תשתיות לקויות - תוצרים מעולים: הבריאות בישראל לעומת ה־OECD

דו"ח מסכם של משרד הבריאות השווה את נתוני מערכת הבריאות בישראל ב־60 מדדים שונים לאלו של המדינות החברות ב־OECD • מנכ"ל משרד הבריאות: "תוצאות מצוינות, אך עם משאבים יחסית נמוכים"

"לקראת עשור מאתגר". מערכת הבריאות בישראל, צילום: אילוסטרציה: גדעון מרקוביץ'

שיעור מכשירי הסי.טי וה־MRI בישראל נמוך בכ־66% מהממוצע במדינות המפותחות, שיעור צוותי הרפואה והסיעוד נמוך בהשוואה ליתר 38 מדינות ה־OECD, אך תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות, תמותת התינוקות נמוכה, ושיעור ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם הוא מהגבוהים מבין המדינות. כך עולה מדו"ח משרד הבריאות, המשווה את נתוני מערכת הבריאות בישראל ב־60 מדדים שונים לאלו של המדינות החברות בארגון: מרבית מדינות אירופה, ארה"ב, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות.

תשתיות לא מיטביות והשקעה נמוכה, לעומת תוצרי בריאות מהטובים בעולם - מצב זה זכה לכינוי "פרדוקס הבריאות הישראלי". מהדו"ח עולה כי בתקופת הקורונה גדלה ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל, אך עדיין בהשוואה בינלאומית ההוצאה בישראל לבריאות נמוכה מאשר ב־OECD. בשנת 2020 שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות מהתוצר זינק בכל מדינות ה־OECD, כמו גם בישראל. בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות הגיעה ל־8.3% מהתוצר, בעוד ב־2019 שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות עמד על 7.5% בלבד. ב־OECD שיעור ההוצאה הלאומית הגיע ל־9.7% בממוצע, לעומת שיעור של 8.9% שנה אחת קודם לכן. אך עדיין, גם בתקופת השגרה וגם בתקופת הקורונה, שיעור ההוצאה הלאומית בישראל נמוך מברוב מדינות ה־OECD (מקום 27 מתוך 37 בדירוג המדינות ב־2019, ומקום 28 ב־2020).

שיעור מכשירי הסי.טי וה־MRI בישראל נמוך בכ־66% מהממוצע במדינות המפותחות,

נתונים נוספים עוסקים בתשתיות של המערכת. בעשור האחרון הוכפל שיעור מכשירי ה־MRI בישראל, אך הפערים לעומת העולם עדיין גדולים. בעוד בישראל יש 5.5 מכשירים למיליון תושבים, ב־OECD השיעור גדול כמעט פי שלושה ועומד על 18.4. בישראל עשרה מכשירי סי.טי למיליון תושבים, לעומת ממוצע של 29 מכשירים ב־OECD.

דרושים רופאים

במערכת הבריאות בישראל מזהירים שמצב כוח האדם הרפואי יעמוד בפני משבר כבר בשנת 2026, ושיש צורך להגדיל את מספרם של הסטודנטים לרפואה בהקדם. ההשוואה הבינלאומית מציבה את ישראל במקום לא מחמיא. ישראל היא שיאנית עולמית בהכשרת רופאיה העתידיים בחו"ל.

הנתונים המעודדים נוגעים לתוחלת החיים: בישראל ממשיכה תוחלת החיים לעלות מ־81.7 ל־82.7 ב־2020, והיא אחת הגבוהות בעולם. תוחלת החיים של נשים בישראל עומדת על 84.8, ותוחלת חיים ממוצעת של גברים בישראל עומדת על 80.6.

תוחלת החיים בישראל ממשיכה תוחלת החיים לעלות, צילום: אורן בן חקון

תמותת תינוקות בישראל ירדה מ־3.7 לאלף לידות לפני עשור ל־2.5, והיא נמוכה מממוצע ה־OECD שעומד על 4.1.

בעשור האחרון נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדויות בישראל מ־7.5 מקרים ל־100 אלף נפש ל־6.2 מקרים. שיעור ההתאבדויות בישראל נמוך בהשוואה לממוצע ב־OECD שעומד על 11.2. גם בשיעור המעשנים בישראל חלה ירידה - מ־18.5% ב־2010 ל־16.4% ב־2020. שיעור המעשנים קרוב לממוצע ב־OECD, שעומד על 16.1%.

אף שבשנת הקורונה והסגרים רבים דיווחו על צריכה גבוהה של אלכוהול, מהנתונים עולה כי שיעור צריכת האלכוהול בישראל נמוך משמעותית מממוצע מדינות הארגון ועומד על 3.1 ליטרים בשנה, לעומת 8.4 ליטרים בממוצע בשאר מדינות הארגון.

"נתוני ה־OECD משקפים נאמנה את מצב מערכת הבריאות, נחמן אש,

פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות: "נתוני ה־OECD משקפים נאמנה את מצב מערכת הבריאות, שמראה תוצאות מצוינות, אך עם משאבים יחסית נמוכים. בשנתיים האחרונות התחלנו לבנות תוכנית אסטרטגית, כדי שמערכת הבריאות תהיה טובה יותר ונכונה יותר אל מול האתגרים הנכונים לה בעשור הקרוב".

איילת גרינבאום־אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות: "בהסתכלות קדימה על הזדקנות האוכלוסייה, הדמוגרפיה והמחסור האקוטי שיש בכוח אדם רפואי במערכת, על הפער בין התשתיות הקיימות לתשתיות הנדרשות - לפנינו עשור מאתגר מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר