מחקר חדש: כך תזהו בשלב מוקדם סיכון לסוכרת הריון

מחקר חדש שפורסם היום (חמישי) ע"י חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, מלמד כי מיפוי חיידקי המעי בשליש הראשון להריון יכול לנבא התפתחות של סוכרת הריון. המחקר מצביע על קשר סיבתי בין חיידקי המעי של נשים הרות בשליש הראשון של ההיריון, ובין התפתחות סוכרת הריון בשלב מאוחר יותר.

סוכרת הריון, או סוכרת הריונית, היא תופעה זמנית המשפיעה על כ-10% מהנשים ההרות, ומתבטאת בעמידות לאינסולין. אינסולין הוא הורמון החיוני לוויסות רמת הסוכר, ועמידות אליו מובילה לרמות סוכר גבוהות בדם. לסוכרת הריון עשויות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות לאם ולעובר, ובעיקרן הגדלת הסיכוי לרעלת הריון, לדיכאון, ול"מקרוזומיה" – מצב שבו העובר גדול מדי, ונקשר לסיכון גבוה יותר ללידת חירום בניתוח.

בישראל, כחלק מבדיקות הסקר הנערכות כעניין שבשגרה לנשים בהריון, מתבצעת בדיקה לאיתור נשים שנמצאות בסיכון לסוכרת הריון, הידועה בכינויה "העמסת סוכר".

כיוון שהעמידות לאינסולין בסוכרת הריון מתפתחת באופן הדרגתי במהלך חודשי ההיריון – ביצוע הבדיקה אינו יעיל לפני השבוע ה-24 להיריון, ומשום כך בדיקות העמסת הסוכר מתבצעות בין השבוע ה-24 לשבוע ה-28 – כלומר סוף השליש השני להריון.

בהקשר לכך, המחקר מצביע על קשר סיבתי בין חיידקי המעי של נשים הרות בשליש הראשון של ההיריון, ובין התפתחות סוכרת הריון בשלב מאוחר יותר. חשיפת קשר זה בשלב מוקדם של ההריון יכולה להביא לאבחון מוקדם של הסוכרת ולהתערבות מוקדמת, שיכולה להפחית את שיעור הנשים הסובלות ממצב זה, למנוע סיבוכים קשים ולהציל חיים.

המחקר והניסוי

חוקרי מעבדת המיקרוביוטה באוניברסיטת בר אילן, בהובלת פרופסור עמרי קורן ובשיתוף פעולה עם פרופסור יורם לוזון - ניסו לברר האם ניתן לנבא סוכרת הריון על ידי זיהוי השינויים באוכלוסיות חיידקי המעי כבר בשליש הראשון להריון. 

כדי לברר את השאלה, היה על החוקרים ליטול דגימות ממאות נשים במהלך הריונן, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי ומיפוי אוכלוסיות חיידקי המעי, ולהצליב את הנתונים על מנת לאשש את הקשר בין חיידקי המעי ובין התפתחות סוכרת ההריון.

לצורך המחקר גויסו 394 נשים הנמצאות בשליש הראשון להריונן, ונאספו מהן דגימות דם וצואה, כמו גם נתונים קליניים רלוונטיים ונתוני מעקב אחר התקדמות ההריון. דוגמאות הצואה שימשו לאפיון הרכב מיקרוביום המעי, ודגימות הדם לאיסוף נתונים רלוונטיים אחרים. כמו כן, התבצעו ראיונות עם הנשים על ידי תזונאים, זאת על מנת להעריך את הרגלי האכילה שלהן, ומענה על שאלונים הבוחנים את סגנון החיים שלהן והלחץ שבו בן נתונות.

כחלק מהמחקר, תועדו תוצאות בדיקות העמסת הסוכר שנערכות בסוף השליש השני ובתחילת השליש השלישי של ההיריון, על פיהן נקבעו אבחוני הסוכרת ההריונית. כצפוי, 11% מהנשים, 44 במספרן, אובחנו עם סוכרת הריונית. שאר 350 הנשים שתוצאות העמסת הסוכר שלהן היו תקינות שימשו כקבוצת הביקורת.

עתה, היה על החוקרים לבדוק האם דגימות הצואה שניטלו מאותן 44 נשים בשליש הראשון להריון, מעידות על "דיסביוזה" של חיידקי המעי, כלומר: שיבוש של האיזון בין אוכלוסיות החיידקים אותו ניתן היה לאתר כבר בשליש הראשון להריון. הבדיקה העלתה תשובה חיובית. במילים אחרות, מיפוי אוכלוסיות חיידקי המעי של הנשים בשליש הראשון להריון, יכול לנבא מצב של סוכרת הריונית.

בשלב זה בדקו החוקרים האם השינוי באוכלוסיות חיידקי המעי הוא זה שמוביל להתפתחות הסוכרת, או שמא התפתחות הסוכרת היא זו שגורמת לשינוי באוכלוסיות חיידקי המעי. באם התפתחות סוכרת ההיריון נגרמת בשל אותו שינוי בחיידקי המעי, ניתן לנסות ולמנוע את התפתחות הסוכרת על ידי התערבות טיפולית, כמו למשל, ניסיון לשנות את הרכב המיקרוביום במעי.

כדי לאשש את הקשר הסיבתי בין מיקרוביום המעי ובין התפתחות סוכרת הריונית, השתילו החוקרים צואה של נשים משלוש אוכלוסיות שונות – מישראל, מפינלנד ומארה"ב, שחלקן יאובחנו בסוכרת הריונית במהלך הריונן וחלקן יהיו בריאות, בעכברות מעבדה סטריליות.

דגימת אוכלוסיות החיידקים בין שתי קבוצות העכברות שבעה ימים לאחר השתלת הצואה - הראתה כי נוצרו שינויים משמעותיים בין שתי הקבוצות. בדיקות העמסת סוכר שנערכו לעכברות שלושה שבועות לאחר השתלת הצואה הראו כי העכברות בהן הושתלה צואה הנשים הסוכרתיות פיתחו סבילות נמוכה יותר לגלוקוז, זאת בדומה לתצפיות שנערכו בקרב נשים.

התוצאות היו דומות בקרב שלוש האוכלוסיות שנבדקו, והראו כי השינוי באוכלוסיות חיידקי המעי הוא אכן זה שהוביל להתפתחות התנגודת לאינסולין. הסיבה לכך, סבורים החוקרים, היא שהשיבוש באוכלוסיית חיידקי המעי מוביל להתפתחות מצב של דלקת, והוא בתורו מוביל לתחלואה בסוכרת ההריון.