"נתנו להם כדורי הרגעה כדי שיחייכו": עדויות חדשות על החטופים ששוחררו מהשבי

לפני ששוחררו מחמאס, החטופים ששוחררו מהשבי קיבלו מהמחבלים כדורי הרגעה מסוג קלונקס וויטמינים "כדי שייראו מאושרים", כך חשפה היום (שלישי) ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, במהלך דיון של ועדת הבריאות בכנסת בנוגע למהלך הטיפול הרפואי בחטופים ששבו.

יו"ר ועדת הבריאות, יוני משריקי, אמר כי על משרד הבריאות לפרסם דו"ח מפורט לארגוני בריאות בעולם אודות הממצאים הרפואיים שהתגלו עקב חזרת השבים, ולתת לשבים דף מידע מפורט עם כל זכויותיהם".

במהלך הדיון, שעסק בטיפול הרפואי בחטופים ששבו ושבו תואר אופן קליטתם והטיפול שלהם בבתי החולים,  אמר יזהר ליפשיץ, בנה של יוכבד ליפשיץ, אחת מהחטופות ששוחררו מרצועת עזה לאחר שהיו בשבי חמאס, כי "בכל יום מתים אחד או שניים מהחטופים".

ליפשיץ אמר כי לפי ראותו, הפרוטוקולים של משרד הבריאות מדויקים ומותאמים לילדים ולנשים, אך התייחס לכך שרבים מתושבי יישובי עוטף עזה והדרום שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, לא מקבלים תקציבים ועזרה:  "אנחנו מעגל של עשרות אלפים, וצריך מיליארדים לתת טיפול נפשי. כל מי שלקח כספים שלא מיועדים לציוד ללוחמים או לטיפול נפשי, שיבין כי המאמץ צריך להיות לחטופים".

הוא הוסיף: "צריך לשבת מול קבינט המלחמה וללחוץ עליהם להשיב את החטופים. בכל יום מתים אחד או שניים מהחטופים, צריך ללחוץ להעביר את המידע עליהם. קשה לנו לקבל מידע מהקבינט וממשרד הבריאות. אם מישהי נאנסה שם או שומעים מידע מעובדים זרים שהכו אותם במקלות, ברור שהם לא מקבלים טיפול רפואי. יושבת כאן אחות של חטופה שיכולה למות מחר כי יש לה פגיעה ביד והיא לא מקבלת אנטיביוטיקה".

עוד אמר ליפשיץ: "יש לנו 10 ארונות שאם היינו מסיימים את האירוע קודם, לא היו – ובעוד 10 ימים יהיו עוד 10 ארונות. כל משפחה מקווה שהיא לא תהיה זו שתקבל בשורה קשה מחר. אבא שלי הופקר פעם אחת כאשר החזיק את דלת הממ"ד ונפצע, וכעת הוא מופקר בפעם השנייה. יש שם אבות שלקחו מהם את הילדים והשאירו אותם לבד. אנשים אומללים שם בתוך הבורות".

"לא סומכת על אף אחד כאן"

שיר סיגל, בתה של החטופה אביבה סיגל ששוחררה בשבוע שעבר, דיברה גם כי היא במהלך הדיון, ותהתה אם יצאה הצהרה ברורה של הארגונים השונים בישראל כי הם פועלים להחזרת החטופים: "האם אתם הפה שלנו או שאתם מדברים על פרוטוקולים, שלנו הם פחות חשובים?".

היא הוסיפה כי היא ומשפחות חטופים נוספות לא סומכות על עבודתם: "אני מגיעה לכנסת זה השבוע החמישי כדי לוודא שזה על סדר היום, ואני לא סומכת על אף אחד שיושב כאן כי אבא שלי עדיין בעזה. אני מבקשת שתעשו כל מה שאתם יכולים. אבא שלי נמצא בעזה, והוא עדיין משלם מסים כדי שאתם, חברי הכנסת, תעשו הכל. תעזרו לי לתת לאבא שלי תקווה".

עוד אמרה: "אני לא מסוגלת לשמוע את הסיפורים של אמא שלי. אני לא מסוגלת לשמוע איך אזקו אותם והתעללו בהם, לא נתנו להם תרופות וסיוע רפואי. היו שמועות שנותנים להם אוכל ומים, אבל לא נתנו להם כלום. מתרחשת שואה שלוש שעות נסיעה מכאן. כל עוד הם נמצאים שם, זה לא יהיה בסדר. אני צריכה שתהיו הפה שלי. הדבר היחיד שמעניין את אמא שלי זה שאבא שלי עדיין שם. היא אומרת, 'איך אני יכולה לתפקד כאשר בעלי עדיין שם?'. החזקתי מעמד 51 יום עד שהיא חזרה, אבל אני לא מסוגלת להחזיק מעמד יותר. למה חשוב עכשיו למוטט את חמאס ולא להחזיר את אבא שלי הביתה?".

אסתר בוכשטב, אמו של יגב בוכשטב שנחטף מקיבוץ נירים, השתתפה גם היא בדיון. "אנחנו חווים טלטלה גדולה והרגשה של חוסר אונים. אנו מבינים שמצבם של החטופים הוא בכי רע. מה שנשמע בתקשורת הוא לא מה שאנחנו יודעים. בהתחלה אומרים שזה בסדר, אבל המצב מאוד-מאוד קשה. חשוב להחזיר אותם עכשיו – ובכל תנאי", אמרה.

"הטיפול הבריאותי שניתן הוא מקרי. אם יש שם אקמול, אז זה מה שייתנו לבעיות לחץ דם. לחטופים הייתה תקווה שהולכים לשחרר אותם, וברגע שנפסקה התקווה – המצב שלהם הולך אחורה. תחושת ההפקרה הייתה ב-7 באוקטובר, היינו חסרי אונים לבד לאורך שעות בלי שהצבא נתן לנו מענה. העדויות בתקשורת הרבה יותר חיוביות".

על כך, אמר ח"כ משה סעדה (הליכוד) כי "הכנסת והציבור לא חשופים", ומשפחות החטופים העירו לו כי "גם חברי הקבינט לא חשופים".

בוכשטב המשיכה באומרה כי החטופים ששוחררו מתמודדים עם פוסט-טראומה ועם כך שבני משפחתם של רבים מהם נותרו בעזה, כך שהם מפחדים לומר דברים שייפגעו בהם. "חמאס מתוחכם יותר ממה שחשבנו, הם מקשיבים לתקשורת ואנחנו חוששים לבן שלנו ששם".

מירב מור-רביב, קרובת משפחה של כמה מהחטופים ששוחררו ושל כמה מאלו שנותרו בשבי, סיפרה כי ישנם חטופים שחושבים שהם ננטשו. "כשהתחילה המתקפה, הם חשבו שזה כמו במקרה גלעד שליט, זה שהם היו בהיי מטורף לא אומר מה יקרה כמה ימים אחר כך. אנשים חזרו למציאות שהם לא הכירו. דודה שלי אמרה שהיא שמחה לחזור הביתה, אבל זה לפני שהיא ידעה שבעלה נרצח ושביתה הוחרב", אמרה.

היא הוסיפה: "היו שמועות שהם מקבלים תרופות, אך זה לא נכון. דוד שלי וכל האנשים המבוגרים לא מקבלים תרופות, ואת ההשפעות אנו רואים בכך שאנשים חוזרים מתים או במצב קשה". מור-רביב התייחסה לצלם האדום, ואמרה שצריך לדרוש כי נשיאת הארגון תיפגש עם החטופים: "זה הדבר הכי דחוף ומיידי שצריך לעשות, אנחנו יודעים איפה הם ומי עם מי. אנחנו יודעים הרבה דברים. למדינה יש יותר כוח מאשר למשפחות החטופים".

ירדן גונן, שאחותה רומי היא בין החטופים שנשארו בעזה, סיפרה: "עובר שבוע של שחרורים, כשבכל בוקר התעוררתי ליום שאחותי לא משתחררת. איך מישהו יכול לחיות עם עצמו כשאנחנו יודעים שכל מי ששם לא בוחר להישאר שם ומרגיש ננטש? אנשים שחזרו אמרו 'כמה זמן לקח לכם? שכחתם מאיתנו?'. היא ראתה אנשים שמשתחררים, אבל מה היא אמורה להרגיש כאשר במשך 5 ימים היא שומעת שחזרו להילחם ושהיא ננטשה?".