הפיל הצהוב שבחדר: שלא באשמתו, דני אבדיה מתקשה להשתלב בחמישייה של נבחרת ישראל

כל מי שמקורב ואוהד את נבחרת ישראל מרגיש רע היום. כי יש לנו דור שחקנים מוכשר ביותר, וכי היתה לנו הגרלה נוחה כדי להעפיל למונדובאסקט, אבל בעטנו בדלי הזה. לנבחרת יש בעיה של עודף כישרון שכולו דומה, וגיא גודס לא הצליח במשך החודשיים האחרונים לגבש את הנבחרת הזו ולהפוך אותה לקבוצה.

 כלומר היא נראתה כמו קבוצה טובה בגיאורגיה, וגם במשחקי האימון הקלילים מדי נגד רומניה, אבל בשבוע האחרון היא התפרקה לחלוטין, וגודס נשמע סוער מאוד כשדיבר על פירוק והרכבה מחדש, יומיים לפני שנוסעים לפראג.  

לפיל הצהוב בדיון על הנבחרת קוראים דני אבדיה, ושלא באשמתו. כשגיא גודס דיבר בסיום המשחק על שבירת הכימיה ומשהו שהתקלקל, הוא התכוון בעיקר לניסיונות השילוב הכושלים של אבדיה בתלכיד המוצלח (עד לאחרונה) של הנבחרת שלו. דני לא שיחק בנבחרת בשנתיים האחרונות, ובנוסף חלה בקורונה ולא יצא למשחקי האימון (היחידים שהיו משמעותיים) בגיאורגיה, בהם התגבשה הנבחרת ושיחקה את הכדורסל הטוב ביותר שלה בתקופה האחרונה.

הטרוניות מגורמים שונים על כך שלא שיחק ברבע האחרון מול פינלנד לא הוסיפו רוגע. אבל בתוכו גודס יודע, שהציפיות מאבדיה לא מציאותיות. ובעצם ביקר את עצמו, כי כל ההחלטות וההצבות והחילופים היו שלו. (אלא אם יש הוראות מגבוה והתערבות בטקטיקה, למרות שקשה להאמין שזה קורה. מצד שני, יש הוראה מגבוה לפיני גרשון לשבת על הספסל. וזה מבטא אי אמון של המערכת במאמן. אז לך תדע).

דני אבדיה הוא שחקן כדורסל נהדר. הוא נבחר בדראפט במקום התשיעי, על סמך הפוטנציאל הגלום בו, ומרוויח בסביבות 4 מיליון דולר לעונה. אבל... הוא לא כוכב על שיסחוב עליו נבחרת, כמו מארקנן הפיני לדוגמה. למרות שהוא בדרכו לשם, הוא עדיין בשלב היהלום הלא מלוטש. הוא לא קלע 30 נקודות במשחק מאז הנוער, ולא הוביל קבוצה ככוכב שלה מאז נבחרת העתודה 2019. הממוצע שלו בשנתיים האחרונות היה 8 נקודות, 5 ריבאונד ושני אסיסטים. ומה שאתה לא עושה בקבוצה שלך, לרוב לא תעשה בנבחרת.

ועדיף, בעיקר ברמה החברתית, שלא יהיה לו מעמד מיוחד, אלא שיהיה חלק מהחבר'ה, שווה חובות וזכויות. ברמה הטקטית הוא צריך לשחק בעמדה שלוש ולעזור לפעמים להוביל מתפרצות. לעשות מהלכים קצרים ומדויקים. אבל לתת לו לרכז הוביל לאיבודי כדור קריטיים. ולתת לו לשמור על סנטרים גדולים הביא ל-6 נקודות קלילות של בירגנדר שגמרו את המשחק.

הלחץ מהציפיות המוגזמות הביאו לחמישה איבודי כדור, מדד פלוס מינוס של 20- (הגרוע בנבחרת), וויכוחים עם שופטים שכללו גם הצגה של נפילה מחסימה שבדית שלא היתה. במקביל נעלם כמעט לגמרי תומר גינת שהיה אולי הסמל של הנבחרת המתחדשת. הפיתרון היחיד שיכול גודס להציע כרגע, הוא להעלות את דני מהספסל, בלי לחץ, כדי לתת אופציה לחילוף בוסטר. ודני, פשוט צריך לתת למשחק לבוא אליו. משם הכל יסתדר. 

הבעיה המשמעותית השניה של הנבחרת היא ההגנה האישית הבסיסית, וספציפית מניעת החדירה של הגארדים היריבים לצבע. לא משנה איזו הגנה אנחנו שומרים, הכל מתפרק עם החדירה הראשונה, שמביאה לייאפים קלים, או במקרה שהיתה עזרה, למבט פנוי לשלשה בהיעדר רוטציה.

וגם בסוגיה זו לגודס יש החלטה לא קלה. תמיר בלאט מבריק בהתקפה, אבל לא מסוגל עדיין להיות סטופר בהגנה. רוב החדירות הקריטיות היו על הרגליים שלו, שאמנם השתפרו, אבל עדיין לא באנקר שסוגר חדירה, והוא סיים עם מדד פלוס מינוס של 14-. 

החמישייה עם מקל ומדר עבדה מצוין ועלתה לארבע הפרש ברבע השני. משום מה גודס החזיר את בלאט ומשם התדרדרנו למינוס עשר תוך חמש דקות. מכיוון שים מדר מבסס עצמו כגארד המוביל הגנתית והתקפית, בלאט צריך גם הוא לרדת לספסל, ואולי לתרום באפיזודות מהירות ומבריקות בהתקפות המעבר, בקליעה וגם במסירות החכמות שלו.

בהקשר הזה בולט במיוחד הסיפור של ג'ון דיברתולמאו. למאמן חייבת להיות יד חופשית בבחירת הסגל, ולאף שחקן אין מעמד מיוחד בו, גם לא למתאזרח. ואם ג'ון די ויתר ושינה תכניות בשביל הנבחרת, זה לא אומר שהוא צריך לנסוע, ואפילו לא לשחק. זה הכל בידי המאמן. אני פשוט חושב שג'ון די כן חשוב לנבחרת והיה לו מקום בסגל, בעיקר בזכות הגנת היחיד המעולה ויציבות הקליעה.

אבל כאמור זו החלטת המאמן בהתאם לטקטיקה שלו. עם זאת, סוגיית המתאזרח צריכה לעבור שידוד מערכות ופה כן חייבת להיות החלטה מגבוה. מתאזרח חייב להביא משהו מיוחד שאין לנו. ואם אין כזה, שלא יהיה מתאזרח בכלל. ולא, אני לא בעד איזרוח בזק של שחקן חיזוק אמריקני. אבל אם אין לבאן מרסר או אפילו כריס ווטסון, עדיף לוותר לגמרי. 

ההגנה של דני אבדיה על הגבוהים הזכירה לי את זה שכבר נופה. אני ראיתי את ההיילייטס של גבי צ'אצ'אשווילי מליגת הקיץ. אלה היו רק מהלכי הגנה, חסימות, חטיפות, ריבאונד. ושוב, בין הגבוהים הרבים שכרגע יש בסגל, יש הרבה מאותו סוג כולם התקפיים, אבל אין שומר כמו צ'אצ'א. שוב, זו החלטת מאמן ואין עוררין עליה, רק כשחוטפים בשבדיה נטולת שלושה שחקנים בולטים (כולל ג'רבקו, כוכב ה -NBA שלהם) 95 נקודות בבית, אולי כדאי להתחיל לחשוב דרך ההגנה.

ואם עידן זלמנסון שוב לא שיחק שניה, אולי אפשר עוד להחליף. זה לא פופולרי, אבל הגנה אינה מילה גסה בדרך לתהילה. רק לידיעה, ליורובאסקט חייבים לרשום סגל של 12 שחקנים מראש, אין חילופים בין המשחקים, אפילו לא במקרה של פציעה. 

ובכלל, אני לא מקנא בגודס על מבחר השחקנים שעומד לרשותו. זה עושה כאב ראש, ובעיקר מפריע לבנות היררכיה מסודרת. הייתי מצפה שחמישה ימים לפני פתיחת האליפות כבר תהיה רוטציה סדורה ותפקידים מוגדרים, אבל נראה שאנחנו עדיין בשלב הניסוי והטעיה, מה שמעורר הרבה תהיה.

מספר עוגנים שמסתמנים הם ים מדר כגארד המוביל, רפי מנקו שעובד קשה מאוד בהגנה, סורקין כשהוא מרוכז. ההרכב של ים מדר וארבעה פורוורדים הצדיק את עצמו, עם עזרה פה ושם של בלאט (כקלעי) או מקל (שמסיט את מדר לעמדת הקלעי) אבל אנחנו חייבים להשתמש בסגל העמוק וללחוץ, ולרוץ, וללחוץ שוב. אי אפשר לשחק כדורסל סטנדרטי. וכדאי שנקלע עונשין (השארנו 12 נקודות על הקו, בדיוק ההפרש).

והנה תחזית אופטימית: יש לנו בית מאוד נוח ביורובאסקט, ואליפות אירופה זו חיה אחרת. קורים שם דברים לא צפויים. ועכשיו צריך רק להתרכז רק במשחק אחד, פינלנד בשישי, שהוא המפתח לכל האליפות, ולהתייחס אליו כמו אל גמר גביע. טוב שהתובנות של גודס הגיעו עכשיו ולא אחרי הפסד לפינים. זה כמו לשחק צוללות ולקבל 0 בול ו-0 פגיעה. זו מתנה שמסדרת לך את הראש. אבל עכשיו גודס צריך לעשות החלטות קשות, ולא פופולריות, ולסדר רוטציה שהוא מאמין בה. יצליח? אשרי המאמין.