מעין דורי, כוכבת "חתונה ממבט ראשון" ביקשה אמש (מוצ"ש) לסכם את השבוע הקשה שעבר עליה. על רקע תמונה שלה מניחה את ראשה על בן זוגה כשידו מלטפת את פניה, היא סיפרה על החולי והקריסה שחוותה, על התחושות המעורבות בקשר למדינה שאותה היא משרתת כבר חודשים ארוכים בשירות מילואים, ועל הלחץ שבו היא נתונה בעקבות ההכרח לג'נגל בין החיים האזרחיים לצבאיים.
"השבוע הזה הייתי חולה כמו שבחיים לא הייתי", סיפרה דורי. "לפני שבוע בדיוק, הייתי במוצב וראיתי מהפלאפון של אחת הבנות את לירי, דניאלה, נעמה וקרינה עולות על בימת החמאס. כאילו מצד אחד הרגשתי שהמשאלה שהתפללתי אליה כל יום מתגשמת מול עיניי, ומצד שני הרגשתי שאני קורסת לתוך עצמי", שיתפה. "באיזה עולם בעצם שמחים כל כך ממציאות הזויה ובלתי נתפסת? איך בכלל זה הגיוני להודות על משהו שבכלל לא היה אמור לקרות?!".
בהמשך סיפרה על האמון המוחלט שנתנה בצבא כשהייתה חיילת, אמון שהופר בצורה קשה ב-7 באוקטובר וביתר שאת בימים שאחריו, כשלקח כל כך הרבה זמן להשיב את החיילות הביתה משבי החמאס. "הסתכלתי על הבנות האלה ונזכרתי בעצמי כחיילת. בת 18, תמימה, מאמינה בצבא שלי, בעם שלי, במדינה שלי. בחיים לא יכולתי לדמיין שאם יחטפו אותי אני אשאר בשבי מעל שנה. בתכל'ס לא יכולתי לדמיין שיחטפו אותי. פשוט בתוך התחושות המעורבבות האלה, קמתי בבוקר של יום ראשון קודחת מחום. איכשהו נהגתי הביתה, ומאז שבוע שהושבתי. לא מילואים, לא עבודה, ולא משימות. לא חדשות ולא חובות, כלום. בעל כורחי שחררתי שליטה".
דורי כתבה גם על הלחץ שבו היא נתונה בעקבות החזרה לשירות המילואים כשעניינים אישיים הקשורים לחייה האזרחיים מחויבים טיפול גם כן. "בשבוע הזה חזרו אלינו גם אגם, ארבל, וגדי, והיום גם קית', עופר וירדן. אני כבר מרגישה טוב, ומחר חוזרת למילואים ולמשימות, ולמקבול הלא הגיוני הזה בין החיים למילואים. וזה מלחיץ אותי. איך אני עושה את זה? איך מתחילים?. 'דבר דבר, לאט לאט' הוא אומר לי. וזה נכון. לפעמים פשוט צריך לאט ומופרד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו