פוליו בעזה: צה"ל החל במבצע חיסונים לאלפי לוחמים ברצועה

בעקבות המלצת משרד הבריאות, בצה"ל החלו את המהלך בצורה הדרגתית • כל החיילים באוגדות המתמרנות יקבלו זריקה אחת של החיסון • ההערכה היא שכ-95% מהילדים בישראל מחוסנים נגד פוליו, לפיכך, הסיכון שהכוחות יידבקו הוא נמוך

חיסונים. צילום: גדעון מרקוביץ'

צה"ל החל היום (ראשון) במבצע חיסונים הדרגתי נגד פוליו לאלפי לוחמים באוגדות המתמרנות בעזה. ההחלטה התקבלה בעקבות הימצאות נגיף הפוליו בניטור שנעשה בביוב בעזה, המעלה חשש לנוכחות הנגיף באזור ותחלואה סמויה.

פעילות צה"ל ברצועה: כוחות איתרו רחפני נפץ לצד פצצות מרגמה ומטולי RPG במטה אונר״א // דובר צה"ל

לצד זאת צה"ל פועל לאפשר הכנסת חיסונים לאוכלוסייה האזרחית בעזה. אולם חשוב להדגיש, אין כרגע עדות להתפרצות מחלת פוליו בעזה.

כל החיילים באוגדות המתמרנות וחיילי המעטפת יחוסנו בזריקה אחת של חיסון נגד פוליו, הזהה לזה שניתן לתינוקות בישראל עד גיל שנה. החיסונים יינתנו בשטחי כינוס, לפני כניסת הכוחות לעזה.

חיילים שיימצא שלא חוסנו כנדרש בילדותם יקבלו גם מנה נוספת. המבצע צפוי להימשך כשלושה שבועות, וחיילים יכולים לסרב לחיסון. ההחלטה לחסן את החיילים כאשר הם יוצאים להתרענן התקבלה משום שאין בהילות לחסן את הכוחות בתוך עזה ורמת הסיכון לא מצדיקה זאת.

לוחמי צה"ל פועלים במרכז הרצועה, צילום: דובר צה"ל

"אין צורך לרוץ לרפיח עם מזרקים", אמר אחד הגורמים. "רמת הסיכון לא מצדיקה זאת".

במקביל, בימים אלו מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן עומד בקשר עם הקהילה הבינלאומית על מנת לאפשר הכנסת מנות חיסון נוספות לנגיף הפוליו לתושבי רצועת עזה.

ההחלטה התקבלה בתום הערכת מצב שנעשתה בחיל הרפואה בראשות תא"ל ד"ר זיוון אביעד בר, קצין רפואה ראשי ונעשית כחלק מהאחרות המרחיבה של חיל הרפואה ועל מנת לשמור על בריאות הלוחמים ובריאות הציבור בישראל. מבצע החיסונים צפוי לארוך כשלושה שבועות. וחייל שלא יהיה מעוניין להתחסן יוכל לסרב לעשות זאת.

סיכוי נמוך להידבקות

ההערכה היא שכ-95% מהילדים בישראל מחוסנים נגד פוליו. לפיכך, הסיכון שכוחות צה"ל יידבקו הוא נמוך. עם זאת מתן "בוסט" של חיסון בעת התפרצות נועד למנוע הדבקה ולמזער את הסיכון לחיילים וכן להגן על האזרחים.

הרס ברצועת עזה, צילום: אי.אף.פי

יש לציין כי בצה"ל מבצעים פעולות דיגום עצמאיות בביוב במקומות שבהם שוהים חיילים או אמורים לשהות כדי לנטר את הסיכון. כמו כן, גורמי טיפול צבאיים בשטח עודכנו ותודרכו באשר לתסמינים וזיהוי של המחלה.

בהקשר זה, חשוב להדגיש כי ההידבקות בפוליו מתרחשת בעיקר דרך מקורות מים או ביוב מזוהמים. צה"ל נוקט באמצעי זהירות משמעותיים להגנה על חייליו: הלוחמים שותים אך ורק מים מבקבוקים המסופקים על ידי הצבא.

למרות האתגרים בשמירה על היגיינה בתנאי שדה, הצבא הציב מקלחות וסיפק סבון, המאפשרים רמה בסיסית של היגיינה אישית. בנוסף, הלוחמים קיבלו הנחיות לשטיפת ידיים קפדנית ורחצה באמצעות בקבוקי מים וסבון. זאת במטרה למזער את הסיכון להידבקות.

ביוב זורם ברחובות ברצועת עזה, צילום: אי.אף.פי

חיילים שלחמו בעזה וסיימו את השירות בה לא נדרשם כעת להתחסן. כמו כן בני משפחות או מי שבא במגע עם הלוחמים לא נדרשים להנחיות מיוחדות, משום שרוב האוכלוסיה בישראל מחוסנת. ההערכה בחיל הרפואה היא ש"הסיכון שחייל יכניס את הנגיף לארץ נמוכה מאד".

מרבית האנשים שיחלו בפוליו יהיו ללא תסמינים כלל או עם תסמינים קלים מאד. רק כאחד מאלף נדבקים עלול לפתח סימני שיתוק.

מדובר צה"ל נמסר: "בהמשך לדיווחים על הימצאות נגיף הפוליו ברצועת עזה, צה״ל ביצע בדיקות דיגום במרחבים שונים בהם התגלו שאריות נגיף הפוליו המדבק בשתיה או מגע עם הפה במים נגועים. בעקבות הממצאים, הוחלט בצה״ל ובתיאום עם משרד הבריאות, לחסן את הכוחות המתמרנים נגד הנגיף כדי לשמור על בריאות חיילי צה״ל ואזרחי ישראל".

חיסונים לנגיף הפוליו בבאר שבע (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

"אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, החל במבצע חיסונים רחב של כלל הכוחות המתמרנים בסדיר ובמילואים. החיסונים יתבצעו בהדרגתיות במסגרת ריענוני הכוחות. חיסונים אלו ניתנים כחלק מאחריות צה״ל כלפי הציבור וכלפי לוחמיו. בנוסף, הכוחות הונחו לבצע פעולות שמירה על היגיינה אישית. חשוב להדגיש כי חייל אשר לא ירצה להתחסן לא יחויב בכך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר