שב"כ: חמאס מגייס צאצאי איחוד משפחות

מסמך שהוצג לממשלה: המגויסים לביצוע פעולות טרור ואיסוף מודיעין - מרחובות, מלוד ומהפזורה הבדואית • ברקע הממצאים הללו ולמרות התנגדות האגף השמאלי בממשלה: חוק האזרחות יעלה להצבעה בכנסת

מהומות בחיפה בזמן מבצע שומר החומות (ארכיון), צילום: מישל דוט קום

חמאס מגייס במכוון אזרחים ערבים שאחד מהוריהם נולד בעזה או ביו"ש, לביצוע פעולות טרור ומודיעין. כך עולה ממסמך פנימי של שירות הביטחון הכללי שהוצג לממשלה.

הנתונים מתייחסים לשורת פעולות לחימה של פלשתינים שאירעו בתוך הקו הירוק, בשנים 2020 ו-2021, עד למבצע שומר החומות. מדובר בפעולות טרור של ממש או איסוף מודיעין למען חמאס, לעיתים תוך כדי סבבי הלחימה מול הארגון. חמאס פנה במכוון לערבים בעלי אזרחות ישראלית, שאחד מהוריהם נולד בעזה או ביו"ש. בחלק מהמקרים גיוסם נעשה בעת שביקרו את קרובי משפחתם בתוך רצועת עזה, ותוך ניצול רגשי ההזדהות של אותם צעירים נוכח המתיחות הביטחונית.

המהומות בנגב // צילום ארכיון: דוברות המשטרה

הפעילויות כללו שימוש בנשק חם וקר, וכן איסוף מידע על פעולות צה"ל ותנועת הכוחות. כמו כן, דרש חמאס מאותם צאצאי איחוד משפחות לדווח על מיקומים של נפילות רקטות בתוך ישראל. בחלק מהמקרים הפיגועים אכן יצאו לפועל.

האזרחים הישראלים שאותם גייס חמאס התגוררו, בין היתר, ברחובות, בלוד ובפזורה הבדואית בנגב. אחת מהמסקנות של שב"כ היא כי דווקא בקרב בני הדור השני לאיחוד משפחות קיימת נכונות לוותר על היתרונות הנובעים מחיים בישראל, ביחס לתנאי החיים בעזה. מנתחי המידע בשב"כ מצאו כי בני הדור השני חיים לעיתים קרובות בזהות חצויה, בין היותם ישראלים לבין משפחתם בעזה. מורכבות זו גורמת לחלקם לפעול למען חמאס יותר מאשר ערבים ששני הוריהם ישראלים.

מעבר ארז לרצועת עזה, צילום: דודו גרינשפן, ארכיון

נתונים אלה של שב"כ מצטרפים ל-12 אירועים שונים בעשור האחרון, שבהם צאצאי איחוד משפחות היו מעורבים בפיגועים כסייענים או כמחבלים. בין היתר, מחבל שאמו מעזה, רצח את החייל רון קוקיא ב-2017 בבאר שבע, ותושב דיר אל-בלח בעל אזרחות ישראלית גויס כמחבל לתשתית הג'יהאד האסלאמי, לצורך פיגוע באולם שמחות וחטיפת חייל.

ראש השב"כ בר, צילום: מארק ישראל סלם

כזכור, לפני כשבועיים נחשף ב"ישראל היום" שראש השב"כ התריע כי צאצאי איחוד משפחות היו מעורבים באופן חריג במהומות שהיו בנגב לפני כחודש.

תרגיל קואליציוני

בתוך כך, כחצי שנה לאחר שהממשלה כשלה בהעברתו, מליאת הכנסת צפויה לאשר היום בקריאה ראשונה את חוק האזרחות. עם זאת, החוק לא יעבור רק בקולות הקואליציה, אלא כתוצאה מהסכם חריג שאליו הגיעה שרת הפנים, איילת שקד, עם האופוזיציה. נוכח התנגדות העיקשת של מרצ ורע"מ לתמוך בחוק, אף שהן חברות בקואליציה, הבהירה שקד כי תעביר את החוק למרות התנגדותן.

שקד יזמה שיתוף פעולה עם חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ואבי דיכטר (הליכוד), שהציעו חוקים משלהם לבלימת איחודי המשפחות ההמוניים בין ערבים משני צדי הקו הירוק. על פי הסיכום, היום במליאה ייעדרו חברי מרצ ורע"מ גם מההצבעה על החוק שיזמה שקד, וגם מההצבעה על החוקים של דיכטר ורוטמן. גם הקואליציה וגם האופוזיציה יתמכו בשלושת החוקים, שיגיעו בהמשך לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

השרה שקד, צילום: אורן בן חקון

שרת הפנים שקד, שמובילה את המהלך, אמרה אתמול בישיבת שרי הממשלה בתגובה לנתוני שב"כ כי "הנתונים על פעולות הטרור שמגיעות מצאצאי איחוד משפחות מאוד מטרידים. הנתונים הללו הם רק עוד הוכחה לנחיצות של חוק האזרחות, שהוא חוק קריטי לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל וביצורה כמדינה יהודית. אני נחושה להעביר אותו ולהילחם על החוק, שהיווה במשך 18 שנה חומת מגן למדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר