המדינה מתקשה לפקח על ההתנהלות הכספית של בתי החולים הממשלתיים, כך עולה מהביקורת שערך מבקר המדינה יוסף שפירא, ש"צלל" למערכת היחסים המורכבת בין בתי החולים הממשלתיים לתאגידי הבריאות שפועלים לצדם.
תאגידי הבריאות נולדו כדי לאפשר "גמישות ניהולית". הם מנהלים מערכת כספית נפרדת ואינם כפופים לחוקי נציבות שירות המדינה. בפועל, הם משקיעים בתשתיות ובמחקר, ומעסיקים חלק מכוח האדם בבתי החולים. אלא שלפי דוח המבקר, נתוני הפעילות הכספית של התאגיד אינם חשופים לחשבות משרד הבריאות ולעיתים אף לא למנהל הכספים של בתי החולים, ובכך מקשים על תכנון כולל של התקציב.
המבקר קובע כי בבתי החולים שיבא, איכילוב ורמב"ם הועברו סמכויות הניהול בנושא הכספים לעובד תאגיד הבריאות, שאינו עובד מדינה, כך שהסמכות לניהול כספי בתי החולים הממשלתיים לא נמצאת בידיו של עובד מדינה. המבקר מציין כי "קיים קושי בכך".
ב-2012 עמד מחזור פעילותם של התאגידים על 2.3 מיליארד שקלים, יותר מחמישית מתקציב בתי החולים הממשלתיים, שעמד על 9.7 מיליארד שקלים. הסבסוד שהעניקה להם המדינה, בכדי לסגור את הגירעון הגדול של בתי החולים, עמד על 1.2 מיליארד שקלים.
המבקר מזכיר שני אירועים שהם תוצאה של המבנה והפיקוח הלקוי על הניהול הכספי בבית החולים: ראשית, תאגיד הבריאות לא יכול להקנות לגוף עסקי אחר זכויות בנכסים של המדינה. עם זאת, בשיבא נחתם הסכם עם חברה פרטית שפעלה במתחם המסוקים של בית החולים. בהקשר זה קבע המבקר כי מדובר ב"חריגה מסמכות". במכתב של מנהל ביה"ח שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין למבקר, הוא ציין כי "שגה כשעביר את העיסוק ביוזמה לטיפול חברת החניה של שיבא". האירוע השני התרחש ברמב"ם, שם נחתם הסכם בהיקף של 23 מיליון שקלים לשלוש שנים עם משרד הביטחון על ידי המנהל, סגנו ומנהלת התאגיד. זאת, למרות שהמנהל רשאי לחתום על הסכמים בסכום נמוך יותר. ברמב"ם ציינו ש"ההסכם הועבר לגורמים המוסמכים במשרד הבריאות".
לסיכום מביא המקר את המלצתו והיא למנות מנהל כספים אחד "שיגן על האינטרסים והנכסים של המדינה וינהל את המערך הכספי האחוד של המרכז הרפואי כולו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו