בארגון "רופאים לזכויות אדם" דורשים מההסתדרות הרפואית להנחות רופאים שלא להשתתף בהליך למתן רישיון נשק. זאת, מחשש שהם משמשים חותמת גומי ונדרשים להיות שומרי סף ולדווח גם על מקרים שאין להם מידע לגביהם - כמו אלימות במשפחה, שימוש בסמים או ניסיונות אובדניים, שמסכנים את נושא הנשק או את סביבתו.
מהומה בוועדה לביקורת המדינה: מנהל האגף לרישוי כלי ירי הודיע שהשר דרש שיפסיק את דבריו באמצע הדיון (ארכיון) \\ ערוץ הכנסת
יותר מרבע מיליון בקשות לנשיאת נשק הוגשו מאז פרוץ המלחמה. מתוכן אושרו 55 אלף, ומהן כבר מומשו כ־35 אלף רישיונות, נכון לאמצע דצמבר - תוספת ממוצעת של יותר מ־17 אלף רישיונות בחודש בתקופה שמאז 7 באוקטובר.
רופאי משפחה הם הגורם הקליני היחיד נטול האינטרס שבא במגע פנים אל פנים עם מבקש הרישיון במסגרת ההליך. כתנאי מוקדם לבעלות על נשק הרופאים נדרשים לחתום על הצהרת בריאות של המבקש על בסיס מידע מתיקו הרפואי, ובמידת הצורך - על בסיס בדיקה פיזית.
בנייר עמדה של רופאים לזכויות אדם, בשיתוף פרויקט "האקדח על שולחן המטבח" של "אשה לאשה", נקראים הרופאים שלא לקחת חלק בהליך לאישור נשיאת נשק. זאת בשל "המשקל העודף שהמערכת נותנת להצהרת הבריאות שעליה חותם הרופא ביחס למבקש הרישיון ומצג השווא שהיא מייצרת ביחס ליכולתה לנבא מסוכנות".
לפי מחקרים מהעולם, בריאות הנפש לבדה לא מהווה גורם מנבא לאלימות נשק. כמו כן, מאז 7 באוקטובר חל זינוק בשיעור הסובלים ממצוקה נפשית ובמספר הפוסט־טראומטיים, שרבים מהם כלל אינם מאובחנים כיום, ולרופאי המשפחה אין יכולת לדעת על מצבם הנפשי.
"על הרופאים לסרב לקבל על עצמם את תפקיד העומדים בשער, מכיוון שאין ביכולתם להכריע בשאלות אלו", כותבת הדס זיו, סמנכ"לית תוכן ואתיקה ברופאים לזכויות אדם. "מעורבות כזו עומדת בסתירה לעקרונות המקצוע ולאתיקה הרפואית, ואין זה תפקידם".
בארגון רופאים לזכויות אדם מבקשים מההסתדרות הרפואית שתדרוש לשנות את הטופס בתהליך לאישור נשיאת נשק, כך שיצוין בו כי אין הרופא יכול לקבוע או לנבא מסוכנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו