משרד הבריאות דחה בקשה להקלה עבור מילואימניקים, סטודנטים לרפואה בחו"ל, בדיון שהתקיים היום (שלישי): "המבחן שם ברמה נמוכה בהרבה. הקלה נוספת עלולה להיות פגיעה בבריאות הציבור", לדבריהם.
בעקבות המחסור ברופאים, קיימה הבוקר הוועדה דיון בנושא ברקע דו"ח המבקר בנוגע להסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות לאקדמיה, דוח 68ג. פרופ' ציון חגי הוסיף כי "גם הרופאים שעלו מבריה"מ כבר פורשים, ואין אחרים במקומם".
בנוסף, הוא מדגיש ש"הדיון מצביע על משבר עמוק במערכת הבריאות. אנו חייבים לטפל בו במהירות האפשרית. מחסור ברופאים הוא נושא שמעסיק אותו בשנים האחרונות כדי לנסות לפתור חלק מהבעיות. יש שחיקה גדולה של רופאים בבתי חולים ובקהילה נוכח המחסור ברופאים".
לדבריו, "מאז ומעולם לא היה תכנון של כוח אדם. בשנות ה-90 הייתה לנו מתנה גדולה מבריה"מ, הכפלנו את מס' הרופאים בזכות הרופאים שעלו ועבדו קשה בתוך המערכת. בקרוב הם פורשים, אנו יודעים שבשנים הקרובות יהיה מחסור ברופאים. הכשרה של רופא לוקחת 13 שנים: 7 שנות לימודים + 6 שנות התמחות, וגם לאחר מכן הרופא צריך לקבל הדרכה".
"בשנת 2026 המשבר ברופאים צפוי להיות הרבה יותר גדול בפריפריה (בצפון – 40% ובדרום 20%). המדינה חייבת לפתוח את 3 בתי הספר לרפואה: רייכמן (טרם אושר לה לפתוח), מכון ויצמן (יש כבר אישורים) ובאוניברסיטת חיפה. כל פעם שרצו להקים את בית ספר, האוניברסיטה התנגדה".
הוא מוסיף ומתאר מה צריך לעשות לדעתו, כדי לשנות את המצב: "יש תכנית להגדיל את מס' הסטודנטים בבתי הספר הקיימים, ואני חושב שצריך להגדיל אותם יותר. הקמתי ועדה עם הפרופסורים המובילים במדינה כולל מתמחים ומוחים ודנו האם יש מקום לעשות שינוי בסטאז', המלצתנו לקצר את ההתמחות מ-7 שנים ל-6 שנים. חייבים לקלוט את כל הסטודנטים מחו"ל בישראל כבר בשנה ה- 5/6, זה יעשה להם טוב, ולישראל עוד יותר טוב, והקליטה שלהם תהיה חלקה כאן".
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ מיקי לוי: "מצבת כוח האדם סובלת מתת איוש חריף. אך מאידך ישנם סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל ואינם יכולים לגשת לבחינות הסמכה. בעת הזאת עלינו לעודד תגבור מסיבי של רופאים, וזה כולל סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל להשלים את לימודיהם בישראל או לכל הפחות את התמחותם".
"המצב מורכב בהיבט יכולתם של בתי החולים האוניברסיטאיים להכשיר סטודנטים, ביכולת האוניברסיטאות לקלוט תלמידים, ועוד, אבל בשביל זה התכנסנו, כי נוצר פער המחייב גישור וחשיבה מחוץ לקופסה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר להגדיל את מס' התקנים של מתמחים בבתי חולים בפריפריה ולזמן את מל"ג וראשי הפקולטות לדיון בנוגע לתוספת תקציב".
ח"כ טלי גוטליב מספרת: "פנו אלי סטודנטים רפואיים בחו"ל כי נודע להם שניתן לסטודנטים בישראל ציון פקטור, מה שלא התאפשר להם. אני סבורה שהיתה פגיעה קשה בשוויון, שמעתי את טיעון משרד הבריאות בעתירה. אני יוצאת נגד עמדת משרד הבריאות, חסרים רופאים מחוזיים לטיפול בנכי צה"ל, מעלים את גיל המילואים של רופאים אורטופדיים. לא יכול להיות שאנו בשנת 2024 וכמות הפקולטות קטנה".
היא מוסיפה ואומרת כי "אם המערכת לא תפטור את הבעיה, אני אתערב. צריך לתת פקטור של 2 נק' לכל הפחות. הפקולטות צריכות לפתוח את הדלת. אני סבורה שטוב יעשו הצדדים אם יחשבו פעם נוספת על מתן 2 נקודות פקטור לסטודנטים מחו"ל", לטענתה: "ניתן לבחון מקרים פרטניים ולהחריג אותם".
ח"כ טטיאנה מזרסקי מחדדת את אותה הנקודה: "אין שוויון בין הלומדים בארץ ללומדים בחו"ל. יש למצוא דרך לשלב את כולם במערכת הבריאות בישראל. צריך להיות ממשק עם כמה שיותר בתי חולים בארץ כדי להכשיר את הרופאים. יש להגדיר דרך ברורה באמצעות פרוטוקול איך קולטים אותם כמה שיותר מהיר".
פרופ' שאול יציב, מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות: "כולנו רוצים להגדיל את מס' הרופאים במדינה ולהכניס כמה שיותר סטונדטים כדי שיהפכו לרופאים. לאיכות יש חשיבות בלתי רגילה, ניתן להכניס אלפי סטודנטים שלמדו בבתי הספר לרפואה, ולא ראו חולה מימיהם, אך על סמך העניין הזה עשינו את הרפורמה".
"איננו רוצים להכניס אנשים ברמה נמוכה שיסכנו את חיי החולים. למשרד הבריאות יש אחריות גדולה לכל הנוגע לסטודנטים בחו"ל, ועשינו את מיטב יכולתנו כדי לשפר את הנושא ע"י רפורמה וקורסים שתומכים ומשלבים את הסטודנטים בתוך המדינה. הבחינה של הרוב המכריע של הסטודנטים שלמדו בחו"ל היא שונה. המועד השלישי נועד למשרתי מילואים שלא יכלו לגשת למועד השני עם הקלות מבחינת מס' השאלות".
הוא מדגיש כי "כל המוטיבציה בהורדת כמה נקודות נועדה להקל על סטודנטים שהשתתפו במלחמה, ולא היתה להם אפשרות ללמוד. לגבי בוגרי חו"ל לא היתה מוטיבציה כזו, כי הם נבחנו לפני המלחמה, ועתידים להיבחן בחודש מרץ. מתן נקודות בונוס ל- 300 סטודנטים נוספים שלמדו במקומות איומים מבחינת רופאה אינה ראויה".
בסיום דבריו הוא מבקש להבהיר: "הם דורשים שנוריד נקודות לנבחני חודש יולי 2023. אין פגיעה בשוויון, כי אין שוויון בין 2 המערכות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו