הזמר דני בסן, סולן להקת תיסלם, מילא לאורך הקריירה אולמות ענקיים – אבל את אחת ההופעות המרגשות ביותר שלו הייתה מול קהל אינטימי ומיוחד במינו, חלקו בן ארבעה ימים בלבד - בפגייה במרכז רפואי מאיר.
סולן הלהקה המפורסמת הגיע לפגיית מרכז רפואי מאיר וערך הופעת "אנפלגד" מדהימה לפגים ולהוריהם בשיתוף אייל עצמון, מטפל במוסיקה בפגייה שהוא גם טכנאי הסאונד שעובד עם בסן. "מוסיקה ושירה הם אלמנטים שמתבססים על דבר כל כך טבעי של לקיחת אוויר והוצאה שלו ולא בכדי מוסיקה מהווה מקור לקידום תחושות של רוגע והשפעה על מצבים מנטליים שונים דוגמת מצבי סטרס, לחץ, פוסט טראומה וכדומה ומעניקה לרבים נחמה ותחושת שחרור". מדגיש אייל עצמון.
מול תינוקות בני יומם: דני בסן מופיע בפגייה // קרדיט: בית החולים מאיר
"המוסיקה היא הדבר היחיד שהציל אותי ושימש לי עוגן במהלך החיים הלא פשוטים שעברתי", שיתף בסן את אנשי צוות הפגייה ואת ד"ר ירון מושקט, מנהל מרכז רפואי מאיר, במפגש האישי שערך איתם לפני ההופעה."אבא שלי נטש אותנו כשהייתי צעיר מאוד, וזמן קצר לאחר מכן גם איבדתי את אמי שנפטרה והועברתי למשפחה מאמצת. אחד הדברים שאמא שלי, שהיתה אחות במקצועה, דאגה לו היה הצד המוסיקלי שלי – היינו המשפחה היחידה בקריית גת בתחילת שנות ה-60 שהיה לה פטיפון ופסנתר – והמוסיקה היתה העוגן הכי חזק שלי".
בסן ביצע להורים המרוגשים, לצוות ולפגים הקטנטנים – חלקם במשקלים של 650 גרם בלבד, שירי ילדים כמו "אוניה", "ידיים למעלה על הראש","פזמון ליקינטון" וכמה מלהיטיו. הוא אף שיתף את המשפחות והצוותים בקשיים שעבר עם אשתו עד להולדת שלישיית בניו, אחרי שנים של טיפולי פוריות, והקדיש להם בהרבה אהבה את אחד השירים שחיזקו אותם בימים ההם יותר מהכל – "דרכנו". "כשהתחלנו לנגן ולשיר את השיר הזה הצטרפו אלינו ברגע כל אנשי הצוות וההורים לשירה משותפת ובאמת שקשה לתאר במילים את החוויה המוסיקלית המעצימה שהורגשה בחדר", משתף עצמון.
"הפגייה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית הינה פורצת דרך בגישת הטיפול ההתפתחותי התומך בפגים בישראל ובמזרח התיכון, הינה היחידה בארץ שקיבלה הכרה בינלאומית כפגייה תומכת התפתחות ונחשבת לפגייה המובילה את תחום הטיפול במוסיקה בישראל. מטרת גישת הטיפול התומך המכונה NIDCAP היא למתן את מצבי הדחק (סטרס) אליהם נחשף הפג, לקדם את הקרבה בין ההורים לתינוקם וליצור תנאים מיטביים להתפתחותו", מסבירה ד"ר צופיה באואר-רוסק, מנהלת הפגייה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
"כחלק מיישום השיטה ניתן דגש על טיפול עדין והדרגתי תוך שימת לב לסימני מצוקה אצל הפג ומתן תמיכה בארבע ידיים על ידי ההורה או איש צוות נוסף בעת בדיקות וטיפולים, תנוחת הפג, עידוד תנוחת ה"קנגורו" (מגע "עור לעור" שבו ההורה מחזיק את התינוק על חזה חשוף), דיבור בעצמת קול נמוכה, עמעום אורות הפגייה ועוד", מוסיפה חולוד שביטה, מנהלת הסיעוד בפגייה במאיר.
"הפגייה במרכז רפואי מאיר הייתה הראשונה בישראל שערכה מחקרים בנושא פגים ומוזיקה, ויישמה אותם כאמצעי נוסף להפחתת הסטרס בפגים, התחברה לפגיות נבחרות בעולם אשר ביחד ממשיכות לקדם את התחום ולהוות מקור השראה ולמידה שלו לפגיות אחרות", מספר פרופ' שמואל ארנון, מנהל יחידת הילודים במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו