שבץ מוחי היא אחת המחלות המובילות בנכות ותמותה בגיל המבוגר. למרות זאת, יותר ממחצית מהחולים שזקוקים לטיפול נוירלוגי מתאשפזים במחלקה פנימית ולא במחלקה ייעודית וישנו מחסור של 300 רופאים נוירולוגים בישראל, כך עולה מסיכום דו"ח הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, שהוגש למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש.
בין ההמלצות העיקריות בדו"ח תוספת הכשרה של 300 רופאים נוירולוגים. מדובר על כמעט הכפלה במספר הנוירולוגים בישראל כיום שעומד על 355. הגדלת מספר הנוירולוגים התחומיים בישראל על ידי הקמת קרן מלגות להשתלמויות עמיתים לכלל תחומי הנוירולוגיה.
כפי שפירסמנו"ישראל היום" ישנו מחסור במומחים בתחומי הנוירולוגיה השונים. כך למשל בישראל רק 15 מומחים לפרקינסון, ולכן חולי פרקינסון מהדרום נשלחו למרכז לטיפול ול-4000 ולחולי פרקינסון בצפון הארץ אין מרפאת פרקינסון קרובה.
המלצה נוספת נוגעת לתוספת של בסך 380 מיטות נוירולוגיות חדשות בתקן, כאשר מתוכן 120 מיטות יוקצו למיטות יחידות שבץ מוח בתקן.
בישראל 349 מיטות נוירולוגיות בתקן ו-57 מיטות בלבד ליחידות שבץ מוחי. בפועל קיימות בישראל 500 מיטות. גם במצב הנוכחי של תוספת מיטות בפועל מעל מחצית מהחולים המגיעים לאשפוז בשל תחלואה נוירולוגית אינם מאושפזים במחלקה נוירולוגית.
עוד ממליצה הוועדה להקים אשפוזי יום נוירולוגי בבתי החולים לצורך הרחבת המענה הטיפולי, שכיום כמעט שאינו קיים. להגדיל את התקנים עבור נוירולוגים למחלקות הנוירולוגיות, יחידות שבץ המוח והמלר"דים (חדרי המיון). להשוות את תקני הסיעוד במחלקות הנוירולוגיות למחלקה פנימית. להסדיר תעריפים לאשפוז ביחידות שבץ מוח, לאשפוז יום נוירולוגי ולפעולות נוירולוגיות אמבולטוריות.
חלק מההמלצות הן ליישום מיידי וחלקן ליישום מדורג על פני 5 עד 10 שנים. מחלות כלי דם במח הן סיבת המוות הרביעית בישראל, ונטל התחלואה במחלות נוירולוגיות שונות הולך ועולה. בשנת 2019 היו בישראל 19,244 מקרי שבץ מוח חדשים (3.2 מקרים לאלף איש). נוסף להם ישנם כ-67 אלף חולי דמנציה, 82 אלף חולי אפילפסיה, כ-31 אלף חולי פרקינסון, כ-9,000 חולי טרשת נפוצה. עלות הטיפול הישירה והעקיפה במקרי שבץ מח מוערכת ב-2.3 מיליארד שקלים.
מוערך שכ- 80 אחוז מאירועי שבץ המוח וכשליש ממקרי הדמנציה הינם ברי מניעה או דחיה כאשר הפיתוחים בתחום הנוירולוגי הרחיבו מאד את אפשרויות המניעה. "לאורך השנים, הרפואה הנוירולוגית עברה מהפכה - ממקצוע אבחוני למקצוע טיפולי אשר מונע, דוחה ומצמצם נכות", נכתב בדו"ח. "עם זאת, המערך הנוירולוגי בישראל, בבתי החולים ובקהילה, צמח בקצב איטי יחסית על כן יש צורך ניכר בשיפור השירות הנוירולוגי על היבטיו השונים ברמה הארצית, השקעה בקידום הרפואה הנוירולוגית בישראל תקדם את בריאות האוכלוסייה ובראיה לאומית ארוכת טווח תחסוך משאבים".
פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות: "מקצוע הנוירולוגיה עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, ובכלל זה הגדלת היכולות הטיפוליות במצבים נוירולוגים דחופים וכרוניים. הוועדה בחנה את היכולת של מערכת הבריאות לתת מענה רפואי בתחום הנוירולוגיה בעידן זה. בימים אלו אנו בוחנים את יישום ההמלצות של הוועדה על מנת שהרפואה הנוירולוגית בישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם".
פרופ' יונתן הלוי, יו"ר המועצה הציבורית לתחלואת המוח: "יש פער גדול מאוד בין ההישגים המדהימים של הנוירולוגיה, על כל תתי התמחויותיה בשנים האחרונות, לבין מצב ההתמחויות, התקנים והתשתיות בארץ. תחלואה נוירולוגית מהווה את קבוצת המחלות המובילה בנטל נכות ארוכת טווח ואובדן שנות חיים בריאות, והיא צפויה להמשיך ולעלות. בשל כך יגבר עוד יותר הביקוש לשירותים הנוירולוגים, הצורך בטיפול נוירולוגי בקהילה, בשיפור התשתיות בפריפריה ובייעוץ נוירולוגי ברפואת חרום. דו"ח הועדה הוא אירוע מכונן לקראת מפנה אמיתי. אני שמח מאוד על כך שהדו"ח והמלצותיו התקבלו בהבנה במשרד הבריאות. המועצה הציבורית, בראשותי, תמשיך לפעול בנושא ותדאג להשאיר את רפואת המח על סדר היום".
פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר הוועדה: "נפלה בחלקי זכות היסטורית לעמוד בראש הועדה, שמיפתה את מצב רפואת המוח בישראל והציגה יעדים ותוכנית לשינוי. הועדה התמנתה על רקע הדיסוננס הקוגניטיבי: מצד אחד, רפואת המוח הישראלית היא מהמובילות בעולם מבחינת מצוינות רפואית וחדשנות. מצד שני, התשתיות, העומדות לטובת אזרחי המדינה, מפגרות שנים מאחור. אנו מחויבים לשינוי רוחבי במערך הנוירולוגי ברפואה הציבורית בארץ. באשפוז ובקהילה, ודאי נוכח הזדקנות האוכלוסייה והתגברות התחלואה".
פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה וחבר הועדה מתייחס: "הרפואה הנוירולוגית עברה מהפכה - ממקצוע אבחוני מצומצם למקצוע טיפולי רחב שמונע, דוחה ומצמצם נכות. המחקר במדעי המוח, וטכנולוגיות חדישות מביאים לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים, ובמחלות להן בעבר לא היה טיפול וההזדמנות היא עצומה. עם זאת, מערכת הבריאות הישראלית נותרה מאחור מבחינת תשתיות מיטות אשפוז, כוח אדם ואמצעים בנוירולוגיה. אני מברך על העבודה המעמיקה בהכנת הדו"ח ונמשיך לעבוד במשותף עם גורמי המקצוע והנהלת המשרד לשם יישומו".
הוועדה הממלכתית בראשות פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי-צדק ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי החלה לעבוד במאי שעבר. בוועדה השתתפו נציגי משרד הבריאות ונוירולוגים בכירים. לצד חברי הועדה היו לא מעט אנשי מקצוע נוספים שייעצו בתחומים שונים מיחידות מקצועיות שונות במשרד הבריאות, סיעוד, מקצועות הבריאות, עמותות החולים ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו