המחסור ברופאים משפטיים – אין מספיק אנשים בשטח שיתעדו את הזוועות

ועדת הבריאות דנה היום (שלישי) בנושא המכון לרפואה משפטית באבו כביר. בדיון הועלו טענות רבות בנוגע לליקוים הרבים הקיימים בה אשר התעצמו במהלך המלחמה וביניהם, החוסר העצום ברופאים משפטיים.

בעולם המערבי, יש רופא משפטי לכל 100-200 אלך בני אדם, כך שבישראל אמורים להיות לפחות 50 רופאים מומחים ברפואה משפטית. אולם במכון המשפטי אבו כביר יש רק 8 מומחים ו-2 מתמחות. גודל של 10%-15% מהמקובל.

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית אמר בדיון: "בשבת כאשר האסון קרה לא יעדנו עדיין את גודל האירוע וחשבנו שהמכון יעסוק בפעילות כפי שהיה באסונות בעבר. ואז הבנו שהמכון הלאומי לא מסוגל להתמודד עם כזו כמות של הרוגים. זה הועבר לשורה וזו החלטה נכונה. כח האדם במכון לא מספיק גם לאסונות הרבה יותר קטנים"

מעבר לכוח האדם הקבוע, הגיעו גן תשעה רופאים משפטיים שהתנדבו. גויסו 40 רדיולוגים, מומחים לדי.אן.איי ומומחים לאנתרופולוגיה. אולם גם זה לא הספיק. על פי דבריו, על מי שלא הצליחו לזהות בשורה, הגיעו למכון באבו כביר. שם טופלו יותר מ-950 חלקי גופות, ונבדקו יותר מ-1600 דגימות די.אן.איי מחפצים או מקרובי משפחה על מנת להקים פרופילי די.אן.איי.

למרות שעשו שיא עולמי בזיהוי הוא אומר כי: "מדינת ישראל צריכה להיענות לאסונות כאלה בצורה טובה יותר. כולם יצאו מגדרם לעזור אך הבעיה היא רופאים משפטיים וטכנאי נתיחה שחסרים. משרד האוצר צריך לתת לזה את התשובות".

הבעיה העיקרית הנובעת מהמחסור היא בעיית התיעוד. אמנם במכון תועדו הדברים אך בשורה לא היה מי שיעשה זאת כפי שהדגיש קוגל: "היום כשמחפשים עדויות על אונס - אנחנו מחפשים ולא מוצאים. היו עוד מקומות שהיו צריכים להיות בהם רופאים משפטיים ולא היו".

"כרגע אין תחקור של המוות של חיילי צה"ל על ידי רופא משפטי" אמר ד"ר אלון קריספין יו"ר האיגוד לרפואה משפטית. "בצד הצבאי יש תיעוד של יחידה שבצוק איתן עזרנו בתחקור. כעת אין תחקור כזה. אנחנו אמונים על מעקב וליווי של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. זה כרגע בקושי קורה. זה לא ישים בכח האדם הנוכחי. החודש הזה עבדתי 584 שעות".

במדינה שמכבדת את אזרחיה, חוקרים את סיבות המוות

ד"ר מאיה פורמן רזניק, רופאה משפטית באבו כביר אמרה בדיון: "זו לא פעם ראשונה שאנו דנים פה בצורך לשפר את התנאים שלנו. אנחנו 6 רופאים ולא 8. אחד במילואים ביחידת הנדסה ואחר כך יפרוש אחד בחופשת מחלה ממושכת ועוד אחד יפרוש. נישאר עוד כמה חודשים 5 רופאים. במדינה שמכבדת את אזרחיה, חוקרים את סיבות המוות שלהם. סיבת מוות של תינוקות ומעירים ועניינים פליליים שיש למצות את הדין באופן מיטבי. כרגע בשגרה אי אפשר לעשות זאת בצורה טובה. זה מקצוע שלומדים אותו 5 שנים. צריך לתעד כדי שיהיה הליך משפטי תקין. תיעוד בשגרה ובמלחמה מונע הכחשה. אני לא יודעת איך נמשיך אחרי המלחמה. מי שיוכל יעזוב".

מלבד בעיית כוח האדם מתווספת גם בעיית המקום. מכון אבו כביר נבנה על בית של משפחה ערבית שגורשה מהארץ על ידי הבריטים. גם אם יתווספו עשרה רופאים אין איפה לשים אותם. לזה התייחס גם ח"כ ינון אזולאי: "המקום שם כמו חדר ארונות הכי קטן שיש. זה לא כבוד המת. המקום צריך להיות גדול עם מרחב גדול ונגיש".

מנהל זק"א דובי ויסנשטיין ביקש להעלות את שכרם של הרופאים המשפטיים והוסיף כי, "כל מה שקשור לכבוד המת במדינת ישראל - זה רק בהתנדבות. המדינה לא יכולה לקחת על זה קרדיט. זה לא הגיוני, זה לא יכול להיות. דברו על כבוד החי. אתם הורגים אותם. הגיע הזמן לתת להם את התקציבים הראויים וכח אדם סניטרי מאחורי הקלעים, זה יעזור מאד".

ח"כ אפרת רייטן שהייתה בדיון אמרה כי: "המכון סובל מתת תקנים בצורה מחפירה. אתם בכחם הדל ממשיכים לפתור את הבעיות של מדינת ישראל. צריך היום למצוא פתרון". ח"כ טלי גוטליב הוסיפה, "באשר לפתרונות- ללא החלטת ממשלה אין לכך משמעות. אני אומרת זאת בצער רב". 

בסיכום הישיבה הוחלט כי תתקיים ישיבת מעקב בתוך שבוע שבה יעקבו אחרי פתרונות שכר לרופאים והתקדמות התוכנית לבניין חדש ומתקדם בשטח אסף הרופא