כל יום שישי אני מחכה לסמס הזה ממך, ותמיד באותו הנוסח: "יש לי זמן להתקלח? מתי את מגיעה?" ובכל יום שישי אני משתוקקת לכבות את האור ולהקליט לך תשובה: "בדיוק יוצאת אימוש, קחי את הזמן, יש לך שעה".
אבל הסמס הזה לא מגיע כבר המון זמן.
וגם אני לא. את חסרה לי נורא.
אני מתגעגעת להריח את האוכל שלך במדרגות, לרוץ למעלה, לצלצל בדלת ולחכות. אני מתגעגעת לשמוע אותך צועקת "רגעעעע" ושתפתחי לי את הדלת מכוסה במגבות. אני מתגעגעת לדרמה: "אל תשאלי! גלש לי המרק!" ולסיור סביב הכיריים שהיית צריכה לנקות. אני מתגעגעת לזה שאת מופתעת בכל פעם מחדש - "את קולטת שבסוף נכנסתי למקלחת רק לפני 5 דקות?!"
לכל הטורים של מעיין אדם >>
אמא, אני רוצה חיבוק. אני רוצה להתחבא לך בשיער ולהסניף שמפו "פינוק". אני רוצה שתלטפי לי את היד כמו שאת עושה, ושמדי פעם תיקחי אותה אלייך ותדפקי נשיקה.
אני רוצה שתשמעי קולות מהמטבח ותבואי לגרש אותי מהסירים, שתיקחי אותי מהאוזן לסלון כי עוד לא אוכלים. אני רוצה שתרימי לי כף לפה מהאורז הסודי, ושתשחררי לנו את המתכון כבר, אלוהים.
אני רוצה שתישעני על היד ותבהי בי אוכלת, אני רוצה שתשאלי אם טעים. אני רוצה שתחפרי לי גם שעה אחר כך על הפטנט החדש שהמצאת והפך את הדג למדהים.
אני רוצה שתראי לי את הקיר שצבעת, את הכרית שמצאת, ומה תלית חדש בשירותים. אני רוצה את הברק בעיניים שלך כשאת אומרת "תראי איך הצבעים מתכתבים!"
אני רוצה שתעשי את הפרצוף הזה כשיש לך הפתעה, ותוציאי מהפריזר גלידה שווה. אני רוצה שתבקשי שאסביר לך איך רואים באינסטגרם אם הוא קרא את ההודעה.
אמא אני רוצה שתכסי אותי בכירבולית בסלון, ושתנקרי איתי מול הטלוויזיה אפילו שאת מתה לישון. אני רוצה שתקומי בסוף למיטה, תתנצלי שאת גמורה, תגררי רגל עד אליי ותתני לי נשיקה.
אני רוצה שתהיי מאושרת כמו שאת מאושרת כשאנחנו באים, אני רוצה למות מהמחשבה שאת לבד שבתות וחגים, אני רוצה שתהיי בריאה, אני מפחדת עליך אימים.
אני כל כך מתגעגעת אלייך, לריחות, למגע. לבית שלך שממנו אין יוצא ואין בא. אני מבינה, באמת, שאהבה זה ריחוק - אבל מוכנה לתת הכל כדי לרסק אותך עכשיו בחיבוק.
אז אמא, סמסי לי כמו פעם, בואי נעשה בכאילו. אני מבטיחה שכשאוכל לבוא שוב, לא תהיה לך דקה למקלחת אפילו.
מוקדש לילדים הגדולים שמתגעגעים לאמא מאוד. ולכל האימהות. שבת שלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו