מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה ירד ב-4.7% בחודש ינואר, בהשוואה לחודש דצמבר אז עמד על 168.8 אלף - כך עולה מנתוני דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה. זהו המספר הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה, שמתקרב לנתוני ערב המשבר, כאשר בחודש פברואר 2020 עמד מספרם המצטבר של דורשי העבודה על 164 אלף.
על אף שמדובר בירידה ביחס לדצמבר, מדובר בהיקף נמוך יותר מאילו שנרשמו בחודשים שקדמו לדצמבר. בין נובמבר לדצמבר היתה ירידה של 28.9 אלף, ששיעורה כ-14%, כאשר בין אוקטובר לנובמבר חלה ירידה של 71.7 אלף, ששיעורה 25.7%.
עוד עולה כי מספרם של תובעי הבטחת ההכנסה כיום גבוה ב-20% ממספרם ערב המשבר, זאת בעקבות הפסקת הזכאות לדמי אבטלה. רבים מבין מאבדי הזכאות שלא חזרו למעגל העבודה, נזקקו לקצבאות סוציאליות וכתוצאה מספר תובעי הבטחת ההכנסה גבוה כיום מזה שנהג קודם למשבר.
במהלך חודש ינואר נרשמו בשירות התעסוקה 29,323 דורשי עבודה חדשים, לרבות מחדשי רישום, היקף נרשמים דומה לזה בדצמבר, העומד על למעלה מ-28 אלף. נוסף על כך, במהלך ינואר 39,472 דורשי עבודה סיימו את זכאותם, וירדו ממצבת דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה. נציין כי מספר דורשי העבודה מושפע מאלה שמצטרפים, אך גם מאלה שחוזרים לעבודה או שמסיימים זכאות.
בשירות התעסוקה מדווחים כי מספרם של מסיימי הזכאות צפוי לרדת בחודשים הקרובים, זאת כתוצאה ממיצוי תקופת הזכאות. מנגד, מעריכים בשירות התעסוקה, כי מספר הנרשמים החדשים בחודשים הבאים צפוי להיות בהיקפים דומים לאלו שנרשמו בינואר ובדצמבר, ואפשר שאף למעלה מכך.
כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה לפי סוג התביעה: דורשי עבודה תובעי אבטלה, דורשי עבודה תובעי הבטחת הכנסה ודורשי עבודה שאינם תובעים כל קצבה, עולה כי שיעור הירידה בקרב תובעי אבטלה היה גבוה משמעותית מאשר בקרב תובעי הבטחת ההכנסה בחודשים האחרונים. כך, מאז תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה באוקטובר ירד מספר תובעי האבטלה ב-47.2% ועמד בינואר על 88.1 אלף.
כאמור, בעוד תום תקופת הזכאות הוביל לירידה במספר תובעי האבטלה, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה בחודשים שבין יוני לדצמבר (59.9 אלף ביוני, לעומת 77.4 אלף בדצמבר) אך ירד בכ-4.8% במהלך ינואר ועמד על 73.7 אלף. במהלך ינואר ירד מספרם, אך הוא עדיין גבוה בכ-20.6% בהשוואה למספרם ערב המשבר, אז עמד על 60.1 אלף בלבד.
באשר לדורשי העבודה שאינם תובעים כל קצבה, מספרם ירד בכ-25% בין דצמבר לינואר ועמד על 7.2 אלף בלבד בינואר, נתון הגבוה ב-0.8 נקודות האחוז בלבד בהשוואה למספרם ערב המשבר.
אחד ממאפייני משבר הקורונה היה השימוש הגובר במנגנון החל"ת, אך עם היציאה מהסגר השלישי ובפרט מאז תום תקופות הזכאות לדמי אבטלה למובטלי הקורונה ביוני ואוקטובר, מספרם כמו שיעורם הלך וירד. למשל בהשוואה לחודש יוני, רק 3.9% מהשוהים בחל"ת נותרו בחל"ת גם בינואר, והוא הגיע בינואר ל-6.8 אלף בלבד. עם זאת, עדיין שיעורם בקרב תובעי האבטלה גבוה פי 1.84 מאשר זה שנהג ערב המשבר.
באשר לנתונים האופטימיים עולה כי על כל משרה פנויה בינואר 2022 התמודדו 1.2 דורשי עבודה בלבד, לעומת 11.7 בינואר 2021. מדובר בנמוך ביותר מאז 2009. מדובר גם בנתון הרבה יותר טוב מזה שנרשם ערב המשבר, אז הוא עמד על 1.7.
מבחינת התפלגות גילאים ניתן לראות מהנתונים כי בדומה למרבית החודשים שחלפו מאז היציאה מהסגר השלישי, גם בינואר נמשכה מגמת הירידה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל. הירידה המספרית הגדולה ביותר בינואר היתה בקרב קבוצת הגיל 35-50 שעמדה על 4.2 אלף. בקרב הצעירים (עד 34) חלה ירידה של על 1.9 אלף בלבד. באשר לצעירים, מדובר בהמשך עלייה שמאפיינת את החודשים האחרונים, שיעורם עמד החודש על 26.21%, גבוה משמעותית מזה שנרשם ערב המשבר גם אם נמוך משמעותית מרוב שלבי המשבר.
בדומה למגמת מרבית חודשי המשבר, גם בסוף ינואר 2022 שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו בערים ערביות או בערים מעורבות. נכון לסוף ינואר, בראש הרשימה עמדה אום אל פחם עם 10.4%, אחריה רהט עם 10.1% ובשלושת המקומות האחרונים בחמישייה המובילה היו סחנין, נצרת ועכו, שהינה עיר מעורבת עם שיעור דורשי עבודה של 8.6%, 7.3% ו- 7% בהתאמה. ברשימת עשר הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר ישנן שש ערים ערביות: אום אל פחם, רהט, סחנין, נצרת, תמרה ושפרעם, עיר אחת מעורבת (עכו) ורק שלוש ערים יהודיות: דימונה, טבריה וצפת.
בחודשים רבים במהלך המשבר בראש הרשימה היו ערים חרדיות. בינואר 2022 העיר החרדית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר היתה ביתר עילית (3.2%), שדורגה במקום ה-26 בלבד. הבאה אחריה, בני ברק עם שיעור של 2% ,מה שהקנה לה את המקום ה-44 ברשימה בלבד.
את רשימת הערים שרשמו את שיעורי השינוי הגבוהים ביותר מובילה מודיעין עילית בה נרשמה ירידה של 18.8% במספר דורשי העבודה בין דצמבר לינואר, אחריה אלעד עם 14.9% ובמקום החמישי ניתן למצוא גם את בני ברק עם 11.9%. בעשרת המקומות הראשונים ברשימת הערים בהן נרשמו שיעורי השינוי הגבוהים ביותר ניתן למצוא ארבע ערים חרדיות, כאשר הרביעית היא ביתר עילית בה נרשמה ירידה של 11.5%.
מבחינת התפלגות מגדרית, אין עדיין בשורות חיוביות לנשים. מדובר בהתפלגות דומה לזו שאפיינה את המשק הישראלי קודם למשבר. נשים מוסיפות להוות רוב בקרב דורשי העבודה והן מהוות 52.2%. אם כי מדובר בנתון נמוך במקצת מזה שנהג ערב המשבר, אז הוא עמד על 52.7%.
באשר להתפלגות מגזרית עולה כי הירידה במספר דורשי העבודה, שאפיינה את ינואר, חלה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה. בקרב היהודים הלא חרדים נרשמה ירידה של 4.1 אלף, בקרב הערבים 3.2 אלף, בקרב החרדים 0.9 אלף ואילו בקרב האחרים 0.6 אלף. עוד שיעור החרדים והערבים ירד ב-0.2 ובפחות מ-0.1 נקודות האחוז, בהתאמה, בהשוואה לדצמבר. שיעור האחרים נותר על כנו ואילו שיעור היהודים שאינם חרדים עלה ב-0.3 נקודות האחוז.
הירידה הכמעט שולית בקרב דורשי העבודה הערבים, הן במספר והן בשיעור, מבטאת את הקושי של דורשי העבודה הערבים בחזרה לעבודה. הפסקת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה הובילה לחזרה משמעותית יותר בקרב דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים, וביטאה את הקושי של דורשי העבודה הערבים לשוב למעגל העבודה. כך, בנובמבר 2021, החודש הראשון מאז תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, חצה לראשונה שיעור דורשי העבודה הערבים את שיעורם ערב המשבר – 32.9% בנובמבר 2021 לעומת 30.9% ערב המשבר.
בבחינת התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים עולה כי נרשמה עלייה קלה של 0.2 נקודות האחוז בשיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1-3) בהשוואה לדצמבר. מדובר בשיעור גבוה של 41.2%, אך נמוך מזה שנהג ערב המשבר, אז הוא עמד על 43.2%.
גם בקרב האשכולות הגבוהים (8-10) נרשמה ירידה של 0.2 נקודות האחוז בהשוואה לדצמבר, אם כי שיעורם בינואר 2022 נמוך משמעותית מזה שנהג ערב המשבר, קרי 13.5% לעומת 15.1%. לעומתם, בקרב דורשי העבודה מאשכולות הביניים נרשמה ירידה של 0.4 נקודות האחוז (45.3% לעומת 45.7%) במהלך ינואר, אולם שיעורם גבוה משמעותית מזה שנהג ערב המשבר.
באשר להתפלגות דורשי עבודה לפי משלחי יד, עולה כי בניגוד לחודשים הקודמים, הירידה במספר דורשי העבודה ממשלח היד בלתי מקצועיים התמתנה באופן משמעותי ואף רשמה עלייה, כאשר לעומתם גם בינואר נמשכה הירידה בקרב דורשי העבודה בעלי משלחי היד האקדמיים.
