החודש מציינים בעולם את המודעות לסוכרת, אחת מהמחלות השכיחות והקטלניות ביותר. לרבים נדמה כי מדובר במחלה שאפשר לשלוט בה בקלות, אבל החולים בה מכירים שיגרה מלאה בזריקות ובבדיקות בלתי פוסקות. רק בשבוע שעבר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע חדש, ולפיו סוכרת היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל. שיעורי התמותה מהמחלה גבוהים מאוד ביחס למדינות ה־OECD.
לאור זה, אפשר להבין את גודל הבשורה המעודדת שנחתה לפני יותר מחודש על שולחנם של הסוכרתיים מסוג 1 - זאת אחרי שמינהל המזון והתרופות האמריקני (ה־FDA) אישר לשימוש בקרב בני 14 ומעלה את "הלבלב המלאכותי" הראשון בעולם. מדובר במשאבת אינסולין המחוברת לתת־עור ומשולבת עם מד סוכר רציף, שעובד במעגל סגור לאורך כל שעות היממה. כך מחליטה המערכת עבור הסוכרתי מהו הטיפול המתאים בכל רגע, ובהתאם לערכיו מספקת אינסולין.
המשמעות היא שאין עוד צורך בתכנון בסיס קבוע של האינסולין, אין פקטור תיקון של רמות הסוכר, ואין תוכנית אינסולין בסיסית - המערכת מתנהלת כמו לבלב רגיל, רק באמצעות הטכנולוגיה. הדבר היחיד שהמטופל צריך לעשות הוא לעדכן את המערכת בכמות הפחמימות הנכנסות לגוף בצמוד לארוחה, בהתאם לספירת הפחמימות, כדי שהמערכת תוסיף את האינסולין בהתאם. "הלבלב המלאכותי", פרי פיתוח של חברת מדטרוניק, צפוי לצאת לשיווק בארה"ב באביב של השנה הבאה, ובארץ הצפי הוא לאחר מכן - בהתאם לקבלת אישור ממשרד הבריאות.
"הלבלב המלאכותי" קיבל את האישור לאחר מחקר שהתקיים בארה"ב וכן בבית החולים תל השומר - המקום היחיד מחוץ לתחומי ארה"ב שבו נערך המחקר. המחקר בישראל, בניצוחם של פרופ' אוהד כהן וד"ר יעקב אילני, הוא כבוד גדול לרפואה בישראל.
ניסוי ללא תופעות לוואי
"איגוד האנדוקרינים האמריקני הוציא הנחיות ברורות הנוגעות לעובדה שהשימוש בטכנולוגיה הוא הטיפול הטוב ביותר כיום עבור מטופלי סוכרת מסוג 1", מציין פרופ' כהן, פרופסור לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה בתל השומר ומנהל רפואי של מדטרוניק סוכרת.
מדובר בשלב מתקדם בפיתוח, לעומת המשאבה האחרונה שפיתחה מדטרוניק, שבה המערכת הפסיקה את הפעילות שלה בזמן היפוגלוקימיה (כשרמת הסוכר נמוכה) וחזרה לפעילות כשהגוף התייצב. "לחברת מדטרוניק היה אלגוריתם מתקדם ממשאבות קודמות, ולכן היא קיבלה אישור לניסוי ציר שיראה שהמכשיר בטוח. במחקר השתתפו 130 מטופלים בארה"ב ו־12 בתל השומר, והסיבה שהמקום היחיד שבו נערך הניסוי מחוץ לארה"ב היה תל השומר, היא כי אצלנו היו הרבה ניסיונות ביניים בזמן הפיתוח. נוסף על כך, ישראל מובילה בתחום של טכנולוגיה וסוכרת - גם בפיתוחים וגם באחוז המשתמשים הגבוה. המעניין הוא שהמטופלים שהשתתפו כתבו ל־FDA שעם גמר הניסוי הם מבקשים להישאר עם 'הלבלב המלאכותי', ואכן הם קיבלו אישור לשנתיים נוספות. כל המשתתפים הישראלים בחרו להמשיך - וממשיכים".
פרופ' כהן מדגיש כי במהלך הניסוי לא היתה שום תופעת לוואי חמורה, שזה היה עיקר הניסוי. נוסף על כך, התוצאות הראו שרמות הסוכר של הנסיינים היו מאוזנות יותר לעומת תחילת הניסוי, ואף ניכר שיפור באיזון התלת־חודשי (HbA1c).
מי שמתורגל לשלוט ברמות האינסולין שלו יכול לבחור להשתמש במערכת גם באופן חצי אוטומטי. אפשר גם להשתמש בה כמשאבת אינסולין ללא מד סוכר רציף, בדומה למשאבה האחרונה.
במדטרוניק לא עוצרים. לדברי פרופ' כהן, "כעת אנו עובדים באותה מתכונת, בארה"ב ובתל השומר, ובימים אלה נפתח הניסוי של שלושת החודשים באתר הישראלי של מחלקת הילדים בשיבא ובארה"ב עבור ילדים בני 14-6".
חוזים עוד עתיד מתוק
מחקר: טיפול בדנ"א להתמודדות עם סוכרת
נסו לחשוב מה היה קורה אילו היו לכם רמזים מקדימים לסוכרת עתידית. הייתם משנים את התזונה, או אולי מתאמנים? המגזין "Nature" פירסם בחודש יולי מחקר שניסה להתחקות אחר רמזים לסוכרת עתידית באמצעות דנ"א וניתוח גנטי של יותר מ־100 אלף איש מרחבי העולם. נמצא כי שינויים בגן PAX4 מעלים את הסיכון לסוכרת, וכי גן זה שונה מאדם לאדם - כלומר, יש לו מוטציות רבות ושונות. אף שהמחקר עדיין בתחילתו, נראה שהגילוי מרמז על עידן חדש שבו יהיה אפשר לפתח טיפולים המתאימים ברמת הדנ"א והגנים לסוכרתיים, ואולי אף למנוע את התפרצות המחלה.
אך לפני שנקדים את זמננו, איך אפשר לשפר את הטיפול הקיים? פרופ' חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לטיפול בסוכרת בביה"ח וולפסון ורופא בכיר ב־DMC, מסביר: "הגישה החדשה בסוכרת מסוג 2 דוגלת בטיפול משולב ומהיר, תוך כדי התייחסות לכל המחלות הנלוות מעבר לרמת הסוכר הגבוהה".
הטיפול החדש ביותר שנכנס לשוק בימים אלה הוא שילוב של תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 והמטפורמין הוותיק - שילוב המכיל מנגנון שחרור מושהה (XR), המסייע להפחתת תופעות הלוואי של המטפורמין והנותן מענה אפקטיבי יותר לסוכרתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו