בימים האחרונים זוהו בצפון תל אביב שבעה מקרים קשים של הידבקות בקדחת הנילוס המערבי. כל הנדבקים שנעקצו על ידי יתושים, הנם מבוגרים מעל גיל 60, שהגיעו לבית החולים עם בעיות נויירולוגיות ותפקודיות שונות כאשר שני נדבקים גם נמצאים במצב קשה.

צבר המקרים האחרון עורר בהלה בקרב התושבים וחשש מכך שעלולה להתפרץ בארץ מגיפה של הנגיף, כזו שתפגע באנשים רבים. זו הסיבה מדוע פנינו לד"ר רועי צוקר , מומחה למחלות זיהומיות של הכללית במחוז ת"א. שאלנו את המומחה כמה יש לדאוג ולחשוש וכן האם יש משהו לעשות בכל הנוגע להתגוננות מפני הקדחת הזו.

"קודם כל צריך להרגיע ולהסביר של 80 אחוז מהנעקצים והנדבקים בנגיף בכלל לא ירגישו אותו ויחלימו בצורה טבעית בלי שהוא בכלל ישפיע עליהם. עוד כ19 אחוז יחלו במחלה שתזכיר שפעת והם יקבלו טיפול נגד שפעת, למרות שהם לא חולים בה".

"גם אנשים אלו יחלימו מהנגיף ללא צורך בעזרה רפואית עמוקה יותר. רק אחוז אחד מהאנשים, בעיקר מבוגרים ומדוכאי חיסון, עלולים לפתח תסמינים קשים שמצריכים אישפוז והשגחה. מעבר לכך אני גם רוצה להרגיע ולהגיד שאנחנו, לפחות כרגע, לא נמצאים במגיפה. פעם בכמה שנים יש התפרצות של הקדחת עקב עקיצות יתושים וההתפרצות הזו שמתחוללת בקיץ נרגעת בסופו של דבר בלי להפוך למגיפה", מסביר המומחה.

בכל הנוגע להתמודדות עם היתושות שמעבירות את הקדחת מסביר ד"ר צוקר, כי עיקר האחריות להתמודדות עם היתושים האלו היא של הרשויות אולם יש לו מספר עצות גם עבור הציבור הרחב: "למעשה כשמזהים יתושות שהן נשאיות של הנגיף או שמזהים הידבקות של בני אדם אז על הרשויות לטפל בכל גופי המים באזור. הכוונה לבריכות, ביצות, אזורים עם מים עומדים וכלל הנקודות שהיתושים יכולים להתרבות בהן".

"זו אחריות עירונית ושל המדינה וזה עיקר הפעילות. עם זאת גם הציבור יכול להתמגן על ידי פריסת רשתות על חלונות הבתים וכן מריחה של חומרים דוחי יתושים. בכל הנוגע לחומרים האלו רצוי מאד שכמות החומר הפעיל בהם תהיה לפחות של 20 אחוז. הסיבה לכך היא שהיתושים הופכים לאט לאט לחסינים לחומרים מדוללים. העצה הזו חשובה ביותר לקבוצות הסיכון כי הם פחות חסינים ויותר עלולים לפתח מחלה קשה" הוא אומר.

"הציבור יכול להתמגן על ידי מריחה של חומרים דוחי יתושים"

יש חיסון למחלה או משהו שאפשר לעשות אם נעקצתי?

"למחלה הזו אין חיסון לבני אדם כרגע. יש חיסון לסוסים אבל החיסון הזה מסוכן. אולי בעתיד יפתחו חיסון אבל כרגע כל מה שניתן לעשות זה מניעה, להתמגן, לייבש מקורות מים גלויים ולפנות לרשויות. חשוב להדגיש שוב כי רוב בני האדם לא יפתחו מחלה קשה והנקודה הזו צריכה להרגיע את רוב האנשים. כמובן מי שבקבוצת הסיכון צריך ממש לשמור על עצמו".

ד"ר צוקר הדגיש עוד כי העקיצות של היתושים אינן נעשות רק בלילה אלא גם לאורך כל היום ולכן צריך להישמר כל היום ולהתלבש בצורה טובה. בסוף דבריו ציין ד"ר צוקר כי "מחלות אקזוטיות מתחילות להתפשט כיום בעולם עקב שינויי האקלים בכדור הארץ. יש התפשטות של קדחת דנגי ומחלות אחרות וצריך לדעת את העובדה הזו כדי להתכונן. אבל לנו כפרטים אין מה לעשות עם זה זו פעילות של מדינות העולם", הוא מסכם.

איך מונעים מפגעי יתושים

עקב תחילתה של עונת היתושים ניסינו להבין כיצד ניתן להימנע מהעקיצות שלהם ואיך ניתן להתמודד איתם. בהקשר לכך במשרד להגנת הסביבה מביאים מספר פתרונות לבעייה. בראשית הדברים הם אומרים כי "ריסוס יתושים אינו פתרון יעיל לבעיית יתושים. הריסוס קוטל רק את היתושים הבוגרים ופוגע בחרקים אחרים – במיוחד במַאֲבִיקִים, דבורים ופרפרים. ובינתיים במים עומדים מתפתחים עוד המון יתושים חדשים".

בכל השאלה מה כן ניתן לעשות מסבירים במשרד כי "מנעו היקוות של מים בגינה, בחצר, בבית וסביבו, הימנעו מהשקיה עודפת, שפכו מים מתחתיות של עציצים ורוקנו דליים וכלים אחרים, טפלו בדליפות של מזגנים, צנרת, ברזים וביוב, נקזו ויבשו מקלטים וגגות, דווחו לרשות המקומית על מטרדי עקיצות ומקומות דגירה פוטנציאליים בשטח ציבורי כמו מקלטים מוצפים, דליפות וטפטופים".

"דווחו לרשות המקומית על מטרדי עקיצות ומקומות דגירה פוטנציאליים"

בכל הקשור להתמגנות פעילה מסבירים במשרד כי "התקינו רשתות בחלונות ובדלתות והקפידו לסגור את הרשתות עם רדת הערב. היעזרו בתכשירים לאידוי מעופפים באישור המשרד להגנת הסביבה, לבשו בגדים ארוכים ובהירים. השתמשו בתכשירים למניעת עקיצות למריחה על הגוף ועל הבגדים באישור משרד הבריאות".