ד"ר סטארט-אפ: הרופאים שבחרו בהייטק

כשד"ר ליאור קלרמן סיימה את לימודי הרפואה לפני 4 שנים, היא החליטה לא לעבוד בבית חולים, אלא הצטרפה לחברת היי-טק שמפתחת מוצר להפחתת השימוש באנטיביוטיקה. למרות שהשקיעה שבע שנים בלימודי רפואה, ושנת סאטז', ד"ר קלרמן לא פוגשת מטופלים ולא מתרוצצת במחלקות בבתי חולים, אלא יושבת ליד מחשב ועורכת ניסויים.

גם ד"ר צחון בנטואיץ', שכבר 30 שנה מייסד חברות היי-טק מבוססות בינה מלאכותית, לא עובד עם מטופלים. כשהוא סיים את לימודי הרפואה ופזל לעבר עולם ההיי-טק, הוא אמר לעצמו שלא יעבוד שם יותר משנה ויום. 30 שנה אחרי - הוא צוחק על אותה הבטחה, ומתגאה בלא מעט מוצרים טכנולוגיים שפיתח וסייעו לעולם הרפואה. לעומתם, ד"ר רוברט אייסדרופר הגיע לעולם ההיי-טק אחרי שנים של עבודה כרופא בבית חולים - שנים ארוכות שהשפיעו על בריאותו. אחריהן גילה את עולם ההיי-טק, ולפחות בינתיים נראה שהוא לא חוזר לאחור.

ד"ר קלרמן, בנטואיץ' ואייסדרופר הם רק חלק ממגמה גדלה, של רופאים המסיימים את הלימודים, לעיתים גם את ההתמחות, אבל לא עוסקים ברפואה הקלאסית. הידע שלהם לא נזרק לפח, חלילה. הם משתמשים בו לטובת פיתוח מוצרי רפואה בהיי-טק ומקדמים את עולם הרפואה. חלקם עוסקים בפיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, כמו טכנולוגיה לפיתוח מהיר של תרופות ללא צורך בניסויים, או בדיקות לגילוי מהיר של מקור זיהומי על מנת להפחית שימוש באנטיביוטיקה, וחלקם יוצרים מאגרי מידע שיתופיים כדי לאחד קווי טיפול בבתי חולים. אבל כולם משוכנעים שבדרך זו הם מועילים יותר למטופלים.

"הלכתי ללמוד רפואה כדי לתרום ולהרגיש שאני עושה משהו משמעותי. אני יודעת שעכשיו אני עושה משהו מאוד משמעותי לבריאות הציבור, גם אם אני לא עושה את זה בצורה יומיומית באמצעות מפגש עם מטופלים", מסבירה ד"ר קלרמן, שמכהנת כיום כמנהלת רפואית בחברת .MeMed

היא בת 32, נשואה ואם לפעוט בן שנה וחצי, תושבת חיפה. עוד לפני שהחלה ללמוד, התלבטה בין לימודי רפואה ללימודי הנדסה ביו רפואית, אבל החליטה ללמוד רפואה. "זה נראה לי מקצוע מדהים, שהתרומה שלך ביום-יום היא סופר משמעותית, ואת מטפלת באנשים. אחד הדברים שמשכו אותי הייתה הידיעה שאפשר לשלב בעבודה גם מחקר ולפתח כל מיני טיפולים חדשניים. ככל שהתעניינתי יותר במחקר, נחשפתי לעולם חדש של טכנולוגיות, וגיליתי שהן משתלבות מצוין ברפואה. כבר במהלך הלימודים עבדתי ביחידת הדימות של הפקולטה לרפואה בטכניון ועזרתי בשלבים התחלתיים של מחקרים, כך שהייתה לי זיקה לעניין".

כמה שבועות לפני שסיימה את הסטאז' במרכז הרפואי גליל (בית החולים לגליל מערבי בנהריה), היא שמעה על חברת סטארט-אפ שמפתחת מוצר שאותו היא מגדירה כ"סופר מעניין וחדשני". בשנים שבהן היא עובדת בחברה, המוצר התקדם והתפתח ואף קיבל אישור FDA (מנהל המזון והתרופות בארה"ב). "אני הצטרפתי בשלב הפיתוח, וגם לקחתי חלק במבחנים הקליניים עד שקיבלו את אישור ה-FDA. זו התפתחות מדהימה. בניגוד לתרביות הקיימות היום המרמזות על מקור הזיהום אחרי יממה או שתיים, המוצר שלנו מזהה בתוך פחות משעה אם מקור הזיהום הוא חיידקי או ויראלי. ברגע שמגלים את מקור הזיהום, ניתן להפחית שימוש מיותר באנטיביוטיקה, ולהאט את קצב ההתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

ומה עם החלום לעסוק ברפואה?

