יותר ממחצית מצעירי יהודי ארה"ב מעידים - "נאלצים להסתיר את זהותנו"

"ישנה החמרה משמעותית ברמת האנטישמיות בעולם, בדגש על צרפת ובגרמניה", כך חושף המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בדו"ח ההערכה השנתית שהוא מפרסם לקראת ראש השנה. נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן, ויו"ר המכון, דניס רוס, ששימש בממשל קלינטון כמתאם מיוחד למזרח התיכון, הציגו את המדד בפני הממשלה והתריעו כי ישנה עלייה מדאיגה במדד האנטישמיות.

בין היתר עולה כי יותר ממחצית מהיהודים בארצות הברית (53%) מדווחים כי הם מרגישים פחות בטוחים כיהודים מאשר לפני חמש שנים. הצעירים היהודים מורידים את הפרופיל היהודי בשל חשש לפגיעה בהם או במעמדם החברתי. ב-2021, מצביעים במכון, הייתה עלייה גדולה בפעילות הימנית הקיצונית במדינה, ומאמצי התעמולה של הדוגלים בעליונות הלבנים כמעט והוכפלו.

בנוסף, השיח האנטישמי הולך והופך לנורמלי, וחודר למיינסטרים של הפוליטיקה הכלל ארצית, לצד נוכחות מתגברת בקמפוסים של האוניברסיטאות. עמדות אנטי ישראליות ואנטי ציוניות מצד קבוצות פרוגרסיביות עברו באופן משמעותי לטריטוריה האנטישמית, ומובילה לעיתים גם לגילויים אנטישמיים של ממש. ארבעה מכל עשרה יהודים אמריקנים ציינו כי הם נמנעים מהעלאת תוכן מקוון שיגלה את יהדותם. 22 אחוזים ציינו כי הם נמנעים מללבוש פריטים שעלולים לאפשר לאחרים לזהות אותם כיהודים. 52% מהצעירים ציינו כי הם נקטו צעדים להסתיר את יהדותם.

גם באירופה נרשמת מגמה מדאיגה במיוחד. לפני כשבועיים ביקש הקנצלר של גרמניה סליחה מישראל על הפיגוע במינכן לפני 50 שנה, אך נדמה כי בציבוריות הגרמנית לקחי האנטישמיות והאנטי ישראליות נשכחו. בין רבע לשליש מכלל האוכלוסייה מסכים, אם בגלוי או במשתמע, עם קלישאות אנטישמיות, אומרים במכון. כך, 30 אחוזים מכלל הנשאלים הסכימו עם האמירה "מה שהיהודים מעוללים כיום לפלשתינים אינו שונה כלל ממה שהנאצים עשו ליהודים.

20 אחוזים נפגעו מתקיפה פיזית

מתוך תומכי מפלגת הימין הקיצונית "האלטרנטיבה של גרמניה" (AFD) הסכימו 59 אחוזים עם אמירה זו. 40 אחוזים מהיהודים בגרמניה שהשיבו למדד דיווחו שקופחו, נדחקו או אוימו באופן כזה או אחר במהלך השנה החולפת. היהודים ציינו כי הם חשים לעיתים תכופות כי הם מוחזקים כאחראים למדיניות הישראלית כלפי הפלשתינים.

בצרפת המצב מדאיג גם הוא. 20 אחוזים מיהודי צרפת נפגעו מתקיפה גופנית ו-37 אחוזים אמרו שהם חיים חוסר ביטחון לעיתים תכופות או מעת לעת. 45 אחוזים מההורים היהודים בצרפת מבקשים מילדיהם שלא לחשוף את דתם. בבריטניה הקהילות היהודיות נאבקות במסגור של היהודים בשיח הפרוגרסיבי ו-18 אחוזים מיהודי הממלכה דיווחו כי הם חשים שאינם מתקבלים בברכה בארצם.

במכון קראו לממשלה להורות בהקדם על "הקמת מטה פעולה אינטגרטיבי, מכוון פעולה, שיבצע מעקב צמוד אחר ממדי האנטישמיות, יבצע הערכת איומים וסיכונים ובהתאם לכך יניע יוזמות פעולה מול ממשלות, קהילות וגורמים רלוונטיים בתחומים השונים. זהו צו השעה האסטרטגי".

"היעדר לכידות"

היחסים בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות השתפרו באופן מסוים השנה, בין היתר בשל מה שהגדירו במכון "עלייתה של ממשלה קשובה יותר לדאגותיה של הקהילה היהודית בארה"ב, לפחות ברמה ההצהרתית". בנוסף, המשבר באוקראינה הוביל לשורה של שיתופי פעולה בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לבין ארגונים יהודיים מרכזיים – למען יהודי אוקראינה ורוסיה. עם זאת, מציינים במכון כי מגמות היסוד וזרמי העומק שמאפיינים את היחסים בשנים האחרונות לא השתנו.

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, הבהיר כי הטיפול באנטישמיות חשוב ויש לפעול על מנת למגר אותו, אך לא פחות מכך לפעול באיום הפנימי – היעדר הלכידות, שמקרין על היחס עם התפוצות. "בצד הטיפול המתבקש באיומים החיצוניים המאיימים על מדינת ישראל, מצד איראן, ועל העם היהודי כולו, עם התגברות האנטישמיות, חשוב לטפל גם באיום הפנימי של היעדר לכידות – הן בין חלקי החברה בישראל פנימה והן ביחסים שבין מדינת ישראל והיהודים שמחוצה לה. סדר היום של העם היהודי עמוס ומחייב פעולה".