יממה של הסתרת מידע: מה באמת קרה לנתניהו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחרר אתמול סמוך לשעה 12:30 בצהריים מבית החולים שיבא אחרי כמעט 20 שעות באשפוז.

הוא שוחרר במצב טוב לאחר סדרת בדיקות כולל בדיקה חשמלית של הלב, והשתלת מוניטור תת־עורי. האשפוז הקצר חשף והדגיש שבישראל אין חובת דיווח תקופתית בחוק על מצבו של ראש הממשלה, והבליט את האפשרות למניפולציות במידע, בעוד הצוות הרפואי מחויב לסודיות רפואית ולשכת ראש הממשלה יכולה להוציא מידע חלקי ואפילו שגוי מטעמה.

מרגע הפינוי לבית החולים ועד להודעה הראשונה שפורסמה לא יצאו עדכונים שוטפים, הוסתרו נתונים בסיסיים כמו סיבת השארתו של רה"מ בהשגחה (לצורך בדיקת הולכה חשמלית בלב), וחוסר השקיפות גרר ספקולציות רבות.

שלא כהרגלם, למשל בתקופת הקורונה או באשפוז של אח"מים קודמים, במרכז הרפואי שיבא לא שלחו אל מול המצלמות את המומחים שלהם. האשפוז הנוכחי חידד את הסוגיה שלפיה בעוד על ראש הממשלה לא מוטלת בחוק חובת עדכון רפואי תקופתי, על בתי החולים אין מוטלת חובת דיווח בחוק על אשפוז של אישיות ציבורית, ואף להפך - יש חובת שמירה על סודיות רפואית של המטופלים ואיסור למסור מידע ללא הסכמתם או הסכמת בני משפחתם.

נתניהו הגיע לשיבא בשבת סמוך לשעה 16:30. ההודעה הראשונה על מצבו יצאה מלשכת ראש הממשלה, ובה צוין שמצבו טוב ושהוא עובר הערכה רפואית.

כעבור כשעה יצאה הודעה נוספת משותפת ללשכת ראש הממשלה ולשיבא, שבה נמסרה לראשונה הגרסה על אודות התייבשות במהלך טיול יום קודם לכן בכנרת. לפיה, "ראש הממשלה בילה אתמול בכנרת בשעות החום. היום התלונן על סחרחורת קלה. ההערכה הראשונית היא כי מדובר בהתייבשות. בהמלצת הרופאים ראש הממשלה ממשיך לעבור בדיקות שגרתיות נוספות".

גרסה לא מדויקת

אלא שהגרסה הזו היתה לא מדויקת. לפי גורמים המעורים בטיפול הרפואי, נתניהו הגיע לאחר אירוע של "סינקופה", אירוע של התעלפות ואובדן הכרה זמני בשל ירידה בזרימת הדם למוח. אירוע כזה של התעלפות, אם קרה בעמידה או בישיבה, גם לווה ככל הנראה בנפילה.

מדובר באירוע קצר של שניות עד דקות. הגורם לאירוע יכול להיות הפרעה בקצב הלב או ירידה חריגה בלחץ הדם ובקצב הלב. במיעוט המקרים, אכן מצבי התייבשות או עמידה ממושכת עשויים להיות טריגר לכך. אצל ראש הממשלה אכן נמצאו ערכי מלחים המעידים על התייבשות בבדיקות הדם, אבל לא ברור אם אכן ניתן לקשור זאת לנסיעה יום קודם לכן לכנרת, כפי שתיארו זאת בלשכת ראש הממשלה.

בהמשך צולם סרטון דומה שבו נראה נתניהו במצב טוב מאוד. הסרטון צולם מתוך המתחם בחדר המיון בשיבא שבו אושפז, ללא מעורבות של עיתונאים וכמובן ללא אפשרות לשאול שאלות. "עולה השאלה: האם כל ההודעות שיצאו בשיתוף בין לשכת ראש הממשלה לשיבא היו מדויקות עד הסוף? ולמה הושתל מכשיר הניטור?", תוהה גורם בבית החולים. גורם נוסף בבית החולים ציין כי "היתה תחושת אי נוחות גדולה, כי ביקשו מאיתנו לא להוציא שום מידע".

בניגוד למקרים שבהם אושפזו הנשיא שמעון פרס ז"ל או רה"מ  אריאל שרון ז"ל, אז יצאו רופאים לתקשורת באופן קבוע, לעיתים מלווים בבני משפחה ומסרו מידע רפואי ומידע מטעם המשפחה, במקרה זה לא דיבר נציג מטעם המשפחה ו/או הלשכה וגם רופאי שיבא נעדרו מהמסך.

במשך שעות ארוכות עלו תהיות ברשתות החברתיות מדוע לא נשמע קולם של רופאי בית החולים, מדוע המידע לא עובר בצורה שקופה ושאלות בדבר מהימנות המידע.

גם לגבי סיבת השארתו של נתניהו לאשפוז במשך הלילה הגרסאות היו סותרות. בלשכת רה"מ ציינו כי הוא נשאר להשגחה, בעוד הצוות הרפואי כבר ידע ונערך לביצוע פעולה בחדר הצנתורים בבוקר. גם לגבי המחלקה שבה יאושפז היו מחלוקות - בסביבת נתניהו רצו לאשפזו במחלקה שאינה קרדיולוגית, אך בשיבא התעקשו שמשיקולים רפואיים שיש לאשפזו במחלקה הקרדיולוגית. 

רק אתמול בשעה 11 בבוקר יצאו הודעה כתובה וסרטון מפרופ' עמית שגב, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, גם היא ללא אפשרות לשאילת שאלות.

"הסתרה תמוהה"

כ־19 שעות לאחר הגיעו לראשונה לבית החולים, דווח לראשונה בקולו של פרופ' שגב כי "ראש הממשלה נתניהו סיים סדרת בדיקות ונמצא במצב מצוין. אבחנתנו, בסיומן של כלל הבדיקות שבוצעו, כולל בדיקות המעבדה, היא שסיבת האשפוז היא התייבשות. הצוות הרפואי החליט לבצע סדרת בדיקות מקיפות ושגרתיות שמתבצעות בהכרה מלאה, כולל בדיקה חשמלית של הלב, שכולן יצאו תקינות לחלוטין. בשום שלב לא אובחנה הפרעה כלשהי בקצב הלב. לצורך המשך מעקב שגרתי החלטנו להשתמש בהולטר תת־עורי, כפי שנהוג,  כדי לאפשר לצוות המקצועי הרפואי הצמוד של ראש הממשלה להמשיך במעקב שוטף".

גורמי המקצוע תמימי דעים שיש לפרסם את מצבו הרפואי של ראש ממשלה בשקיפות ובאופן מקצועי. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "דיווח אמת הוא הבסיס לרפואה ולשמירה על אמון הציבור. מאז 2016 לא מולאה החובה לפרסם דו"ח שנתי על מצבו הרפואי של ראש הממשלה (למעט דיווח אחד על ראש הממשלה לפיד). ההסתרה תמוהה ופוגעת באמון הציבור".

ד"ר עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות: "לכל אדם זכות בסיסית לפרטיות ולסודיות רפואית - אך כשמדובר בראש ממשלה שהחלטותיו הרות גורל למדינה, שקיפות מלאה ויזומה משרתת את האינטרס של המדינה ואזרחיה. המציאות מלמדת שכל ניסיון להסתיר, להטעות או לטשטש מצב בריאותי של ראש ממשלה או נשיא, בסופו של דבר נחשף והנזק לאמון הציבור היה עצום. החובה לנקוט שקיפות מלאה נובעת מחשש ממשי שהפגיעה ביכולתו של ראש ממשלה לקבל החלטות בעקבות משבר רפואי תתגלה רק בדיעבד - לעיתים חודשים ואף שנים לאחר קבלת ההחלטה.

"לבסוף, ההחלטה איזה מידע בריאותי לפרסם נתונה בידיהם של נבחרי הציבור, אך מעצם תפקידם הציבורי והשפעתם המכרעת על ניהול המדינה יש להכיר בחשיבות הציבורית של שקיפות ושחרור המידע הבריאותי מרצון, בצורה יזומה ובזמן אמת".