"הידע שלי חשוב לטובת פיתוח המוצר. בסוף, כל העולם של פיתוח רפואי בא לתרום לעולם הרפואה. האימפקט הרפואי שלי ושל הרופאים האחרים שעובדים כמוני בחברות היי-טק הוא חיוני, כי חייבים את הידע שיש לרופא כדי לשפר את הרפואה. אני לא פוסלת אפשרות של שילוב עבודה עם מטופלים לצד המחקר, כי יש דברים מדהימים ברפואה, כמו ללוות מטופלים לכל אורך הטיפול ולראות אותם חוזרים הביתה בריאים. מצד שני, זה שוחק".

ואפשר גם להניח שהתנאים בהיי-טק קצת יותר נוחים.

"דווקא תנאי ההעסקה לא היו השיקול העיקרי בתחילת דרכי. גם בהיי-טק החיים לא קלים. התנאים אולי טובים יותר, אבל עובדים עם ארה"ב בשעות הפוכות, והיום מאוד עמוס. היום, כאימא, אני נהנית בעיקר מהגמישות. אני יכולה להיות עם הבן שלי בשעות אחר הצהריים, להשכיב אותו לישון, לפתוח את המחשב ולהמשיך לעבוד בערב. בקליניקה זה לא היה מתאפשר".

הגשמתי את חלום השילוב

ד"ר צחון בנטואיץ' (61) מזיכרון-יעקב סיים את לימודי הרפואה והסטאז' לפני שלושה עשורים. עוד לפני שעבד עם מטופלים, התחיל לעבוד בחברת ההיי-טק ג'נומיקס. "עניין של שנה שנתיים", הוא אמר לעצמו, ולא חשב שיהיה מדובר בעיסוק שיימשך עד היום. "אני ממש זוכר שאמרתי לעצמי שאם זה ייקח שנה ויום, אני לא עושה את זה", הוא אומר היום, בתפקידו הנוכחי כשותף-מייסד ומנכ״ל Quris - פלטפורמה המאפשרת חיזוי סיכויי הצלחה של תרופות לעבור את שלב הניסויים הקליניים באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגייה המכונה "איבר-על-שבב".

"ממש ראיתי את עצמי כרופא, מאוד אהבתי את הרפואה. אבל גם העניין של מחשוב רפואי מאוד דיבר אלי, ורציתי לפתח אותו. אז התחלתי לעבוד, ולא עזבתי את התחום, אלא נשארתי באותה חברה במשך כ-7 שנים והגשמתי את החלום של שילוב בין רפואה לטכנולוגיה. היום אני עוסק בפרויקטים שמטרתם להביא רפואה טובה יותר. הזהות שלי כרופא היא חלק חשוב ממי שאני, ולכן אני מציג את עצמי כרופא ויזם, למרות שכבר 30 שנה אני עובד כיזם ולא רופא".

Quris היא החברה הרביעית שצחון הקים. רוב החברות עסקו בתחום מדעי החיים והבינה המלאכותית. "יש משהו מלהיב בידיעה שהדבר שעליו אתה עובד מאוד קשה משנה את העולם ומציל חיים. כרופא אתה רואה מספר מוגבל של מטופלים ביום. כשאתה מפתח מכשיר או טכנולוגיה, אתה נוגע במספר גבוה יותר של אנשים".

בשביל זה יש מפתחים, למה צריך רופאים לתחום הזה?

"רפואה זה בית ספר יוצא מהכלל ואני מרגיש שהעובדה שאני רופא מהווה יתרון עצום לפיתוח טכנולוגיות, כי אני יכול להבין את המערכת הרפואית. בחברה הקודמת שהקמתי, שעסקה בהכנת תיק רפואי ממוחשב שכלל גם קבלת החלטות רפואיות על הטיפול בחולה, גייסתי 100 רופאים לפרוייקט, כי היה צריך ידע רפואי".

יש שיאמרו ש'גנבתם' רופאים כאשר יש צורך אדיר ברופאים.

"חלילה. אנשים שונים עושים את מה שמתאים להם. יש מי שמתאים לו יותר לשבת מאחורי מקלדת, ויש מי שמתאים לו יותר לשבת מול מטופלים. אני הלכתי ללמוד רפואה כדי להציל חיים וכדי שהעולם יהיה טוב יותר. וזה מה שאני עושה היום, על ידי פיתוח. החברה שהקמתי מתבססת על בינה מלאכותית ומפתחת פלטפורמה שמאפשרת לבדוק בטיחות של תרופות בלי לבצע ניסויים בבעלי חיים או בני אדם. היום פיתוח תרופה לוקח כ-15-20 שנה, עולה 2.5 מיליארד דולר ומחייב ניסויים. הפלטפורמה שלנו מקצרת את זמן פיתוח התרופות ומוזילה את העלויות שלהן באופן משמעותי. לאחרונה הקונגרס בארה"ב אישר לבטל את הצורך בניסויים בבעלי חיים, והטכנולוגיה שלנו באה לתת לכך מענה".

מעבר בזכות כאבי הגב

ד"ר רוברט אייסדרופר, שסיים לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב בשנות ה-80, השאיר מאחוריו עבר מפואר של עיסוק ברפואה ועבר לעבוד בחברת היי טק כדי לסייע ליותר אנשים. זה קרה ב-2016, אחרי שעבד שנים כמומחה גסטרו בארה"ב, וכשעלה לישראל הגב שלו כבר לא עמד בעומס העבודה.

"עד 2014 עבדתי בבית חולים בניו יורק, והתחילו לי כאבי גב קשים. חשבתי לעבוד כמרצה בבית ספר לרפואה או לעזור לסטודנטים, לעבוד במשרות ניהוליות, אבל אז דיברתי עם כמה חברים ישראלים שלומדים רפואה והם פתחו בפני את נושא ההיי-טק הרפואי. בהתחלה זה נשמע לי מאוד מוזר, להיות רופא שלא עוסק ברפואה. הרי באתי לרפואה מתוך שליחות. אבל הבנתי שאני יכול למצוא את עצמי בתחום שנושק לרפואה ואפילו יכול לעזור לאנשים כמעט באותה מידה".

היום הוא גר בתל אביב, נשוי עם שלושה ילדים, ומבלה את רוב זמנו בישראל, עם גיחות לארה"ב ("בשביל עבודה וחלק מהנכדים שגרים בניו יורק"). כשעלה לישראל ב-2016, החל לעבוד כמנהל רפואי בחממה טכנולוגית בבאר שבע שאיגדה בתוכה המון חברות סטארט-אפ של רפואה. "היו לי לא מעט אנשי קשר בארה"ב, והתחלתי לייעץ לחברות איך להגיע למערכת הבריאות של ארה"ב ובמה צריך לשפר אותה. היה משהו מיוחד בלפגוש אנשים צעירים ממני, כולם חכמים מאוד, שגרמו לי להרגיש בעל תועלת. תוך כדי העבודה באינקובטור חבר משותף הכיר ביני לבין עומר דרור, ויחד הקמנו את -Lynx.MD, , שהיא פלטפורמת ענן המאפשרת אנונימיזציה של מידע רפואי לטובת שיתופי פעולה והאצת חדשנות בין גופי מחקר וגופים רפואיים. היום אני בתפקיד שותף-מייסד וסמנכ״ל רפואי ראשי".

באמת חייבים רופא לחברה הזו?

"תמיד כדאי להתחיל בלצבור ניסיון עם מטופלים ועם המערכת הרפואית כדי להתחיל לפתח משהו נוסף שיסייע למערכת. אני לא בהכרח מחפש רופאים לחברות האלה, אבל כיוון שאני מכיר את המערכת הרפואית מבפנים, אני יכול לעזור למדעני הדאתא בחברה שלנו לייצר פתרונות לבעיות".

אתה לא מתגעגע לפרקטיקה?

"אני עדיין מתגעגע לרפואה. זה מוקדם מדי להגיד לכמה חולים הסטראפ אפ שלנו יעזור, ואני לא יודע כמה אנשים ראיתי במהלך הקריירה שלי. אבל אני כן מאמין שהמוצר הזה יעזור להרבה יותר אנשים. זה גורם לי להרגיש מאוד טוב".

אם סטודנט לרפואה ישאל אותך איפה עדיף לעבוד, תמליץ לו על עבודה בהיי-טק?

"זו שאלה קשה שאין עליה תשובה נכונה. הייתי מייעץ להם לבלות לפחות שנה או שנתיים בעבודה עם חולים, ואז להחליט. אין תחליף לחינוך כזה, במיוחד כאשר מדברים על הייטק שקשור לרפואה".

טכנולוגיה על חשבון האנושיות?

מומחים שעימם שוחחנו לצורך הכתבה, טוענים כי רופאים יכולים לתרום המון לעולם הפיתוח והחדשנות, ואפילו חיוניים כדי לענות על קשיים שעולים מהשטח. השילוב המנצח, לטענתם, הוא עבודה מול מטופלים או עיסוק במחקר, לצד מתן ייעוץ נוסף לחברת היי-טק. אבל כאשר רופאים עוזבים את התחום כדי לעסוק בפיתוח על חשבון העיסוק הקלאסי ברפואה, נוצרת בעיה.

"יכול להיות שאנחנו לא מכינים את הסטודנטים לקראת העבודה השוחקת, ולא כולם מבינים את האינטראקציה עם האנשים", מציין פרופ' אהוד גרוסמן, דיקאן הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ומנהל אגף פנימיות במרכז הרפואי שיבא. "תפיסת העולם משתנה, אנשים רוצים איכות חיים, לא מוכנים לוותר על חיי משפחה, ומחפשים את האלטרנטיבות. בזמן שאנחנו, הדור הקודם, עבדנו קשה כי היה לנו ברור שצריך לעבוד קשה, היום מדברים על קיצור תורנויות ועבודה נוחה יותר. זה בסדר גמור, אבל זה עדיין משהו אחר.

"רפואה זה מקצוע שיש בו המון אפשרויות. רופאים שלא רוצים לפגוש הרבה מטופלים יכולים לעבוד במכוני דימות, בפתולוגיה, בבריאות הציבור וכדומה. באותה מידה אפשר ללכת לפתח תוכנות שישפרו את הרפואה כמו קידום תורים, פיענוח מהיר של צילומי רנטגן וכדומה. השאלה היא האם אחד התחומים צריך לבוא על חשבון השני, והתשובה על כך היא לא פשוטה.

"אני חושב שכשאנשים מתחילים ללמוד רפואה, הם לא בהכרח מבינים מה המקצוע דורש מהם. יש בו המון אחריות, המון אלמנטים רגשיים, ופער מאוד גדול בין מה שאתה באמת יכול לעשות לבין הציפיות. הם לא מבינים כמה שחיקה יש במקצוע הזה, ובאופן פרדוקסלי כמה השכר נמוך. כשהם מגלים את זה, הם מוצאים את עצמם נמשכים לתחומים שנושקים לרפואה כמו ביו טק ופיתוח.

"התחום הזה מאוד מתפתח ומפתח את הרפואה. הוא מאפשר לעוסקים בו אתגר גדול יותר, ולרוב גם פרנסה טובה יותר. זה לא דבר רע שאחוז מסוים של רופאים יישם את הדבר הזה וילך עם הקדמה. אבל כאשר זה הופך להיות המוני, זה לא טוב. אני חושש שאחוז יותר גדול ממה שציפינו עוזב את התחום והולך לביוטכנולוגיה, כאשר הצורך המרכזי שלנו הוא עדיין רופאים שיטפלו בחולים.

"אני רואה אנשים שעושים התמחות, עובדים שנה-שנתיים בבית החולים, ועוזבים. המון סטודנטים לרפואה הם בוגרי 8-200 בצבא, כך שמראש יש להם כישרון וראש טכנולוגי. הם רוצים ללמד רפואה כי זה מקצוע מדהים, אבל לא תמיד מבינים את האתגרים בעבודה הזו. וכשהם מגלים את האתגר, הם עוברים לתחום השני שאותו הם אוהבים. והפחד שלי הוא מזליגה של הטכנולוגיה לתחום הרפואה על חשבון האנושיות".

איך מתמודדים באקדמיה עם מצב כזה?

"יש באוניברסיטה מסלול של הנדסה ורפואה ומחשבים ורפואה. זה הגיוני שמתוך מחזור של 200 סטודנטים, למשל, 15-20 אחוז לא יעסקו ברפואה ויילכו לתחום הטכנולוגי. הרי השימוש בטכנולוגיה ברפואה הוא חיוני, ראינו את זה בעיקר בקורונה. אבל אני חושש שיהיו יותר רופאים כאלה, וזו בעיה. מבחינתי, המצב האידיאלי הוא שילוב בין הטכנולוגיה לרפואה".

מבררים את ממדי התופעה

בהסתדרות הרפואית (הר"י) מודעים לתופעה, ובימים אלו מנסים לאסוף נתונים נוספים על מנת לאמוד את ממדיה. לפי מחקר קודם, שנערך לפני כשני עשורים, כ-5 אחוז ממסיימי בית הספר לרפואה לא יעסקו ברפואה בפועל. "אנחנו מעוניינים לדעת את היקף התופעה ואת המניעים שלה, כדי שנוכל להתמודד אתה", אומר פרופ' ציון חגי, יו"ר הר"י.

"אלו שלא עובדים בבתי חולים או במרפאות עובדים בחברות תרופות כמנהלים רפואיים, עובדים בנושאים משיקים לרפואה כמו פיתוח מכשירים, וחלקם עברו לסטארטאפים בתחום הרפואה. בגדול, זה דבר טוב, הרי רופא יכול לתרום לתחום הרפואה, גם אם הוא מפתח תוכנה של בינה מלאכותית וכדומה. אבל אנחנו צריכים רופאים. הדור הצעיר של הרופאים היום הוא רב תחומי, וחלק לא מבוטל מהם בעל ידע בטכנולוגיה. וכשהם מגיעים אלינו, יש כאלה שרואים את עצמם מתפתחים יותר בתחום שהם אוהבים שהוא נושק לרפואה, כמו לפתח את המערכות הקיימות ולשפר אותן. אבל אם נגלה שהרבה סטודנטים עוזבים להיי-טק, מדובר בבזבוז של משאב לאומי. המדינה משקיעה תקציבים בבתי הספר לרפואה כדי להכשיר רופאים. לכן מראש צריך לעמוד בתנאי קבלה מסוימים ולבחור את האנשים שיש סיכוי גבוה יותר שיישארו בתחום הרפואה".

בתוכנית לימודי הרפואה אפשר למצוא היום גם קורסים של חדשנות ברפואה ובהיי-טק, כמו HEALTH TEC. פרופ' חגי מסביר גם שבמהלך ההתמחות בפקולטות השונות לרפואה, יש הכשרה של ששה חודשים המיועדת למתמחים מצטיינים, שבה הם מקבלים ידע בסיסי בתחום הביו-טק והייטק. במסגרת ההכשרה הם יכולים להצטרף לחברות היי-טק כיועצים חיצוניים. קרוב ל-200 מתמחים סיימו את הקורסים האלה, ולרוב הם מייעצים לחברות טכנולוגיות. בנוסף, רופאים מומחים יכולים להירשם לתת-התמחות בתחום טכנולוגיה עלית, הנמשכת שנה.

"אנחנו חושפים את הרופאים לתחום כדי לאפשר להם גם למצוא פתרונות לבעיות קיימות. זה לא דבר רע כשרופא רוצה לפתח דברים ולמצוא פתרונות לבעיות שקיימות בתחום. אבל הוא צריך לעבוד גם כרופא בקהילה או בבית החולים, וגם בסטארט-אפ. אם הוא יוצא מהעבודה היומיומית של מפגש עם מטופלים ושימוש בציוד זה או אחר, יהיה לו פחות רעיונות לפתרון של בעיות יומיומית שבהם אנחנו נתקלים כרופאים. הרי הטכנולוגיה יכולה למנוע טעויות רפואיות. תוכנה במחשב, למשל, יכול להתריע אם עוברים מינון מסוים של תרופה, או לעקוב אחרי זימון מטופלים לבדיקות תקופתיות וכדומה, ורופא צריך לדעת שהוא יכול לסייע במתן פתרונות טכנולוגיים לבעיות שעולות במהלך הטיפול".

קצת לירות בתוך הנגמ"ש, לא?

"לא. כי כשאנחנו חושפים את הרופאים לתחומי הטכנולוגיה, אנחנו מראים להם את העתיד. כן, יהיו פה ושם רופאים שיעזבו, אבל אם אנחנו רוצים להיות אור לגויים ומובילים גם בתחום הטכנולוגיה, אנחנו צריכים לחשוף רופאים גם לידע טכנולוגי המשלב בין הרפואה להיי-טק. אבל אם נראה שיש עזיבה גדולה של רופאים אפילו עוד לפני שלב ההתמחות, נבין שיש כשל בוועדות הקבלה של בתי הספר לרפואה וצריך לשנות אותן. המטרה שלנו היא לא רק לבחור את הסטודנטים בעלי ציון הפסיכומטרי הגבוה ביותר, אלא למדוד גם את הרצון העז שלהם לעסוק ברפואה, להגשים את החלום להיות רופאים, ולוודא שיש להם את הבסיס המרכזי של העיסוק ברפואה, שזו אהבת האדם".

גם פרופ' רלי הרשקוביץ, יו"ר החטיבה למיילדות וגניקולוגיה ומנהלת המחלקה לנשים ויולדות א' במרכז סבן למיילדות בסורוקה, מאמינה שמקומם העיקרי של הרופאים הוא בעבודה מול מטופלים. "חדשנות ופיתוח הינם חלק חשוב בקידום הרפואה ורופאים הם חלק ממערכת חדשנות זו. יחד עם זאת, רופאים צריכים בראש ובראשונה לעסוק ברפואה, ולכן לתפיסתי עזיבת רופאים את מקצוע הרפואה להייטק היא בעייתית ובמיוחד בימים אלו של מחסור ברופאים".

"חדשנות ומחקר הם בגדר יעד אסטרטגי בבית החולים. בסורוקה פועלת רשות לחדשנות ומחקר כדי לקדם את עולם הרפואה, עבור המטופלים ועבור הצוותים הרפואיים. החטיבה למיילדות וגניקולוגיה מובילה פרויקטים עם רשות החדשנות בבית החולים. השאיפה היא להעניק ערך מוסף לצוותים שלנו שנחשפים ומבצעים מחקר בשילוב של פרויקטים בחדשנות".

"כרופא, אתה נוסע לכנסים, נחשף לשיטות עבודה מכל העולם, ועולים לך רעיונות שאתה רוצה לעזור ליישם אותם. אפשר לייעץ לחברה חיצונית כרופא ואיש מקצוע, אפשר ליזום רעיון ולמצוא את החברה שיכולה לפתח את המוצר ולעבוד ביחד עם המפתחים, ואפשר להקים רעיון מההתחלה, ולפתח חברה עם אנשי מקצוע רלוונטיים כמו מפתחים והנדסאים ואז הרופא הוא חלק מהרעיון והפיתוח.

"כשרופא עוסק בהיי טק הוא פשוט עבר ממחקר ליישום של מחקר, ומקדם את הרפואה. אני באמת מאמינה שהמטרה של כולם היא לשפר את הרפואה. הרי בלי טכנולוגיה לא היינו במקום הטוב שבו אנחנו נמצאים היום ברפואה. עבודה בהיי טק בשילוב רפואה קלינית היא מאתגרת. יחד ע זאת, עבודה בהיי-טק יכולה להעצים ולגרום לעניין רב מחד, ולשבור את השגרה מאידך. הממשק האישי של עם המטופלות הוא חשוב לי מאד. ולכן השילוב הוא מרתק ומאתגר".

שבוע מגוון והרבה אתגר

ואכן, לא מעט רופאים בוחרים בשילוב של פיתוח מוצרים לצד עבודה עם מטופלים. הגיוון התעסוקתי, המפגש עם אנשי היי-טק מחד ומטופלים מנגד, יוצר עבורם עניין ואתגר. "במקום שגרה ארוכה, השבוע שלי מגוון וזה נותן לי הרבה כוח ואתגר", אומרת ד"ר אורית הרשלג-אלקיים, המציגה את עצמה כ"גם וגם וגם". ביום אחד היא נוסעת לאוניברסיטת בר-אילן, להרצות בפני סטודנטים לרפואה, ביום אחר היא מגיעה למרכז הרפואי גליל לעבודה במחלקה כגסטרואנטרולוגית מומחית, ובשאר הימים היא עובדת במשרד הביתי שלה, כחוקרת בחברת היי טק Medtronic. פעם, היא מחייכת, הייתה מגיעה הרבה למשרדי החברה. אבל תקופת הקורונה הראתה שלפחות את העבודה בהיי-טק אפשר לבצע גם מרחוק.

היא נשואה ואם לשניים, מהיישוב הקהילתי גבעת אלה, בוגרת לימודי רפואה בטכניון, עם התמחות ברפואת ילדים ותת-התמחות בגסטרו ילדים, כבד ותזונה. כיום היא משלבת בין העבודה בבית החולים לגליל מערבי בנהריה וכחוקרת בחברת Medtronic. במסגרת תפקידה במחלקת הClinical R&D היא משתמשת בידע שצברה בבתי החולים לטובת פיתוח מוצרים המבוססים על צרכי החולים ודרישותיהם של הרופאים.

"התחלתי לעבוד בהיי-טק לפני כ-20 שנה, כיועצת לחברה שעסקה בתיעדוף חולים שפונים לרופא, בהתאם לדחיפות רפואית", היא נזכרת. "עבדתי שם כשנתיים, מאוד נהניתי מהעבודה הזו, אבל היה לי ברור שזו הכנסה צדדית. אני הרי רופאה, יש לי משרה טובה במחלקת גסטרו ילדים, מה לי ולהיי-טק?

"אחרי שהות של שש שנים בארה"ב חזרתי לישראל והתחלתי לעבוד בבי"ח נהריה. רציתי לעבוד כרופאה בלבד, אבל היה הבדל גדול בין העבודה בארה"ב לעבודה בישראל, ולא רק מבחינה כלכלית. בארה"ב יכולתי לבדוק חולה לפחות חצי שעה, לעומת כמה דקות בישראל. שם הייתה לי מזכירה, ואחות צמודה שמבצעת בדיקות, טכנאי ששולח את התרביות לצילום וכדומה. בארץ אני עשיתי הכול, עד כדי ניקוי המכשיר בתום הבדיקה.

"תוך כדי עבודה שמעתי על קפסולה אנדוסקופית - המצאה ישראלית גדולה לאבחון חלקים שונים של צינורות העיכול בצורה בלתי פולשנית. כשהחברה שעבדה על פיתוח הקפסולה חיפשה עובדים, התחלתי לעבוד בה במקביל לעבודתי בבית החולים. ראיתי שאני עטופה באנשים צעירים ונחמדים מלאי מרץ ותחושה שאנחנו הולכים לכבוש את היעד הבא. יש אווירה של חדשנות ועשייה. אני עובדת בפיתוח מוצרים חדשים וקיימים, בודקת מוצרים חדשים ועורכת מחקרים קליניים, מה שמאוד מאתגר ומעניין. אני נותנת לחברת ההייטק את הרשמים שלי כרופאת גסטרו, תורמת לפיתוח המוצר, וכשאני מגיעה לבית החולים אני גם המשתמשת הגאה של מוצר שאני עובדת על הפיתוח שלו. גיליתי שיש הבדל גדול בתנאי השכר, באוכלוסייה ובתחושה הכללית. ועדיין - אפשר לתרום לרפואה".

אבל זו לא רפואה קלאסית.

"בעבודה בחברה אני מגיעה לקהל רב יותר של מטופלים מאשר כרופאה. כשהצטרפתי לחברה, הבנתי שאני יכולה לעזור ליותר אנשים בדרך קלינית. בסופו של דבר, רוב הרופאים הולכים למקצוע כדי לעזור לאנשים. זו גם המטרה שלי, ולכן אני גם נשארת בבית החולים במקביל לעבודה בחברה, ועובדת חלק כאן וחלק שם. אבל העבודה בבית החולים קשה. העומס מטורף, הכל לחוץ. מטופלים מגיעים מודאגים ובלחץ ולפעמים מגיבים בחוסר נימוס או אפילו באלימות, כמו בהרבה מקרים שעליהם אנחנו שומעים בתקשורת. בזמן הקורונה היינו צריכים לנהל מאבקים עם מטופלים כדי שלא יורידו את המסכה. בהייטק זה לא קורה, ואפשר גם לעבוד מהבית - מה שמספק תנאים טובים יותר. בין השאר אני גם מלמדת בבר אילן, ונהנית לגדל את דור העתיד ואת המתמחים. זה יוצא אתגרים מסוג אחר".

אם היית צריכה לבחור את אחד התחומים, במה היית בוחרת?

"היה לי מאוד קשה לבחור. גם כשסטודנטים שואלים אותי איפה יותר כדאי לעבוד אני לא יכולה להמליץ להם מה יותר טוב מהשני. צריך להתנסות בשני התחומים כדי להחליט. באופן אישי, אני נשארת בבית החולים בעיקר בשביל הנפש. לראות את העיניים של האדם שאת עוזרת לו, להרגיש את האתגר הזה בלטפל באדם. בנוסף, כמרצה באוניברסיטה, אני נותנת דוגמא אישית לסטודנטים, שלא יוותרו על העבודה בבית החולים".

להישאר ולהיות חלק מהפתרון

ד"ר עידו זמברג (36) הגיע ללימודי רפואה אחרי שירות ביחידת ממר"ם, שבו התמחה ביעילות גישה למידע. כך שעוד לפני שהחל ללמוד רפואה, שלט בתחום הטכנולוגי. הוא נשוי, במקור מאשקלון, אבל חי היום בשוויץ, ומכהן בשלוש משרות: שותף-מייסד ומנהל מוצר HeadToToe mHealth Inc, פלטפורמה לניהול ידע רפואי, רופא פנימאי ורופא מרדים בבית החולים האוניברסיטאי בז׳נבה, וסגן ראש מערך השנים הקליניות (השנים שבהן סטודנטים לרפואה עוסקים בעבודה קלינית) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ז׳נבה.

"מבחינתי רפואה זה תחום שמתקדם מאוד מהר", הוא מסביר, "לכן חשוב להישאר בתחום כדי להיות חלק מהפתרון ולתת מענה מכל הכיוונים. תמיד היו לי שני חלומות בחיים. ללמוד בחו"ל, ולהיות רופא. הצלחתי להגשים את שניהם, ואחרי שהייתי בוגר ממר"ם ידעתי תמיד שאם חלום הרפואה לא יתגשם, יש לי לאן לחזור. כשסיימתי את הלימודים, התחלתי לעבוד בחברות ההיי-טק mercury וב glasshouse, וכולם חשבו שאני משוגע. חשבו שהיי-טק ועולם הרפואה מאוד שונה. אבל בסופו של דבר, גם בהיי-טק וגם ברפואה מציגים לך בעיות ואתה צריך לפתור אותן. בטכנולוגיה צריך להכיר את החומרה ואת התוכנה, ברפואה צריך להכיר את הפיזיולוגיה ואת גוף האדם".

מה הקשר בין העבודה שלך היום לבין עיסוק ברפואה?

"אנחנו מפתחים מערכת שמאחדת נהלים שונים של כל מיני מחלקות, כדי שכל רופא יוכל לדעת מה הנוהל בכל מחלקה, גם אם הוא לא נמצא בה כל הזמן. שימוש נכון בנהלים מוריד תמותה ומשפר תוצאות של טיפול בחולים, ולכן מושקעים הרבה משאבים בכתיבת נהלים כאלה. לרוב הם משתנים בין המחלקות, וכאן נכנסת המערכת שלנו".

נשמע יעיל, אבל למה צריך רופא לתפקיד כזה?

"כי רק רופא מבין את המערכת מבפנים. כשאני מסתובב במחלקות כפנימאי או מרדים אני מבין את הצרכים, ויכול לענות עליהם בפיתוח טכנולוגי. אותי זה שיגע שכמנהל מידע בצבא יכולתי לקבל את כל המידע בעולם, אבל כשעבדתי כרופא ועברתי בין מחלקות, בכל פעם לא ידעתי מה הנהלים של אותה מחלקה. זה בלט בעיקר בתקופת הקורונה כשהנהלים כל הזמן השתנו, ולא הייתה דרך אחת להפיץ את כל הנהלים בזמן אמת. לכן להיות רופא זה יתרון חשוב, כי אף מתכנת לא יבין את הצורך באינטראקציה עם המידע. רוב מערכות הרפואה כיום נעשו על ידי מהנדסים בלבד, וניכר שלא הייתה יד של רופא בעניין".

ולמה צריך לשלב?

"גם כדי להבין את הצורך וגם מבחינת חוויית המשתמש וגם כדי שיתאים לחיי היום-יום של רופאים. זה קשה, אבל מעניין. יש לי שני עולמות ביחד, שזה נדיר. אבל היתרון המשמעותי הוא שכאשר אני עוסק בפיתוח, אני יכול לעזור ליותר אנשים. כרופא, אני רואה 5-10 חולים ביום. אבל כשאני מספק לבתי חולים מערכות שעוזרות להן להתמודד עם המידע, מדובר בעזרה לאלפי חולים ביום".

טכנולוגיה שיכולה לעזור לרופא

גם ד"ר דיוויד זלוטניק (46), נשוי פלוס 5, משלב את עולם ההיי-טק עם הקריירה הרפואית. כסמנכ"ל רפואי של מרפאת החירום "טרם" הוא לא מוותר על הקשר עם המטופלים, ונמצא פעמיים בשבוע במרפאה. במקביל, הוא שותף-מייסד וסמנכ״ל רפואי ראשי ב-Antidote, קופת חולים וירטואלית המשרתת את אוכלוסיית מעמד הביניים בארה"ב (אוכלוסייה חסרת ביטוח רפואי או בעלת ביטוח רפואי חלקי, המוערכת ביותר מ-80 מיליון איש בארה"ב). הוא גר בנווה דניאל שבגוש עציון יש לו התמחות ברפואת משפחה וברפואת חירום מקנדה. לפני 15 שנה עלה עם אשתו לישראל והחל לעבוד ב'טרם' ובשערי צדק. לפני כעשור הפך למנהל הרפואי של הרשת בארץ. אבל היום, העבודה העיקרית שלו היא בחברת ההיי-טק.

"לאורך השנים למדתי איך טכנולוגיה יכולה לעזור לרופא ולטפל בכמה שיותר אנשים. עבדתי ב'טרם', וחיפשנו מערכת שתדע לאחד את כל המידע של המטופלים: מי ביקר, מתי ולמה. כשמצאנו כזו וראיתי שהטכנולוגיה עזרה לנו ב'טרם', החלטתי לקחת את זה צעד קדימה ולפתח מערכת כזו שתוכל לסייע לחולים בארה"ב, שם מערכת הבריאות עובדת אחרת. בפועל, המטרה של הסטאר-אפ שלנו היא לקחת את המערכת של קופת החולים הישראלית ולהתאים אותה לאנשים בלי ביטוח בארה"ב. אני מאוד גאה במערכת הבריאות בארץ, יש לנו מערכת בריאות מדהימה ובמיוחד בקופות החולים, כי מי שמבטח אותך הוא גם זה שמטפל בך. המטרה שלי היא לספק את אותו הדבר למטופלים בארה"ב. אנחנו נותנים שירות רפואי, של הקמת מרפאה ולטפל בחולים. זה להיות רופא שמבין את החשיבות של רצף טיפולי, ולתת את המענה על ידי טכנולוגיה".

ד"ר זלוטניק עובד עדיין במרפאה ומקפיד לפגוש מטופלים. "אני לא רוצה להתנתק לגמרי מהתחושה של להיות רופא ומטפל. אבל כמפתח סטארטאפ אני יכול להשפיע על הרבה יותר אנשים, ולהביא שינוי לעולם. יש הרבה רופאים, כמוני, שעושים גם וגם. אני חושב שזה חשוב, להיפתח לכל התחומים. כמומחה לרפואה דחופה ורפואת משפחה, אני כל הזמן לומד מהמטופלים שלי. בהיי טק אני צריך לקבל החלטות דחופות המבוססות על דברים שלמדת מהשטח, כמו ברפואה".

batchene@israelhayom.co.il