דווקא אמש (רביעי) כשמדינה שלמה כאבה ובכתה כשליוונו את שירי, אריאל, וכפיר ביבס בדרכם האחרונה, מצאה לנכון פאולה רוזנברג לתקוף את חברי הממשלה ולבקר את התנהלותם. בטקסט הטעון שלה, רוזנברג הדפה ביקורת שאולי תכוון כלפיה בנושא, ומצאה בתוך כל הזעם גם נקודת אור חיובית במדינה שעזבה לפני כשנה יחד עם בעלה ליאון רוזנברג ושתי בנותיהם המשותפות שילה וארבל. רגע לפני סיום היא קראה למהפכה בישראל.
"שירי, אריאל וכפיר ביבס הופקרו פעמיים על ידי השלטון: פעם אחת למותם, ופעם נוספת לאחר מותם", טענה רוזנברג. "היום הם הובאו למנוחות לאחר חודשים של טיפה בשבי, במקום לחזור לחיק משפחתם, הם חזרו בארונות".
בהמשך ציינה את ימי האבל שהוכרזו בארגנטינה בעקבות הרצח של משפחת ביבס, כשהשוותה בין הכבוד שנעשה שם, להתנהלות הבעייתית לדעתה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שסירב לבטל ישיבות ביום ההלוויה. לאחר מכן הזכירה את ראש הממשלה כשציינה את אי הגעתו לניר עוז, והתבטאויותיו בנוגע לרצח של שירי, אריאל וכפיר זאת למרות בקשת המשפחה לשמור על פרטיותם. "המציאות במדינה ישראל לאחר 7 באו'קטובר, נותרה בעיניה: הפוליטיקה גוברת על הכל, גם על האנושיות הבסיסית ביותר שנדרשת מנבחרי הציבור", קבעה.
View this post on Instagram
רוזנברג הדפה גם ביקורת עתידית שצפתה. "ובטח עכשיו יתעוררו כאלו שיגידו 'דווקא היום זה לא הזמן'. אז די כבר עם זה. זה בדיוק הזמן לזעום. זה כבר מזמן הזמן לזעום, מהרגע שנהיה ברור גודל המחדל ושאין אף אחד בשלטון שמתכוון לקחת עליו את האחריותה נדרשת. זעם הוא אחד הדברים שמובילים לתיקון עוול. בכל פעם שמשתיקים אנשים זועמים בשם 'הכבוד', לא מכבדים דבר. מה גם שלרוב לאזרחים ואוהבי ישראל לא נשאר כמעט שום כלי מול השררה, מלבד הבעת זעם".
"לסיום הבהירה: "הפוסט הזה נכתב מתוך רצון לכבד את זכרם של שירי, אריאל, וכפיר. כי אבל וזעם אינם סותרים. שניהם ביטוים של אהבה ושל הכרה באובדן ובהחמצה של מאבק בסדר עדיפויות לקוי שמעדיף נקמה על הצלה. המזל והתקווה הם אזרחי ישראל, שמעניקים את המעטפת והכבוד במקום שבו האחראים והממונים נכשלים שוב ושוב. יהיה זכרכם הצלה ומהפיכה", כתבה פאולה והתנצלה: "סליחה שירי. סליחה, אריאל. סליחה, כפיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
