"אין בארץ מדיניות ברורה לפיתוח המורשת והטבע. ס. יזהר אמר 'ארץ ללא משב רוח תהיה מלון, לא מולדת'"

ד"ר איל מטרני
אחראי תחום המבקרים והקהילה ברשות הגנים הלאומיים
מומחה בניהול ובחוויית הביקור בשטחים מוגנים. מחבר הספר "ההיסטוריה של רשות הגנים הלאומיים: מעצבת אתרי המורשת, התיירות והנופש בישראל, 1955–1998"

ד"ר איל מטרני, אירועי סוכות וחול המועד בשיאם, ואיתם גם הישראלים שיוצאים לגנים הלאומיים. מדוע בעצם אנחנו אוהבים כל כך את הגנים הללו?

"שטחים מוגנים הם צורך חברתי, גם לדור הזה וגם לדורות הבאים. אנחנו חייבים לעצמנו שטחים כאלה ברוח דבריו של הסופר ס. יזהר - בשביל הנפש, היציאה מהמסכים ומהשגור, בשביל הפעילות הפיזית של החיים, בשביל החוויה החברתית והתרבותית. ראינו בעת סגרי הקורונה את החשיבות של שטח פתוח קרוב לבית. זה כמו הסיפור על הסיני הזקן שהיו לו שני מטבעות. באחד קנה לחם ובשני פרח. כשנשאל על כך, השיב ש'הלחם כדי לחיות והפרח שיהיה בשביל מה לחיות'".

אהבתנו לגנים הלאומיים באה לידי ביטוי באופן שבו אנחנו מתנהגים בשטח? עבודת הדוקטורט שלך עסקה בדיוק בנושא הזה: שינוי וחיזוק של התנהגות מוטת סביבה בזמן טיול.

"תלוי. חלק מהמחקר שלי עסק במוכנות להרים לכלוך ושקיות חטיפים ריקות במסלול טיול. הפעלתי כמה התערבויות שנועדו להזכיר למבקרים את החשיבות שבהרמת לכלוך - כדי להציל חיות בר, לתת דוגמה אישית וכדומה. הופתעתי ממוכנותם של ישראלים רבים להרים לכלוך של אחרים בתנאים מסוימים. אני מניח שככל שהמסלול קשה יותר, עם פחות אנשים, כך המוכנות לנקות תגדל. אך באופן כללי, אני חש שהמרחב הציבורי בישראל הוא הפקר, וקבלת אחריות אישית היא מצומצמת בהרבה כיוונים שקשורים ליציאה לטבע, ובהם הלכלוך".

מתברר שהרמת לכלוך היא לא ממש בדנ"א שלנו. אולי הדבר קשור לכך שאפשרויות שכיום נחשבות לבסיסיות – פח, שביל, שירותים, מגרש חניה ושלטי הסבר - היו עד לא מזמן קונספט חדשני. איך עלה הרעיון לעשות בהם שימוש?

"בארץ התנאים בכלל לא היו טובים. חלק מהבסיס לשינוי הושפע מסיורים שנערכו בחו"ל. משם ייבאו אפשרויות שהיום נראות לנו טריוויאליות. איך יודעים שאז נחשב הדבר למפתיע ולחדשני? בעצם זה שידיעות עיתונאיות פרסמו את הפלא והרשות טרחה להזכיר זאת בדפים שחולקו למבקרים.

"גם העובדה שהרשות החלה לקדם סיורים מודרכים בגנים הלאומיים באמצע שנות ה־90 - היתה בגדר חידוש. ראיתי תמונות של שלטים מלפני כמה עשורים; אין מצב שמישהו יישב ויקרא כל כך הרבה מלל היום, בלי תמונה או המחשה אחת לרפואה. נוצרה הבנה שנדרשים צבע וטכנולוגיה, שפה חדשה".

בחזרה לגן הלאומי הראשון

החידושים שתיארת הם פועל יוצא של מגמת התמקדות בנושאים סביבתיים בכלל ובפארקים לאומיים בפרט. מתי למעשה ההתמקדות הזו החלה? הרי בשנים הראשונות להקמת המדינה העיסוק המרכזי היה בבעיות ביטחון, בקליטת עולים ובשיפור הרווחה.

"זה מדהים, כי זה קרה כבר בשנות המדינה הראשונות. יחד עם הקשיים הקיומיים ותפיסת הבנייה לעולים הרבים, היו אנשים, ובהם האדריכלים אריה שרון ואליעזר ברוצקוס מאגף התכנון, שדאגו גם לגאווה הלאומית ולמקומות נופש. כבר באוגוסט 1949 שרון נשא נאום ששימש הצהרת כוונות בעניין, ובמקביל החלה להיכתב הצעה ל'פארקים לאומיים' על ידי מתנדבים מומחים. תוכנית שרון, בתחילת שנות ה־50, היתה הביטוי הרשמי הראשון להכרה בצורך של שטחים מוגנים, כלמידה מאומות העולם. התוכנית, של אותו אריה שרון, היתה תוכנית המתאר הראשונה של ישראל".

בהמשך לתוכנית, מהם הפארקים הלאומיים הראשונים בישראל, וכיצד הם השפיעו על אזרחי המדינה ועל גאוותם?

"בתחילה הם באמת נקראו פארקים, אבל בתהליך חקיקת החוק שהסדיר את עבודת רשות הגנים החליפו זאת ל'גנים לאומיים'. הגן הלאומי הראשון והוותיק מכולם הוא תל אשקלון שהוכרז בשנת 1965, כמה חודשים אחרי השמורה הראשונה, שמורת החולה. בגדול נחלקו הגנים לשלוש מטרות - גאווה ותחושת שייכות היסטורית לוותיקי הארץ ולעולים החדשים - למשל, בית הכנסת בית אלפא, בית שערים ומצדה; מקומות נופש בעיקר סביב נושא מים - אכזיב, אשכול וגן השלושה - סחנה; וגם אתרים שיכניסו כסף זר למדינה בסיוע התיירים - כמו קיסריה ומצדה, כאמור. טדי קולק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה מהדוחפים העיקריים להשגת המטרות".

עושה רושם שקולק היה מי שנתן את הדחיפה הגדולה להתפתחות הגנים הלאומיים שלנו.

"קולק הבין את חשיבות התיירות לכלכלה. הוא קידם את חזונו בעזרת מחלקות שהקים: החברה הממשלתית לתיירות הביאה תיירים לארץ, והמחלקה לשיפור נוף הארץ פיתחה אתרי תיירות. למחלקה הוא הביא את יאן (יעקב) ינאי. לפי העדויות, הוא היה איש ביצוע מדהים שהקים את גוף התיירות הראשון שלנו. גם המחלוקות תרמו להתפתחות. המאבק על הכרמל ומניעת הפיכתו למבונה בראשי הריו, והמאבק בין שומרי טבע למפתחי האתרים בעת הקמת גן לאומי חורשת טל - בנו את הדיוקים שמהם מנוהלים גנים לאומיים כיום".

את התהליכים האלה - שמורכבים לא אחת מאנשים, מאתרים ומהמחלוקות שביניהם - אפשר לתאר כאבולוציה של הגנים הלאומיים, כזו שמתאימה את עצמה במידה רבה לרוח הזמן.

"גנים לאומיים הם יצירה חברתית שאכן מושפעת מרוח התקופה ומתהליכים חברתיים, טכנולוגיים ואחרים. בפארק לאומי ילוסטון בארה"ב, למשל, ראשון הפארקים הלאומיים בעולם, נראה שהיתה אבולוציה תפיסתית שהשפיעה על מרכיבים שונים בניהולו. קרו בו דברים ש־50 שנים מאוחר יותר לא היו קורים: היעדר צוות מנהל בשכר והצורך להפקיד חיילים לשמור על אוצרותיו. כ־40 שנה אחר כך הוקם שירות הפארקים הלאומיים האמריקני, וילוסטון עבר שינוי תפיסתי כאחד ברשת של פארקים. בשנות ה־60 של המאה הקודמת נכנסה תפיסה אקולוגית שראתה חשיבות בשטחים ולא רק בפרטים, וזה יצר עוד שינוי תפיסתי בפארק".

ובארץ?

"גן לאומי תל אשקלון עבר תהליכים שקשה כיום לשנות. אנחנו עדים לתהליך מורכב ויקר שנועד להעצים את ערכי המורשת וההיסטוריה של תל אשקלון, מתוך הנחה שהעיר הסמוכה מסוגלת לספק שימושים שלא נתנה בעבר. גנים לאומיים שנוצרו 30 שנה מאוחר יותר סובלים מכך פחות. פחות מוסכמות ומחויבויות.

"בגן לאומי ירקון עברנו תהליך מרתק שנקרא 'כוכב הירקון', על משקל 'כוכב הצפון', ועיקרו היה הפיכתו מפארק עירוני של מנגל לפארק לאומי, שבו יש מסלולי טיול ופעילות של תרבות, מוזיקה וחינוך. כחלק מהתפיסה אנו מובילים לפתיחה לטיול של מתחמים שהיו סגורים. יש תוכניות נוספות להנגיש מסלולים בגן הלאומי ולהוסיף להם המסרה, תיווך האתר למבקרים. אנחנו בוחנים להפוך מסלולי טיול בחלק מהגנים למסלולים שקטים, שבהם ניתן לשמוע שקט בלי רעשי המודרניות".

טיול לילי כבר עשיתם?

שאלה מעניינת ובסיסית למדי היא כיצד בכלל מקימים גן לאומי?

"מדינת ישראל החליטה על תוכנית מתאר ארצית לנושא של שטחים מוגנים - גנים לאומיים ושמורות טבע, שזו מעין מפת דרכים עבור רשות הטבע והגנים. בקיצור, היא נקראת תמ"א 8. משם מתקיים תהליך אכרזה עד לחתימת שר הפנים. בשנים האחרונות התהליך הוא ארוך ומורכב, אבל כשזה קורה אז יש גן לאומי שעובר לניהול הרשות. כיום ישנם עשרות רבות של גנים לאומיים, מרביתם ללא תשלום, חלקם בגודל של עשרות אלפי דונם כמו הכרמל והרי יהודה, חלקם בגודל אלפי דונם כמו בית גוברין וחלקם קטנים כמו בית אלפא".

איך מגדילים את מספרי המבקרים בגנים הלאומיים שציינת וגם באחרים?

"המספרים גדלים גם אם לא נעשה דבר. אנחנו משתדלים לתת מענה נרחב. למשל, פתיחה מורחבת בקיץ. ראינו בגנים הלאומיים אפולוניה ומגדל צדק שפתיחה עד שעה מאוחרת מביאה הרבה יותר מבקרים. האם לא כדאי לפתוח חלק מהאתרים רק אחרי צהריים ועד שעות מאוחרות יותר? בשביל מה לפתוח בשמונה בבוקר?"

אם להתמקד בעניין המבקרים, בספרך, "ההיסטוריה של רשות הגנים הלאומיים" (הוצאת ספרי ניב), מצוינת עובדה מעניינת: ב־1982 ביקרו בילוסטון כחצי מיליון איש בשנה, ובמצדה כ־600 אלף. איך ומדוע נוצרו הפערים כפי שהם כיום: כ־700 אלף מבקרים שנתיים במצדה וכ־4 מיליון בילוסטון?

"יש לכך כמה תשובות. הראשונה היא ממדי התיירות במדינות. הילוסטון נמצא במדינה של כ־300 מיליון תושבים ועוד עשרות מיליוני תיירים שהם פוטנציאל הביקור. אחרי זה ישנו כושר נשיאה של אתר. שטח הילוסטון הוא בערך 9,000 קמ"ר, קצת פחות מחצי מישראל".

אבל ברובו לא ניתן לטייל.

"ועדיין, הוא נרחב באופן משמעותי משטח מצדה. אל ילוסטון אפשר לבוא לשימושים שונים בתקופות שונות, למצדה לא. אבל יש לזכור שמצדה מככבת בישראל כבר הרבה שנים מבחינת מספרי המבקרים, בעיקר תיירים".

עוד אתר שאי אפשר שלא להזכירו הוא הסחנה. מדוע הוא מושך אליו כל כך הרבה אנשים? מצד אחד, הוא נכלל בעבר ברשימת 20 הפארקים הטובים בעולם ומשויך לתופעות של דו־קיום. מצד שני, משויכים אליו גם תופעות של אלימות, צפיפות ותמחור גבוה.

"גן השלושה, הסחנה, הוא אתר מקסים, ולדעתי הכי כיף לבוא אליו בחורף, אז ניתן למצוא במים תיירים ומקומיים, כי הטמפרטורה בו חמימה כל השנה. זו דוגמה לגן לאומי ותיק, משום שכל סנטימטר בו מתוכנן ומעוצב. איני בקי במתרחש בו כעת, אבל בישראל - כשצפוף, חם ויש מגוון אוכלוסיות - התרחשויות קורות".

מנהל האתר המיתולוגי יהודה כרמי, שפרש לפני זמן מה, אמר שלא יהיה פשוט לשמור עליו במצב טוב למען הדורות הבאים. גם אתה סבור כך?

"אני מניח שכמו שנדרשת חשיבה בכל גן לאומי ובכל שלב, גם גן השלושה, כאתר ותיק, מחויב בחשיבה לאן מועדות פניו מבחינת שימושים, חזות וכדומה. זה נכון וטוב לעשות זאת בכל כמה שנים בהתייחס למה שקורה באתר עצמו, בסביבה התיירותית ובתהליכים במדינה".

פארק שרון ימשיך לחכות

מה בנוגע למג'רסה? ב־2019 היא היתה לאתר הפופולרי ביותר בתקופת החגים, ובשנה שעברה לא נכללה בדירוג. מה אתה צופה לה?

"המג'רסה היא שמורת טבע. קולגה שלי אומר שצריך להיזהר משיפוט של מספרים וכי נכון להסתכל על מגמות. ישנם כ־500 גנים לאומיים ושמורות טבע, המהווים כרבע משטח המדינה, ולכל אתר מחזור חיים שנתי. ישנם אתרים מבוקשים מאוד בקיץ - אתרי המים בצפון, חופי ים; ישנם אתרים מבוקשים בחורף - גן לאומי בית גוברין. החוכמה היא לייצר ביקוש דווקא כשלא עמוס.

"צריך לזכור שהשנים האחרונות לא היו נורמליות. ישראלים נשארו בארץ ולא הגיעו תיירים. זו הסיבה שב־2021 לתל אשקלון הגיעו יותר מחצי מיליון ישראלים ולירקון קצת פחות. אלה מספרים שלא הורגלנו בהם. נקודת ההתייחסות היא ל־2019, שהיתה טובה לתיירות".

נוכח גידול בהיקף הבנייה בישראל, אתה חושש לעתיד השטחים הירוקים בארץ?

"החשש תמיד קיים. כבר היה שר פנים שאמר כי מבחינתו יש לבנות מגדרה עד חדרה, ללא שטחים פתוחים. לעומתו, הסופר ס. יזהר, כאמור, שהיה חבר כנסת בזמן הדיונים על חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, נשא נאום ב־1962 שאמר 'הכרח שיהיה לאדם מקום ללכת ולהתנער מן העיר, ולאגור לו מגע עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבעי, עם לפני היות האדם'. הוא המשיך ב'ארץ נושבת בלי פרחי בר - מחנק בה, ארץ שאין בה משב רוח פתוח, בלתי מופרע - תהיה מלון ולא מולדת'.

"מעסיק אותי מה יהיה כאן בשנת המאה למדינה. התחזיות מדברות על 15 מיליון תושבים. לאיפה הם ייצאו? כבר היום ישנן אוכלוסיות שלא טיילו בעבר וכיום יוצאות לאתרי טבע ומורשת. כשיהיו רכבים אוטונומיים, כל מי שאין לו רכב או רישיון לרכב - יוכל להגיע בקלות לרחוץ בגן לאומי חוף פלמחים או נחל אלכסנדר. העומס הרב ממילא היום יהיה בלתי נסבל. אם את גן לאומי חוף פלמחים אנו סוגרים בכל שבת בחודש יוני כבר בעשר בבוקר, מה יהיה אז? נידרש לפעולות כמו התחדשות אתרים, איתור שטחים נוספים כעת כדי להכינם לעוד 25 שנה, הגבלות על הגעה גם לאתרים ללא תשלום. זה נושא שעדיין לא עוסקים בו".

אם כך, אתה סבור שהיחס הממשלתי לגנים הלאומיים אינו מספק?

"מצד אחד, המדינה משקיעה משאבים בפיתוח המורשת והטבע. מצד שני, פארק שרון מחכה 70 שנה כדי להימנות עם הגנים הלאומיים. אני רואה מצבים שבהם משרדים שונים במדינה נוקטים גישות הפוכות ביחס לאתרים - אלה דוחפים לקידום ואלה מקשים. זה מאפיין מדינה שאין בה מדיניות ברורה לפיתוח מורשת וטבע שלמענה מתגייסים כולם. לגבי העתיד, יש מדינות שיש להן רק פארק לאומי אחד או שניים. יש מקומות שבהם הפארקים הלאומיים הם בכלל אזוריים, ללא גוף מנהל לאומי. כך שיש לנו במה להתגאות, וגם הרבה מה ללמוד". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il