פריצת דרך מדעית תגרום לכם לרזות

בדיאטה? פיתוח חדש הצליח לבודד את התאים השולטים בתחושת הרעב - ולדכא אותם

צילום: GettyImages (אילוסטרציה) // הסוף לנשנושים? מחקר חדש ומבטיח

כמה פעמים החלטתם, בכל הכוח, לפתוח בדיאטה ולהיצמד לתפריט דל קלוריות וקשוח במיוחד? האם ברבים מהמקרים, מספר שעות או ימים לאחר מכן, הרעב הכניע אתכם והתנפלתם על כל חלקה טובה במקרר? ייתכן שנמצא פתרון מדעי לסוגייה הקשה: הרעב, שמחרב דיאטות רבות, יהפוך לחסר חשיבות בקרוב. מדענים הצליחו לבודד תאי מוח השולטים ב"מרכז הרעב" במוח – מה שמעורר את התקווה למציאת תרופה שתשלוט בתופעה המתסכלת. 

כאשר נשתחרר מהדחף הבלתי נשלט לנשנוש עתיר קלוריות או עוד מנה מהקינוח  העשיר- הדרך למשקל הנכסף תעשה קלה יותר. וזה לא הכל, לפי החוקרים, אותה פריצת דרך עשויה לסייע לנו לחוש גם פחות עצבניים. 

דיאטה, אופנה, מתכונים וכל מה שמענין - עכשיו במדור הלייף סטייל שלנו! 

 למרות שהניסויים על "מרכז הרעב" במוח, נעשו על עכברים, המדענים מאמינים שהם מסוגלים לייצר כדורי דיאטה שישמשו בני אדם. על אף בעיית עודף משקל ההולכת וגוברת בעולם, טרם נמצאה תרופת דיאטה שבאמת שולטת בתחושת הרעב. 

התגלית החדשה מתרכזת סביב קבוצת תאים זעירה, הידועה בשם נוירוני PVH MC4R, ונחשבת לחשובה מאין כמותה, על אף גודלה הקטן. במידה ומעוררים את התאים הללו – התיאבון מחוסל.

הפעלת "מרכז הרעב" הפחיתה משמעותית את התיאבון בקרב העברים שנבדקו, והובילה לכך שבקושי נגעו באוכל שהוצע להם. 

מחקר נוסף בדק תחושות נוספות הנלוות לאותה הפעולה. לפי התנהגותם של העכברים, אותה מניפולציה שגרמה לדיכוי התיאבון, גרמה להם גם לתחושה טובה ורגועה, ולהיפך - הפעולה הנגדית על התאים גרמה לתחושה לא נעימה ולעצבנות. 

"להפעלת הנוירונים PVH MC4R היה אותו האפקט כמו דיאטה", דיווח החוקר ברדפורד לואל, מהמרכז הרפואי בית ישראל דיקונס בבוסטון, "אבל מאחר שזה היה מכוון ישירות להפחתת הרעב, זה לא גרם לתחושות הנלוות של חוסר נוחות, המאפיינות דיאטה בדרך כלל".

הסרטון שריגש את הרשת: האם ילדים יזהו את אמם בעיניים קשורות?

"כל מי שניסה אי פעם דיאטה, יודע שהקושי האמיתי הוא לחמוק מהתחושה המכרסמת של הרעב", הוסיף ד"ר גארפילד, חוקר נוסף מהפרויקט, "אם נצליח לייצר כדור יעודי, שיכנס למוח ויפעיל רק את התאים האלו, אז אני סבור כי אותו האפקט שהשגנו על עכברים, יושג גם בבני אדם. הבעיה היא שקשה מאוד ליצור תרופה שתשפיע על איזור כה ספציפי במוח. בכל מקרה, כל תרופה שמשפרת את הכימיה במוח, הוכחה כבטוחה לשימוש".

התגובות בעולם מעודדות את המחקר פורץ הדרך, אך קיימת הסתייגות הנובעת מהחשש כי רעב אינו השורש של כל אכילת יתר. ד"ר מת'יו קפרון, מהמרכז הרפואי להשמנה, טוען כי למרות שהממצאים עשויים להאיץ את פיתוחן של גלולות חדשות, התרופות לא יעזרו למי שסובל מאכילה רגשית, או מנשנש מתוך שעמום.

"הדרך היחידה להתמודד עם תופעת האכילה כשאנחנו לא באמת רעבים, היא לאתר את הסיבות שגורמות לנו לעשות זאת, וללמד מטופלים כיצד לשנות את ההתנהגות הזו ואת ההרגלים הרעים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר