שנה ברגע

יהונתן שאול // סערה בלב ים

כשהתבקשתי לבחור את תמונת השנה שלי, שלפתי מייד את הצילום מכתבה שבה הצטרפתי לצוות ספינת טילים של חיל הים, במשימה עלומה מול חופי לבנון. בחרתי מראש לא לעלות עם תאורה לים, אלא להיעזר באור הקיים, אור הטבע והשמיים. למשימה יצאנו עם אור אחרון, להפלגה של כמה שעות, בתחילת החורף, והים הפך מהר מאוד לסוער. מהר מאוד אחזה בי גם מחלת הים, אבל לרגע האש הנפלטת לא נתתי לחמוק מעדשת המצלמה.

 

זיו קורן // פרידה מיחיד בדורו

בחרתי את הצילום מההלוויה של שמעון פרס בראש ובראשונה כי אהבתי את האיש הנדיר. ראיתי מרחוק את ארי, הנין של פרס, עומד בין נציגי משמר הכנסת מעל הקבר הטרי, וברגע הלחיצה על המצלמה ידעתי שהצלחתי לתפוס רגע מיוחד. הרגע הזה היה יותר משמעותי מבחינתי מכל צילום אחר של אובאמה, קלינטון, הנסיך צ'ארלס ושאר האישים שבאו לחלוק כבוד אחרון לפרס. 

 

מרים צחי // כאב בשחור ולבן

בהלווייתו של השוטר בן ה־29 יוסף קירמה, שנרצח בידי מחבל בירושלים, הרגע שבו תפסתי את רעייתו, נוי (בת 29 אף היא), ואת סבתה אומר הכל. אלו הם חיינו, בשחור ולבן. כאב שנולד ומת איתנו בארץ הקשה הזו. והעיניים, הן אומרות הכל: עיני הסבתא, שראו הכל, מביטות נכוחה, ועיני האלמנה הצעירה מורמות לשמיים - מחפשות נחמה ותשובה.

 

מישל דוט קום // הרופא הוא לא אלוהים

לא קל לבחור תמונה שבמרכזה טרגדיה, אבל העצרת לזכרה של האחות טובה קררו ז"ל, שנרצחה על ידי מטופל, היא המהדהדת ביותר. לא ייתכן שבמקום שצריך לתת מזור, האלימות והכאב הרימו את ראשם. בתמונה: יו"ר ועד רופאי בית החולים רמב"ם, פרופ' יהודה אולמן, נושא דברים לזכרה של האחות קררו.

 

אנצ'ו גוש // קינה מהר הבית

נשים מקוננות ביישוב חורפיש, בהלוויית השוטר כמיל שנאן, היא תמונת השנה שלי. הירצחם של שני השוטרים הדרוזים, כמיל שנאן והאיל סתאווי, הוא אחד האירועים המשפיעים ביותר של 2017, מאחר שהוביל לשרשרת אירועים, החל מפרשת המגנומטרים ובהמשך לטרור אל־אקצא ולמעצרו של השייח' המסית, ראאד סלאח.

 

דודו גרינשפן //  "ממני תראו וכן תעשו"

הפסוק המתנוסס על הקיר בטקסי סיום קורס קצינים, כאילו נכתב במיוחד עבור סג"מ רוני תפוחי בתמונתי הנבחרת: "ממני תראו וכן תעשו". רוני, קצינה נמוכת קומה, לא עשתה לעצמה הנחה, והבהירה שעבורה השמיים הם הגבול. 

היא התגייסה וסיימה גם את קורס הקצינות בבה"ד 1, ואין ספק שהיא משמשת דוגמה ומופת לכל מי שבוחר לוותר או להשתמט מסיבה כלשהי מהשירות הצבאי.

 

יוסי זליגר // חריגה מכללי הטקס

בחרתי בתמונה זו, כי רגע לאחר שהחתן כיסה את הכלה, נכדתו של אדמו"ר חסידות קרעטשניף, ניתנה לי ההזדמנות להיות נוכח בסיטואציה שהיא אישית מאוד. בשלב זה של החתונה, רק המשפחה וחברות קרובות סובבות את הכלה, הכניסה לגברים אסורה, למעט החתן, האבות והסבים.

בקליק אחד, ברגע האחרון, נדמה שהצלחתי להעביר את רגעי השמחה וההתרגשות, שערבבו בין צחוק ובכי. מצד אחד אם הכלה בוכה ומצד שני הסבתא, שביקשה לצבוע את האירוע וקצת חרגה מכללי הטקס הרגילים של החסידות.

 

אורן בן חקון // זה היה ביתי

רגע לפני הפינוי בעמונה, כששוטרים מכתרים את הבית לפני ביצוע הפקודה, פניה של הנערה המקומית מבטאות את הטרגדיה של נטישת הבית והחרדה מהלא נודע. הפוזיציה שבה השוטרים עומדים עם הגב אליה מחזקת את הקושי בביצוע המשימה, כשביניהם נטוע עץ המסמל שורשיות וקשר לאדמה.

 

יהושע יוסף // הצדעה ל"ישראלי היפה"

עודד נגבי בן ה־91 מפ"ת היה אחד החבלנים של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. אלפי מוקשים שהטמין בדרום הארץ הביאו לפגיעה קשה בכוחות האויב, אך גם לקטיעת ידו. זו תמונת השנה שלי, כיוון שבעיניי נגבי הוא דוגמה ל"ישראלי היפה", שגם בגילו, ולמרות גופו הדואב והפצוע, הוא עומד איתן ומצדיע בגאווה למדינת ישראל.

 

גדעון מרקוביץ // כן, אדוני המפקד

4 ימים לאחר רציחת לוחמת מג"ב הדס מלכא ז"ל, יצאתי לצלם את פלוגתה בעיר העתיקה. תמונה זו מקפלת בתוכה את כל הסיפור - דאגת המפקד, סנ"צ ארד ברוורמן, לפקודיו ובמיוחד ללוחמות, ועם זאת ההקפדה על הנראות החיילית ועל יחס הוגן כלפי האוכלוסייה המקומית, שאין לה חלק בפעילות החבלנית. 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו