי על כל בדיקת התלונות על צוותי הרפואה בארץ, כתב במאי לד"ר רחמימוב כי הוא הופתע מאמירתו במכתבו כי "קיימת זה שנים רבות הנחיה של ארגון רופאי המדינה וההסתדרות הרפואית שלא להשתתף בוועדות בדיקה פנימיות בבתי החולים". הוא הוסיף: "בדקתי עם ההסתדרות הרפואית ולא מצאתי שריד וזכר להנחיה כזו, וככל שהיתה הנחיה כזו - היא נוגדת את חוק זכויות החולה".
ד"ר לב הדגיש במכתבו שעמדת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, היא שיש לברר אירועים ולפעול מול המטופל ומלוויו בשקיפות מכוח החוק והחובה המקצועית והאתית. "אני סבור שיש למשוך את הודעתך שאינה עולה בקנה אחד עם החקיקה הקיימת", כתב לב. "הקריאה שלא לשתף פעולה במהלכים שתפקידם לשפר את בטיחות ואיכות הרפואה בישראל אינה ראויה, בלשון המעטה, וההודעה שלך לא תוכל להיוותר ללא תגובה, שכן היא מטעה ותגרום לפגיעה הרסנית בתשתית שיתוף הפעולה שהושג בעמל רב לאורך שניםּ בקידום הליכיּ בירור, למידה ושיפור באמצעות ועדות בדיקה חיצוניות ופנימיות כאחד".
במכתב נוסף שכתב ד"ר לב בתחילת החודש לד"ר פלדמן, הוא התריע בפניו כי "הקריאה לאי־שיתוף פעולה עם ועדת בדיקה פנימית שהקים מנהל בית חולים מכוח סמכותו לפי חוק, מעבר לכך שנשענת על פרשנות לקויה של החוק, עלולה להוביל לפגיעה במטופלים ובמטפלים, ובאמון הציבור במערכת הבריאות. נראה לי נכון לקרוא לכולם לקחת חלק חיוני בשיפור מתמיד של איכות ולא להיכנס לעימותים - מאלה אנו שבעים בימים טרופים אלה".
אל ד"ר לב הצטרף גם ד"ר חזי לוי, מנהל בית החולים הממשלתי ברזילי באשקלון, שכיהן גם כמנכ"ל משרד הבריאות, שכתב לד"ר פלדמן: "אני חושב שטעות בידך. אתה מסרס את מנהלי בתי החולים מתפקידיהם החשובים ביותר - בדיקה עצמית, הפקת לקחים והטמעתם למען בטיחות הטיפול. אני חושב שעליך לפרסם מייד הבהרות שלא יעקרו את החובה שלנו כמנהלים".
בעקבות התערבות הנהלת משרד הבריאות, חידש פרופ' ברהום את עבודת ועדת הבדיקה לחקירת הטיפול באנט אמר, ומשפחתה הוזמנה להעיד בפניה בעוד כשבוע. אבל עדיין, חלק מהרופאים הבכירים בנהריה המעורבים בטיפול מסרבים להופיע ולהעיד בפני הוועדה, וביניהם ד"ר רחמימוב עצמו שבמחלקה שבניהולו היתה מאושפזת המטופלת חלק מהזמן. רחמימוב אמר כי הוא לא מתכוון להופיע בפני הוועדה, ולדבריו הוא "מקבל לכך גיבוי מארגון רופאי המדינה. אין לי אמון בחברי הוועדה בבית החולים ואשמח להגיע לוועדה חיצונית של משרד הבריאות. אני בטוח שיש מה ללמוד מהמקרה הזה. חשוב לי גם להגיד שאין לי כל סכנה מהמקרה הזה בקשר לטיפול במחלקה בניהולי".
"יחס מזלזל ואטום"
אנט אמר השאירה אחריה שלושה ילדים - עדי, יוסי וטל. הם אמרו ל"ישראל היום": "אנחנו נמנים עם המשפחות נפגעות הרשלנות הרפואית. במהלך האשפוז, לאחר הצנתור במחלקת כלי דם, נתקלנו ביחס מזלזל ואטום מצד הצוות הרפואי שלא טרח לרגע לעצור ולחשוב למה חלה הידרדרות כזו במצבה של אמנו. אם הצוות היה קשוב למצבה של אמנו ועורך מעקב ובדיקות בזמן - המוות המיותר והכואב לנו כל כך היה נמנע. נשארנו יתומים, שבורים ומרוסקים מהמוות הפתאומי של אמנו. עכשיו אנחנו דורשים חקירה מעמיקה, יסודית, אמיתית, כנה ושקופה מבלי להיכנע ללחץ של רופאים בכירים המנסים למנוע בכל דרך שהאמת תצא לאור. זה לא חוקי ולא אתי למנוע מאיתנו לקבל תשובות אמיתיות ודין צדק על מותה של אמנו".
מבית החולים נמסר בתגובה: "טובת המטופלים, שיפור יכולות ולמידה מעשייה נכונה, וגם משגויה, הם מאבני היסוד של מקצוע הרפואה, ולפיכך מהווים כמעט את המצפן היחיד המנחה באירועים מסוג זה. ההשתתפות בוועדת בדיקה, אשר מוקמת לצורך תחקור פרטי אירוע, היא בגדר חובה מקצועית ואישית של כל רופא ורופאה, והופעה בפני ועדה שכזו אינה זכות אלא חובה, והיא לא נתונה לשיקול דעת, או לאמירה כזו או אחרת של מי מהמוזמנים, ובכלל זה ועדי רופאים או ארגונים יציגים, כפי שמיוחסת לד"ר רחמימוב".
ילדי המנוחה: "דורשים חקירה מעמיקה, יסודית, אמיתית, כנה ושקופה מבלי להיכנע ללחץ של רופאים בכירים המנסים למנוע בכל דרך שהאמת תצא לאור, זה לא חוקי ולא אתי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו