"בזמן הטיפול בחטופים ראינו את פרופ' פסח בוכה ובכינו יחד איתו"

בשבוע האחרון לא היה סיכוי לפספס את דמותו של פרופ' איתי פסח (51), מנהל בית החולים ספרא לילדים בשיבא תל השומר ומי שאחראי מאז נובמבר על הטיפול בחטופים השבים מעזה.

מי שהחמיצו את פרופ' פסח מעדכן בתקשורת בעברית כי החטופים "עברו תקופה מורכבת", אולי ראו אותו על המסך של CNN מעדכן שם על כך ש"כמעט כל יום, כל שעה הם עברו התעללויות פיזיות, נפשיות ואחרות".

בגיל 47 כבר מונה לנהל את בית החולים לילדים ספרא שבשיבא. כעת, בתפקידו כממונה על הטיפול בשבים, הוא אחת הדמויות הראשונות שהם פוגשים מייד לאחר רדתם מהמסוק והאחראי לתכלול כל הטיפול בהם, בימים ובלילות אינטנסיביים של שמחה ואדרנלין, לצד כאב והתמודדות קשה.

עד היום נקלטו בביה"ח שיבא 36 חטופות וחטופים ששבו. בהם ילדים, נשים וגברים מבוגרים וצעירים. מי שמרכז את הטיפול בהם, פרופ' פסח, הוא מומחה ברפואת ילדים בהכשרתו, בעל התמחות בטיפול נמרץ בילדים, באלרגיה ובאימונולוגיה בילדים, שאותה עשה באחד מבתי הספר הטובים בעולם - ביה"ס לרפואה של הרווארד. ב־2020 מונה לנהל את מערך טיפול נמרץ קורונה בשיבא שם טופלו מאות חולים. לאחר מכן, כשפותח חיסון, פעל פסח להעלאת מודעות לחיסון הקורונה בקרב ילדים. הוא גם היה חבר ב"ברומטר", צוות מומחים שיעץ לפרויקטור הקורונה דאז, פרופ' רוני גמזו.

ערכים ורגישות

בין החטופים השבים שבהם טיפל נמנים גם לואיס הר (70) ופרננדו מרמן (60) ששוחררו ביום ה־129 למלחמה במבצע של צה"ל. "הוא פשוט היה נפלא. נקשרנו אליו והוא אלינו. הרגשנו ביטחון איתו, הרגשנו שיש לנו גב והוא נתן לנו את כל הלב. נוסף על המקצועיות התרשמנו מהשקט הנפשי שלו", מתאר לואיס הר.

בלילה השני לאחר ששוחררו מעזה, הרגישו לואיס ופרננדו במצוקה ופרופ' פסח מייד קלט אותם: "הרגשנו שוב שאנחנו כלואים. היינו בחדר בלי יכולת לצאת החוצה. בגלל שהיתה בחוץ הרבה תקשורת והרבה אנשים, לא יכולנו לצאת. פרופ' פסח פשוט לקח אותנו החוצה בלילה, לטיול באזור האגם בשיבא. נתן לנו את ההזדמנות לשאוף אוויר ולהסתובב בחוץ וזה היה דבר נפלא. עקרונית לא היה צורך רפואי לעשות את זה אבל הוא הבין שבמצב שלנו זה יכול לעזור למצב הנפשי".

פרננדו מרמן הוסיף שפסח אפילו דאג לשלוח אנשים לוודא שהשטח פנוי לפני היציאה לטיול הלילי. "זה היה אחד הרגעים שלא אשכח. לצאת מהשבי ואחר כך להיות סגור בבית החולים. זה עשה לנו מצוין שהוא לקח אותנו לטיול לילי לנשום אוויר. אנחנו זכינו להיות מטופלים שלו. כל בן אדם שהוא מטפל בו זכה".

מרמן שומר על קשר עם פסח גם כעת, במבצע חילוץ החטופים: "הוא בן אדם מדהים. אין מילים. האנושיות שלו, זה משהו מעל ומעבר. בחילוץ האחרון הכל חזר לי. לא רציתי להפריע לו אבל התכתבתי איתו רק לשלוח לו חיזוק. כל הרגשות יצאו לי כי התחלתי להיזכר מה אנחנו עברנו. והוא אמר שאם אנחנו צריכים עזרה שנדבר איתו, ושאנחנו היחידים שיכולים להבין מה קורה שם".

ענת מושקוביץ, האחות הראשית של ספרא, מכירה את פסח כבר כ־20 שנה, עוד כשהחל את ההתמחות שלו ברפואת ילדים בבית החולים לילדים. "הוא בא עם המון ערכים לעולם הרפואה, עם המון רגישות למטופל ולמשפחה, עם יכולת לפרוץ דרך גם במחקר וגם בטיפול. אני עצמי 30 שנה בתוך המערכת ועדיין לומדת ממנו כל יום מה אפשר לעשות יותר בשביל המטופל, המשפחה ומערכת הרפואה".

מושקוביץ מכנה אותו "מגדלור" עבור הצוות: "בתחילת הקורונה המטופלים היו בבידוד והצוות נכנס ממוגן כולו. בתקופה הזו הוא הראה את היכולת שלו לחבר את המשפחות למטופלים, למרות המצב. בזמן הטיפול בחטופים ראינו אותו בוכה ובכינו יחד איתו".

כדוגמה לערכים שלו היא מספרת על אירוע בסופה של כוננות בלילה ולאחריה יום עבודה, שגרם לפסח להישאר בבית החולים ללילה נוסף. "היה צורך לתת למשפחה מעטפת בשביל שיוכלו להיפרד מהילד שלהם. הליווי האנושי של איתי להישאר אחרי היום העמוס שהיה לו כדי ללוות יד ביד את האמא האבא והאחים זה היה לראות אותו בגדולה שלו. אין לו מניירות. הוא היה שם כאדם, כרופא, כמטפל וכאיש צוות, לא כמנהל. דיבר עם האחים של אותו הילד בגובה העיניים".

על הבחירה דווקא בפסח, מומחה ברפואת ילדים, לטפל גם בחטופים המבוגרים אמרה: "כרופא ילדים הוא יודע שהטיפול הוא לא רק בילד ובמחלה אלא בדיוק הנפשי - להסתכל על כל המעטפת התומכת שמסביב. חלק מהיכולת והגדולה שלו כרופא ילדים הוא ראייה רחבה. לתת מענה הוליסטי ומעטפת נדרשת, לצד יכולות מנהיגותיות מדהימות".

יתום ממלחמת יום כיפור

ד"ר יואב הופמן, מנהל טיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי לגליל, שהיה מתמחה צעיר לצידו של פסח במחלקת ילדים בשיבא, לא הופתע כשחברו מונה לתפקיד הבכיר: "שמעתי ממנו כשהוא קיבל את התפקיד של הטיפול בחטופים, סמוך לזה שזה התפרסם בחדשות. לא יצא לנו לדבר על זה הרבה כי הייתי בצבא אבל אני יודע שזה מאוד השפיע עליו", סיפר. "הוא האיש הכי מתאים לתפקיד הזה בזכות האנושיות והחמלה שיש בו. זה שהוא רואה את מי שמדבר איתו ויודע לדאוג לו עד לפרטים הכי קטנים. כל אדם כזה וכל משפחה שכזו הם עולם ומלואו".

ד"ר הופמן סיפר שבשם הערכים שעליהם גדל ובשם ההוגנות עשה פסח צעד שמעטים יהיו מוכנים לעשות, וכרופא צעיר היה מוכן להתחלק במשכורת שלו עם חברו, רק כי חשב שחלוקת השכר לא היתה הוגנת.

"איתי הוא קודם כל בן אדם מדהים. הוא חבר מעולה ומסור שיודע שהחברים צריכים אותו לפני שהם יודעים שהם צריכים. הוא האדם הכי מוצלח שיצא לי לפגוש. הוא שילוב של כישרון, של עבודה קשה ושל מסירות. הוא איש ערכי מאוד. הוא רואה את הבן אדם שבחולה ובהורים של החולה ומדבר אליהם בשפתם. הוא באמת אוהב את המקצוע שלנו ואת החולים שלנו, וזה מה שעושה אותו לרופא טוב כל כך".

בטקס הדלקת המשואות בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, נבחר פרופ' פסח להקריא את תפילת יזכור. אביו של פסח, רס"ן דן (דני) פסח ז"ל, שהיה סמג"ד בגדוד שריון, נהרג במלחמת יום הכיפורים ב־7 באוקטובר 1973, כשאיתי היה בן שנה וחודשיים. אמו, נירית פסח, היא עובדת סוציאלית במשרד הבריאות והיתה חברה בוועדה לבחירת מין העובר ובוועדות מקצועיות נוספות.

פרופ' פסח גר ברעננה, נשוי לליאת ואב לשלושה בנים, הבכור שבהם עומד לפני גיוס. בשנים האחרונות אין לו הרבה זמן לתחביבים, אבל חברים מעידים שהוא בשלן ומתמחה בבשר על האש וגם בהכנת שניצלים "אבל לא רק" ומטעין כוחות בבילוי עם משפחה, טיולים עם חברים ולפעמים גם כוס ויסקי או ארוחה טובה.