מטה הקסמים של אהרון

שיירת מכוניות המרצדס השחורות נעצרה במרכזו של רחוב משכית ההומה בהרצליה. מהרכב שבמרכז, לבוש בחולצה תכולה כשתיק מסמכים שחור בידו, יצא לא אחר מאשר מנכ"ל אפל העולמית, טים קוק. היה זה לפני שנתיים וחצי, כאשר קוק הגיע לביקור ראשון במטה הישראלי של אפל, כדי לבחון מקרוב את מה שהפך בתוך ארבע שנות פעילות בלבד - למרכז פיתוח החומרה הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב.

קוק נכנס לקומפלקס המשרדים המפואר, זכה לסיור ולהיכרות עם עובדי החברה ואף נאם להם בסוגיות שונות שמעסיקות את אפל העולמית, תוך כדי שהוא מציין את החשיבות הרבה של מרכז הפיתוח בישראל. לקראת סוף הביקור, קוק נכנס לפגישה אישית עם המנכ"ל הראשון של אפל בישראל וסגן הנשיא העולמי לטכנולוגיות חומרה, אהרון אהרון.

הפגישה תוכננה להימשך כחצי שעה לכל היותר, כמיטב המסורת של אפל, שבה פגישות אישיות לא נמשכות מעבר לזמן קצוב זה. באפל, זמן זה כסף. הרבה כסף. אלא שהפעם, משהו בקרירות של חודש פברואר, לצד החמימות הישראלית שאליה נחשף קוק מצד המנכ"ל הישראלי ועובדי החברה - אפשרה לבצע חריגה מהנורמות. הפגישה נמשכה כשעתיים, והשניים דיברו בה על הכל. בינתיים, אנשיו של קוק הודיעו לנהגי המכוניות, למאבטחים ולטייס המטוס הפרטי שאיתו הגיע קוק - להמתין.

לקראת סיום הפגישה, קוק התחיל לסכם ושאל את אהרון: "מהו כעת האידיאל מבחינתך? מהו התרחיש הכי טוב שהיית רוצה שיקרה?" אהרון לא היסס, ומייד ענה בהומור: "אני רוצה כבר לראות את המטוס שלך ממריא מפה". קוק הביט בו מבולבל לרגע, אבל כמה שניות אחר כך החלו השניים לפרוץ בצחוק. "אני מבין אותך לגמרי", אמר קוק לאהרון.

"הייתי לחוץ אימים שיקרה לו משהו במהלך הביקור בארץ. אנשים בארץ קפצו עליו, ביקשו סלפי, והמאבטחים ממש הגנו עליו פיזית כדי שלא ימחצו אותו. זו לא ההתנהגות שהוא רגיל אליה ממקומות אחרים. תחשוב מה קורה למניה אם חס וחלילה קורה לאדם כזה משהו. בחברה ששווי השוק שלה הוא 800 מיליארד דולר, אפילו אם המניה תרד ב־10%, אז 80 מיליארד דולר נמחקו בדקה.

"דאגנו שיקרה לו משהו, לא חשבתי בהכרח רק על אירוע טרור. הייתי קפוץ ורק רציתי שיסתיים הדבר הזה, שהביקור יעבור בשלום ובבטחה ושהוא יסיים אותו מרוצה". ואכן, קוק סיים את הביקור מרוצה, ואף אמר לצוות שלו שהמטה בישראל הוא אחד המקומות היותר טובים של אפל. "נורא שמחתי שהביקור היה כל כך מוצלח מבחינתו", נזכר אהרון.

מעבדות מעולם אחר

זהו רק אחד הסיפורים החביבים על אהרון מתקופתו באפל. בתחילת הדרך הוא נסע לאנשים הביתה, וניסה לשכנעם להצטרף לאפל. "הכל היה מאוד ראשוני, לא יודעים אם תהיה יציבות ומה יהיה אופי העבודה. כשקלטתי את האנשים לא יכולתי להגיד להם מה עושה החברה בגלל הסודיות. אפל פותחת משהו בארץ אבל לא מוכנה להגיד מה היא עושה. אתה מביא איש מקצוע שיעשה את המשהו הלא ידוע הזה, והוא מוותר על הרבה במקום  שהוא היה בו.

"גם אני לא בדיוק ידעתי בהתחלה מה יהיה במטה בישראל. זה תהליך לא פשוט. נניח שבא אלי מישהו מאינטל - הוא צריך לוותר על כל ההטבות שלו ועל הרבה מאוד כסף. לא ידעתי להבטיח לאנשים מה יהיה אחר כך. זה היה כאמור בהתחלה, אחר כך זה כבר היה קל". 

מרוצים מהמטה בישראל. מימין: אהרון, טים קוק, וג'וני סרוג'י// צילום: באדיבות "אפל" ישראל

את המטה בארץ הוא הקים מכלום. "כלום במובן העמוק של המילה", הוא מדגיש. "לא היתה פה תשתית. היה לי טלפון שקיבלתי מהחברה. וזהו. הגעתי לעבודה, מצאתי מזכירה, אבל לא היה גרוש. אפל עובדת מסודר, אבל אז אפילו מי שנסע במונית ממקום למקום - לא היה מאיפה לשלם לו.

"נתתי 5,000 שקלים מכיסי למזכירה שלי, והיא למעשה ניהלה את הכסף שלי במשך חצי שנה. בכל פעם שהיה צורך הייתי מחדש את הסכום, ובאחד הימים המזכירה אמרה לי: 'איזו גמישות יש באפל...' בלי המהלכים הפשוטים אך החשובים האלה, היה לוקח שנים עד שהיינו מקימים את הדבר הזה".

לפני שעברו למשרדים החדשים, שכנה החברה בבניין ישן בן כמעט 50 שנה, שלא שופץ מעולם. כיום נהנים עובדי החברה מעיצוב מודרני ונקי ברוח של אפל, בצבעי לבן ואפור. במרכז הקומפלקס שוכן חלל גדול בגובה שבע קומות, ובו קיר צמחייה ירוקה המתנשא לגובה של 17 מטרים.

"כשאתה בחלל הזה, זה כמו להיכנס לכנסייה, הגובה העצום הזה גורם לך להגיד 'וואו'", מספר אהרון, שמציין כי המעבדות במטה, שעיסוקן סודי, הן באיכות גבוהה ביותר: "הייתי באינספור מעבדות בחיים, וכלום לא משתווה לזה. בגלל העיסוק בטכנולוגיות שתצאנה לשוק בעוד הרבה שנים, כאלה שמגרדות את ההיתכנות הטכנולוגית, אתה חייב שהן יהיו הכי מעודכנות בעולם. זה מרשים מאוד".

"לעבוד באפל? אני עסוק"

לאפל הביא אותו ג'וני סרוג'י הישראלי, אז סגן נשיא בחטיבת השבבים וכיום סגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה. אהרון היה אז יועץ לחברת צורן, ואחרי חצי שנה של עבודה קיבל שיחה מסרוג'י. "הוא אמר לי, 'תשמע, חשבנו להקים משהו בארץ, אולי יש לך מועמד'. חשבתי שהוא פנה אליי כיועץ והעברתי לו כמה שמות של אנשים. ואז הוא אמר לי 'מה איתך?' אמרתי לו, בוודאי, אבל אני עסוק, יש לי עבודה".

אלא שבימינו קשה מאוד להגיד לא לאפל. סרוג'י ביצע את התהליך הנדרש, ואהרון הגיע להתראיין במטה בארה"ב. "עברתי 17 ראיונות ביומיים, כל ראיון נמשך חצי שעה. מדי פעם היו מכניסים לי שתייה, וכשהייתי רוצה לצאת לשירותים היה מישהו שהתלווה אלי. כבר בתהליך התאהבתי בחברה, למרות שעוד לפני כן אהבתי את המוצרים שלה. ידעתי שלהביא את אפל לישראל זה משהו גדול. מייד אמרתי כן, לא בדקתי תנאים".

מה שואלים ב־17 ראיונות?

"הראיונות ברובם היו טכניים ומקצועיים לחלוטין. בראיון הראשון המראיין ביקש ממני לשרטט דברים שקשורים לתכנון צ'יפים, דברים טכניים לחלוטין, ששואלים גם מהנדסים שמגיעים לתפקיד. שאלתי אותו - 'אתה בטוח שאתה מראיין את האדם הנכון?'

"לאפל יש גישה מאוד טכנית־מקצועית, גם ראיונות ב'היי־לבל' היו מאוד עם אוריינטציה של פרטים, אין משפטים גדולים. אתה לא יכול להגיד, 'בגדול עושים כך וכך', צריך לרדת לפרטים. אפל חרתה על דגלה פרטים, וזה חלק מהירושה של סטיב ג'ובס, שהיה איש של פרטים. זה חלחל לכל החברה, עד היום, וזה כנראה חלק ממה שמייחד אותה והופך אותה למובילה עולמית". 

אהרון מספר כי אפל עובדת באופן שונה לגמרי מכל חברה אחרת שעבד בה. "אצל אפל אין 'מספיק טוב'. זה או מצוין או לא. אין מושג של איחור בלוחות זמנים. למה? הרי גברת רבינוביץ' מצפה שבספטמבר יהיה לה אייפון חדש. זה כבר קבוע, אי אפשר לשנות את זה. זה מקרין על הכל. למשל, מה נחשב איחור לפגישה? האם איחור של דקה נחשב איחור? התשובה היא כן. הבוס מגיע בזמן, ומתחילים בדיוק בזמן, ואם אתה מגיע אחריו - איחרת. אנשים יודעים שלא מאחרים".

עוד הוא מוסיף כי "לאפל אין יתירות. החברה אומרת לך שאתה אחראי למשהו - והיא שורפת את כל שאר האלטרנטיבות, כך שאין אפשרות להיכשל, זה או להצליח או להצליח. זו אסטרטגיה שלא ראיתי. ב־IBM למשל יש שלושה מסלולים, תמיד אפשר להינצל בצורה כלשהי, גם בצורן היו אלטרנטיבות".

נוכח הניסיון שצבר באפל, כשאני שואל אותו מדוע אין עדיין "אפל סטור" בארץ, הוא מסביר כי "הסיבה המרכזית היא גודל השוק. אפל פועלת בשווקים גדולים מאוד. אתה לוקח לדוגמה חנות בניו יורק ליד הסנטרל פארק, החנות הזאת מכניסה יותר מכל החנויות שהיה אפשר לפתוח בישראל אי פעם, וזו רק חנות בודדת. אבל אני חושב שתיפתח אפל סטור, כשטים קוק היה בארץ הוא אמר שזה אחד הדברים שהוא רוצה שיקרו, וזה יקרה".

לאחר יותר מחמש שנים באפל, אהרון החליט שהוא רוצה לשנות כיוון למגזר הציבורי. החל מתחילת השנה הוא משמש מנכ"ל רשות החדשנות, שהחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ואחראית לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההיי־טק, וכן לקדם פעולות מחקר ופיתוח במימון הממשלה, ולהעניק תקציבים ליזמים ולתעשיינים. 

"הגעתי לגיל מסוים ורציתי להיכנס לאתגר שעדיין לא הייתי בו. כאן יכולת ההשפעה היא באמת ענקית", הוא מסביר.

יותר מאשר אפל?

"כן. בהקמת מרכז הפיתוח של אפל עשיתי מבחינתי אימפקט משמעותי ביותר על התעשייה בישראל. אמרו לי שרשות החדשנות היא גוף שמשנה סדרי עולם, וזה נכון. יש חברות גדולות בישראל שנמכרו בהמון כסף, שזכו למימון של רשות החדשנות. קח למשל את חברת נוירודרם שנמכרה לחברת הפארמה היפנית מיצובישי (מקונגלומרט מיצובישי; ר"פ) ב־1.1 מיליארד דולר. היא זכתה למימון שלנו, והחברה הזו לא היתה קיימת בלעדינו. יש מאות חברות כאלה שלאורך שנים לא היו שורדות אם לא היינו קיימים".

איך אתה מרגיש בנוגע למעבר למגזר הציבורי אחרי שנים רבות של עבודה במגזר הפרטי?

"בחלוף השנים הבנתי שהעולם מורכב מאנשים, ומהיחסים ביניהם, וכל השאר לא כל כך חשוב. ניהול אנשים הוא בכל מקום אותו דבר. אמרו לי פעם שאנשים פחות איכותיים במגזר הציבורי - וזה לא נכון. יש אנשים איכותיים יותר ופחות בשני המקומות. אבל יש הבדל תהומי במשימות. הרשות מנהלת מדיניות ומבצעת את המדיניות, בעוד באפל, למשל, ביצענו פרויקטים. אנחנו מתייחסים לעבודה ברשות בחרדת קודש מאחר שזה כסף של משלם המסים.

"יישמתי חלק משיטות הבקרה שהיו לי באפל גם ברשות. למשל, אין איחורים. יש לוחות זמנים ועומדים בהם. בסקטור הציבורי צריך לדעת להעביר החלטות כשמספר השחקנים המעורב גדול, צריך ליצור מערכת שתאפשר לקבל החלטה, בגלל שמדובר בתקציבים ממשלתיים. באפל התקבלו החלטות שיכולות לנוע על מאות מיליוני דולרים בקלות יחסית".

יורדים לפרטים, ובלי איחורים. משרדי אפל בישראל // צילום: קוקו

אהרון בריבוע

אהרון (64) גדל בקריית אליעזר בחיפה בבית בורגני למדי ששילב גם עבודה קשה. אביו, עובד נמל, עלה מסלוניקי ("אחרי התואר השני שלי הוא לא הבין למה אני לא פותח חנות אלקטרוניקה"), ואמו, עקרת בית, הגיעה מרודוס. מתרבות הלדינו שממנה הגיעו, בחירת השמות לילדים היתה אלגוריתמית, ללא יכולת בחירה של ממש, כך שהבן השני במשפחה, במקרה זה אהרון, תמיד נקרא על שם אביה של האם. "זה יצא במקרה. לא היה פה באמת שיקול דעת ולא היו חריגים. כך או כך, זה שם קליט וזכיר ואני אוהב אותו. חבריי מכנים אותי, בין היתר, אהרון בריבוע", הוא מסביר.

לאחר שלמד אלקטרוניקה בתיכון, שימש טכנאי מערכות מחשוב ותקשורת ביחידת 8200, ובהמשך למד לתואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל, שניהם מהטכניון - שם הוא הרצה במשך כ־20 שנה, במקביל לעבודתו בתעשייה.

בין היתר שימש סגן מנהל הפיתוח ב־IBM, המנכ"ל הישראלי של חברת החומרה צורן, וגם מנכ"ל חברת סיברידג' מקונגלומרט סימנס. בהמשך הצטרף כיו"ר לסטארט־אפ דיסקרטיקס העוסק באמצעים לאבטחת מידע לטלפונים סלולריים, ולאחר מכן ייסד את "קאמרו", מערכת מבוססת גלי רדיו המסוגלת "לראות" דרך קירות.

כבר שנים רבות הוא מתגורר ביישוב הקהילתי גילון שבגליל, ולאחרונה גם בתל אביב, כדי לחסוך בנסיעות. אשתו ושלושת ילדיו עובדים כולם גם הם בהיי־טק. את המעבר מאפל לרשות החדשנות הוא מתאר כ"יוצא מן הכלל. אפשר לעשות שם דברים מדהימים", הוא מסביר, ומוסיף כי "הרשות קיימת כדי לפתור בעיות של כשלי שוק.

"אנחנו לא קרן הון־סיכון, כך שאין לנו מטרה לעשות רווח לבעלי המניות. יש המון חברות שאנחנו מקור המימון המרכזי שלהן. דווקא בתחום הקלאסי של טכנולוגיות מידע ותקשורת בהיי־טק, תעשיית ההון־סיכון לא אוהבת להשקיע בשלבים המוקדמים, בגלל זמן החזר ההשקעה ארוך, והמחויבות בהשקעה הונית גדולה יותר - שלא מביאה בהכרח לאקזיטים המרשימים במהירות.

"אך האם התעשייה הזו מצוינת? כן. האם התעשייה הזו הביאה לאקזיטים הכי גדולים במדינת ישראל? כן. למשל מובילאיי. זו תעשייה שמייצרת ערך מוסף לכלכלה הישראלית. כשמשקיעים בתעשייה זו ברמת הסטארט־אפ, אנחנו פותרים כשל שוק".

אהרון מספר כי לאחר בדיקות שעורכת הרשות לחברה פוטנציאלית, ידרשו ממנה להביא כסף מהבית, כלומר משקיע. "אנחנו לא רוצים שלנצח יישענו על מימון הממשלה. בדרך כלל נותנים 50%, והחברה נותנת 50%. אבל אם החברה צעירה מאוד ובחממה אז אנחנו נותנים 85%. אם חברה ותיקה מאוד אנחנו יכולים לתת רק 30%, יש הרבה מאוד מסלולים.

"אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שבו חברה מסוימת תחיה בישראל, תעשה אקזיט וכל מה שנתנו יהיה חסר משמעות. אנחנו מעודדים את השארת הקניין הרוחני והייצור בישראל. באופן כללי, יש בידינו מחקרים המאששים כי על כל שקל שאנו משקיעים בתעשייה, הכלכלה והמשק מקבלים 10-5 שקלים, וזה נובע ממגוון מקורות, בין היתר ממסים ומעובדים".

הרשות זוכה כיום לתקציב שנתי של כ־1.6 מיליארד שקלים, שאותו היא מקבלת באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה, כאשר 2,500 חברות בשנה נתמכות על ידיה, במטרה לייצר חברות שעובדות בישראל ומביאות לאימפקט כלכלי. "אנו זוכים לשיתוף פעולה רב מהמשרד, והשר אלי כהן מייחס לנושא החדשנות חשיבות רבה וחורת אותו על דגלו".

כדי להשיג מטרה זו, וגם כדי להעלות את מספר המועסקים בהיי־טק מ־8.2%, יזמו ברשות, למשל, את הקמתן של חמש מעבדות לחדשנות, לחיבור תעשיית הייצור עם החדשנות הישראלית. "למרות שאחוז המועסקים שלנו בהיי־טק הוא הגבוה בעולם, אין לנו עוד הרבה חוץ מזה. זה המשאב הלאומי של ישראל. אם נהפוך את ה־8% ל־15% - יהיה לזה אימפקט עצום", הוא מסביר ומוסיף כי "אנחנו רוצים להטמיע את החדשנות וההצלחה שקיימות בהיי־טק גם לשוק התעשייה המסורתית, ולתחומים אחרים".

מדוע נשים בהיי־טק הן עדיין מיעוט?

"13% מהעובדים בהיי־טק הם נשים. בעיניי זו קטסטרופה. יש כאן משפך לא ברור ולא הגיוני. נניח, ב־8200 בתפקידים טכניים, יש 50% נשים ו־50% גברים. באוניברסיטאות - 26% נשים, 74% גברים. מה קרה? לא ברור. בחברות אתה רואה כבר 13% לעומת 87%. מנסים למנוע את זה בדרכים שונות".

"כשאתה אחראי, אין אלטרנטיבות". מתחם "אפל פארק" בארה"ב

אספרסו וסטארט־אפים

אהרון מספר כי ישראל היא מובילה עולמית בחדשנות. לדבריו, "רשות החדשנות היא מודל שרוצות לאמץ אותו כל מדינות העולם. אפילו היפנים, שהיו שמרנים. יש לנו 300 מבקרים בשבוע. הפכנו לתחנה שעולים אליה לרגל. זה נתיב כמעט קבוע, שכל שר זר שמבקר כאן מגיע אלינו. קצת כמו שמבקרים בכותל כשמגיעים לארץ. מבחינת חדשנות אנחנו במקום הראשון בעולם, וגם מבחינת ההשקעה ההונית בהיי־טק לנפש - שעומדת על 4.8 מיליארד דולר לשנת 2016. זה כמובן כולל קרנות פרטיות וממשלה".

מה דעתך על כך שמהנדסים מתקשים למצוא עבודה אחרי גיל 45, ואיך מתמודדים עם התופעה?

"התופעה קיימת והיא משמעותית. זה נובע מכך שאנשים מרגישים שחיקה, ומכך שהפירמידה הניהולית היא צרה מאוד. ככל שעולים למעלה אז פעמים רבות אנשים נתקעים בדרגת ביניים ואז הם כבר לא יעילים שם, ומוצאים את דרכם החוצה. אחד הפתרונות הוא רענון טכנולוגי לבני 45 ומעלה, שניתן בסבסוד על ידי משרד העבודה. לאחר מכן אפשר להמשיך ולהשתלב בעבודה.

"אנו מקדישים לנושא זמן ומחשבה רבה, במטרה לייצר עוד ועוד תוכניות רלוונטיות. אני לא מאמין שיש 'כדור כסף' אחד, שנותן מענה לנושא, אני סבור כי במגוון פעולות נוכל לאורך זמן להביא לתוצאות אמיתיות בשטח".

מה מדאיג אותך היום בהיי־טק הישראלי?

"קודם כל השכר בהיי־טק, שהוא גבוה מאוד בארץ. הפכנו להיות כמעט המדינה היקרה ביותר בעולם מבחינת עלות מעביד למהנדס תוכנה. המהנדסים שלנו מרוויחים הרבה ביחס לעולם. אנחנו יקרים יותר מכל מדינות אירופה. זה נובע ממחסור, ואז המשכורות עולות כדי להצדיק את המחסור.

"בין היתר, אנחנו מטפלים במחסורים באמצעות ה'בוטקאמפס', סדנאות תכנות. אני חושב שזו תוכנית טובה שמעבירה אנשים עם השכלה מדעית קורס קצר בהשתתפות המדינה, ואז אפשר 'להזרים' אותם לתוך השוק. בארה"ב זה עובד נפלא, נתונים מצביעים כי 18% מהמתכנתים מגיעים לתעשייה מהמסלול הזה.

"גם הממשלה החליטה להגביר את התוצר של האוניברסיטאות. יש הרבה פעולות כדי שהמשכורות לא תמשכנה לעלות. עלייה מסחררת של השכר היא מגמה רעה. כל אחד צריך לגלות אחריות בנושא הזה".

שימשת מנכ"ל אפל. המשכורות שם לא בדיוק נמוכות.

"באפל שמרנו על כך שהשכר יהיה נמוך ב־20% ביחס למטה החברה בסיליקון ואלי. היינו מעבירים עובדים מחברות אחרות עם מקסימום 3%-2% 

תוספת למשכורת. אבל צריך להגיד שבאפל התגמול המשתנה - כמו בונוסים ומענקי שימור, הוא גבוה מאוד, בעיקר הצד המנייתי. זו המדיניות של החברה".

מה היתרון הגדול של ישראל בתחום ההיי־טק?

"יש לנו יכולת לעבוד בקבוצות קטנות בצורה בינתחומית. יש לנו סקרנות טבעית, אצל האמריקנים למשל זה קיים פחות. יש לנו רוח יזמית בלתי ניתנת לכיבוי - אתה רואה שני סטודנטים יושבים על אספרסו. הם כנראה מדברים על חברה שהם רוצים לפתוח. זה דבר ייחודי. ויש לנו אקו־סיסטם שעובד - שמורכב מאוניברסיטאות, צבא, חברות בינלאומיות, קרנות הון־סיכון, ממשלה, חברות שהוקמו והתפתחו בארץ וכמובן תעשיית הסטארט־אפים המשגשגת שלנו".

היית כמעט בכל עמדה אפשרית בהיי־טק. על מה אתה עוד חולם?

"היום אני סבא לא מספיק טוב. השאיפה שלי היא להיות הסבא הכי טוב בעולם. אני איש משפחה טוב, מת על המשפחה שלי. זה הדבר הכי חשוב לי בחיים. אני מבשל ועושה את הארוחות המשפחתיות. שואלים אותי מה אני רוצה שהבן שלי יעשה, ואני עונה - 'שיתחתן ויביא ילדים לעולם'. כל השאר זה בונוס". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו