עינב בובליל מתארחת בפודקאסט "סויסה + 1" לראיון חשוף אצל ערן סויסה. צפו!
בקרוב נפרסם כאן את חלקו השני של הראיון, ובו בובליל מדברת על שערוריית החזרת הכלב, פרשת אייל גולן, זכרונות ילדות, וצניעות. אל תפספסו.
משנה סטייל, משנה מזל
הדבר הראשון ששמים אליו לב כשפוגשים את עינב בובליל, יוצאת "האח הגדול" ואושיית אינסטגרם מצליחה, הוא שהיא כבר לא בלונדינית עם גוונים. "הייתי עם גוונים שנים על גבי שנים, וממש השבוע הלכתי למספרה להחליף את התוספות", היא מסבירה. "התוספות שלי היו מוכנות, עם גוונים והכל. פתאום אמרתי לספר שלי, שהוא גם גיסי, 'תקשיב, בא לי לשנות. תביא רגע את התוספות שיש, אני רוצה לראות איך זה נראה עליי'. ואז שמתי, ואמרתי, 'יאללה חורף וזה, בא לי קצת שינוי'. באותו הרגע, זה לא היה משהו אפילו שחשבתי עליו לפני. כזאת אני, אני עושה דברים כאילו באותו רגע. אני לא חושבת, כי אם אני חושבת יותר מדי, אז אני לא יודעת להגיע להחלטה, אני מזל תאומים. אני צריכה להתייעץ עם בעלי, עם אימא שלי ועם חברות שלי . אז אמרתי 'יאללה, אני הולכת על זה, מה יכול להיות'".
ואת אוהבת?
"עדיין לא התרגלתי במאה אחוז, היה לי קרייסס רציני ביותר. לא תכננתי להיכנס לאינסטגרם והוא עוד שנייה קרס ברמת הטירוף. חמישים אחוז נורא אהבו, וחמישים אחוז רשמו לי גוונים, אז זה לא עזר לי להגיע להחלטה".
אה, שאלת את העוקבים לפני?
"אחרי שהראיתי להם. היו כאלה שממש פרגנו, ואהבו. כתבו לי 'זה עושה אותך ממש ילדה', 'חזרת לגיל 18', והיו כאלו שלא אהבו. אני עדיין לא סגורה במאה אחוז אם אני אשאיר. התחלתי להתרגל, אבל אני עדיין לא סגורה. יש כאלה נגיד שרשמו 'איכס, דחוף לחזור לגוונים'. יש כאלו שרשמו לי 'את יפה בכל מצב, אבל לדעתי יותר יפה לך גוונים'. תמיד יש דרך להגיב".
מה את עונה להם, לאלה שאומרות איכס?
"אני לא עונה. מה אני יכולה לענות להם? אי אפשר לחנך את כל העולם, אי אפשר ".
אפרופו אינסטגרם, דורגת במקום השני ברשימת 25 המשפיענים הגדולים של ישראל שעשינו כאן ב-For Real.
"תראה, לא חשבתי שאני אהיה מקום ראשון, כי אף פעם לא זכיתי בכלום, בחיים שלי. לא בבית ספר, לא בצבא, לא בתוכניות שהייתי. בחיים שלי לא זכיתי מקום ראשון, וידעתי שגם פה אני לא אהיה מקום ראשון. ידעתי, אף על פי שבחוץ, כל המשרדי פרסום, כל הסוכנים, כאילו תמיד מכתירים אותי. אבל עדיין ידעתי שזאת לא תהיה אני. זה כמובן בסדר.
"דרך אגב ספיר, שנבחרה במקום הראשון, אני מאוד אוהבת אותה. עקבתי אחריה הרבה לפני שהיא הייתה ב'מירוץ למיליון'. היא ובעלה נסיכים. אני מאוד אוהבת את הסטייל שלה, איך שהיא נראית, את הכל. אני אומרת, כל עוד לא זכית במקום הראשון זה טוב, כי תמיד יש לך עוד לאן לשאוף ולאן לעלות".
מבחינת הקהל, היה שלב שהייתן ממש ממש צמודות בעניין של, כאילו, פחות מ-10 קולות, כזה. איפה שהיא בעצם עקפה אותך ומה בעצם הביא לה את הניצחון הסופי? זו הביקורת, השיח השלילי והשיח החיובי? היא קיבלה אפס שיח שלילי. כלומר, אין עליה שום דבר רע.
"היא לא משתפת כמעט בשום דבר. היא לא מביאה דעה כמעט על כלום, היא לא עושה דברים שאנשים יאהבו או לא יאהבו. היא מראה בעיקר איך היא נראית, את היופי המהפנט שלה. היא באמת מושלמת ברמות, ואני שרופה עליה ברמות. היא לא נכנסת למקומות שנויים במחלוקת. אז על מה כפרה שיהיה שיח שלילי? בוא מי שלא רושמת שום דבר על כלום, ומראה רק את הדברים היפים, וזו זכותה מלאה, כן? תאמין לי, שיש לה הרבה יותר נחת בחיים מאשר לי.
תאמין לי, אמן והייתי יכולה להיות כזאת, אבל אני לא יכולה להיות כזאת, כי יש לי פה גדול. לפעמים אני אומרת 'עינב, סתמי'. אבל לפעמים זה יותר חזק ממני. אין לי את היכולת לשתוק. זה לא האופי שלי".
"דיבור עליי זה מכירות? מעדיפה פחות"
"כשחסמו לי את האינסטגרם אמרתי שהתפללתי שיחזירו לי את האינסטגרם ובוא, כל הרשת צהלה וגעשה. אמרו לי 'תתפללי על החטופים, אל תפללי על אינסטגרם'. נשמה, אני כל יום מתפללת על החטופים. כל יום. אין יום שאני ובעלי לא מתפללים עליהם. לא קיים יום כזה. אני לא יודעת אם יש עוד בן אדם במדינה שכל יום מתפלל עליהם. אז מה זה קשור? אני לא יכולה להתפלל גם על האינסטגרם וגם על החטופים? זה יצר שיח. מלא חיקו אותי בטיקטוק וכזה. לא שזה מזיז לי באיזושהי צורה, כן? כי אף אחד לא חי את החיים שלי, ואף אחד לא יודע מה עברתי או מה לא עברתי, או מה זה האינסטגרם בשבילי, או מה זה הפלטפורמה הזאת בשבילי. אף אחד לא באמת יודע. שיכתבו מה שהם רוצים".
מצד שני, זה גם משרת אותך שכולם מדברים עלייך.
"לא ראיתי את זה ככה. הדברים האלה לא משרתים אותי. באמת, לא ממקום של יהירות. ברוך השם, אני במקום כל כך טוב, שהדברים האלה לא כזה משרתים אותי".
דיבור עלייך הוא יותר טראפיק, הוא יותר כניסות, וזה גם יותר מכירות.
"דיבור עליי הוא יותר מכירות, אבל אני מוכרת גם בלי זה, אבל לא מוכרת יותר. אני לא רואה את זה ככה, אני נשבעת לך. הייתי מעדיפה שלא יהיה שיח שלילי סביבי, ולמכור פחות. אם אני מוכרת סתם חמש אלפים ממוצר כלשהו, אני אעדיף למכור שלושת אלפים ושלא יהיה שיח שלילי. בלי הדיבור ובלי הלכלוך".
התפללת לבבא סאלי כשמחקו לך את האינסטגרם?
"התפללתי לכולם, ברור. למה לא עושים חלאקה אצל הבאבא סאלי? תלך לשם. כל שני וחמישי גם כולם שם עושים בר מצווה. לבן שלי עשיתי אירוע בנתיבות ליד הבבא סאלי".
"הרגשתי ריקנות גדולה"
האינסטגרם שלך היה חסום שבועיים. מה עבר לך בראש?
"'מה עשית?' את מתעוררת בבוקר, לוקחת את הטלפון ו...? זה הדבר שהכי היה קשה לי. לפני הפרנסה, כי בוא, זה לא שעכשיו נהיה פתטיים ואגיד 'וואי, פחדתי שלא יהיה לי מה לאכול'. אני עובדת חודש על חודש, נכנס כסף מחודשים קודמים, הכל בסדר. פשוט הרגשתי חסרת משמעות. כי זה כל מה שאני רגילה. אני קמה בבוקר, זה כל מה שאני עושה, ופתאום לא היה לי מה לעשות. תחשוב בבוקר, אתה קם ופתאום אומרים לך 'תשב בבית, אתה לא יכול לעשות שום דבר'. כל הדברים שאתה רגיל לעשות, אתה לא עושה כלום. בימים הראשונים היה כיף, היה סבבה. אמרתי 'טוב, קצת חופש'. בהתחלה היה כתוב שהמחיקה היא ל-48 שעות, וחשבתי ששלושה ימים אני אהיה בחופש עם הילדים, באמת עשיתי איתם כיף חיים. ניקיתי את הבית, סידרתי ארונות, עשיתי דברים שאני לא מגיעה אליהם. ואז הגעתי ליום חמישי, שזה היום הכי עמוס באינסטגרם שלי. זה יום עם מאה סטוריז, שתבין. פתאום קמתי, והרגשתי ריקנות. ריקנות שלא קשורה לכסף בכלל, לא קשור לכסף, הרגשתי פשוט ריקנות כזאת גדולה והתחלתי פשוט לבכות במיטה. אלי ראה אותי ככה, בא אליי, ואמר לי, 'קומי, בואי נלך לבבא סאלי ונתפלל על האינסטגרם'. ביקשתי מהקדוש ברוך הוא ואמרתי לו 'גם אם אתה רוצה לקחת לי את האינסטגרם, אבל תעשה שיהיה לי טוב, שאני לא ארגיש ריקנות, שאני לא ארגיש חסרת משמעות תן לי שזה יהיה בטוב, אם זה מה שאתה חושב שנכון עבורי, אין לי בעיה, אני אקבל את זה, אבל שאני לא ארגיש רע'. ביקשתי שזה לא ישפיע על הילדים, בעלי והבית שלי".
כמה זמן אחרי התפילות, זה חזר?
"שבוע אחרי. אבל אחרי הבאבא סלי המשכתי בתפילות. הלכתי עוד לרבנים. התחזקתי באותו זמן יותר, לקחתי על עצמי תפילת. קראתי ניקוי לשון הרע, קראתי תהילים, וקראתי את ספר דברים. כל השבועיים אני פשוט התקרבתי עוד יותר, כי היה לי פשוט זמן יותר".
ברגע שהאינסטגרם חוזר, איך את מגיבה?
"וואו. זה היה גם ביום חמישי, תראה איך הכל סימבולי כזה. הייתי מחוברת לעמוד של האיפור שלי ואז מישהי רשמה לי 'בשעה טובה, מזל טוב'. אני מתחילה לחפש את עמוד שאני ואני לא מוצאת. לקחתי את הטלפון של הבת שלי. פתאום מעיין שריג שולחת לי הודעה שהעמוד שלי חזר לפעול. אלי בדיוק חזר מהעבוד והלך לנוח צהריים. רצתי אליו, התחלתי לבכות ולחבק אותו, ממש כמו מרקו שמוצא את אמא שלו. אז ההורים שלי עלו, ההורים שלי גרים אצלי, אז הבת שלי ירדה מהר להגיד להם, כולם שמחו והיה כיף גדול".
כמה כסף הפסדת בזמן הזה?
"הפסדתי כסף שהייתי צריכה לעשות. אבל הכל טוב, אתה רוצה שאני אגיד לך את האמת? בסופו של דבר, בחישוב הסופי של הרואת חשבון ששולחת לי שולחת לי כל חודש, לא הפסדתי שקל. אבל זה כסף שהוא נכנס בדילי. לא הפסדתי שקל".
חיים אחרי "האח הגדול"
כמעט אין דבר שאת אומרת ועובר חלק. אבל מהתגובות, מה נוגע בך?
"אם מישהו מדבר על הילדים שלי, זה יכול לשבור אותי ולפגוע בי נורא. עכשיו כבר הילדים שלי גדולים, אז אני לא יכולה כל כך לדבר על זה. וז שובר אותי. עזוב שאני מפורסמת, עזוב. בן אדם רגיל מהרחוב. אני חושבת שילדים הם מחוץ לתחום.
כן, מצד אחד. מצד שני, הם מצולמים.
"אז מה? אבל הם הילדים שלי והם לא בגיל שלי. את רוצה להגיד משהו עליי? תגידי, אין בעיה. תגידי מה שאת רוצה, אני שק החבטות שלכם. אל דברי על הילדים שלי. אל דברי לא על איך שהם נראים, לא על איך שהם מתנהגים. כתבו לי 'את עושה כסף, את עובדת, את מרוויחה. למ את לא מסדרת לבת שלך את השיניים?' כי הבת שלי הייתה בת עשר, ובגיל עשר אי אפשר לעשות גשר. היום הילדה שלי, ברוך השם, עם גשר, השניים שלה מסודרות. אבל זה דברים שאני כל הזמן צריכה להסביר אותם ולהגיד אותם. קשה לי גם ששולחים לי 'את נראית טוב ואת משקיעה והבנות שלך מלאות'. אני לא אעשה לבנות שלי הפרעות אכילה. אני לא אשב להם כל היום על הראש ואגיד להם 'תעשו דיאטה ותרזו'.
"אני לא מדברת איתם על הנושאים האלה. אני מדברת איתם, אבל בצורה אישית . לא בצורה שלי ושלהן. אני יודעת, כאחת שעברה את זה וירדה 50 קילו שכאשר הן ירצו, אם הם ירצו, הן יחליטו לעשות מה שהן רוצות עם הגוף שלהן. לא אני, ולא העקבות שלי יחליטו איך הבנות שלי יראו. אני שוקלת 100 קילו היום, 99.9 ליתר דיוק.
בצורה טבעית, אם אפשר לשאול?
"בצורה טבעית לחלוטין. לבד. גם את זה רשמתי. אמרו לי 'לא יכול להיות שלא עשית ניתוח'. לא עשיתי נשמה, אם הייתי עשיתי מתיחת בטן. אחרי שילדתי את ריף, לפני שנתיים, אחרי שבוע הייתי עם בטן שטוחה, היה על זה אייטמים בכל מקום. אם הייתי אומרת. בכל דבר שאני עושה, אני לא מתביישת".
חלק מהנושאים שאת נוגעת בהם זה גם פוליטיקה לפעמים.
"מצד אחד אומרים, למה המשפיעניות לא מביעות דה על זה? אבל כשאת מביאה דעה, וואי וואי, מחסלים אותך. צריך להיות סופר וומן, וונדר וומן, באטמן, לא יודעת מה. זה פשוט לעמוד כאילו ככה חשופה מול כיתת יורים. אנשים לוקחים את זה כל כך קשה ולא רושמים עניינית, ישר מתחילים להכניס אותך, ואת הילדים שלך, ואת המשפחה שלך, ואת האורח החיים שלך. זה פשוט נורא, והיום אי אפשר להתמודד עם זה. אני, בכל אופן, אני אישית, לא יכולה להתמודד עם זה.קשה לי נפשית. אני אומרת האמת, לא מסוגלת להתמודד עם זה".
האינסטגרם משפיע על המצב רוח שלך?
"תלוי. נגיד אם יש לי דבר כזה, כיתת יורים ואני מקבלת מאה אלף תגובות נוראיות, בטח שזה משפיע עליי. אבל אם מישהי אחת או שתיים רושמות לי אז לא משפיע עליי. פעם כן, היום לא. אני מפורסמת 16 שנה, חוויתי הכל מהכל".
המצאת את עצמך מחדש באינסטגרם, אחרי שהיית ב"אח הגדול". בדרך כלל זה הפוך.
"הווליום של "האח הגדול" אז זה לא כמו היום. אז, כל המדינה דיברה על זה. הייתי הבן אדם הכי מפורסם במדינה, לא יכולתי ללכת ברחוב. הסתובבתי עם שומרי ראש. זה היה כזה 'מי אני? עבדתי בקניון עד לפני דקה'. אחר כך לא יכולתי להסתובב בקניון הזה. היו אוטובוסים של אנשים מתחת הבית שלי".
בהמשך נכנסת שוב. בדיעבד היית עושה את הפעם השנייה?
"לא".
מה לא עבד שם?
"כשהייתי ב'אח' הראשון, הייתי מרכז העניינים, עליי פותחה כל העלילה. פתאום כשנכנסתי בפעם השנייה, נכנסתי כבר לתוך העלילה המדוברת. היה שם סיפור אהבה עם דנית, נופר ואליאב והכול. שום דבר כי הוא לא היה סביבי, לא יכולתי ליצור שם שום דבר, כי כל הזמן הבית היה סביב הדבר הזה, או סביב הטבעונות של טל, אז כאי לא הבאתי את עצמי בכלל שם. גם סבלתי מחרדות והייתי בדאון. לא היה שם נחמד".
היית עושה עוד עכשיו עוד ריאליטי?
"תלוי איזה. 'הישרדות' נגיד? בחיים לא. גם לא תמורת מיליון".
שיח ברשת: הגבולות של בובליל
השבוע צפה שוב פרשת אייל גולן. כתבת על זה משהו?
"לא. כי לא בא לי לעמוד מול כיתת יורים, לכאן או לכאן. הייתי בטיקטוק קצת וקפצו לי דברים שאנשים פרסמו בעדו ובגנותו. סתם נכנסתי לתגובות והם בכלל לא עינב בובליל, הם לא אנשים מפורסמים ויש להם מאתיים תגובות כי זה נושא נפיץ. אני רואה את התגובות ונחרדת. אם אני אומרת על זה מילה, אני בן אדם גמור. לא יכולה לטפל בילדים, אני לא יכולה לעשות שום דבר אחר באינסטגרם, אני לא יכולה כלום, אי אפשר, לא נותנים במדינה להביע את הדעה האמיתית שלך, נקודה".
אז עדיף לשתוק?
"אם נגיד יעבור זעם, עוד חודש, חודשיים, שזה לא יהיה בשיא. אז כן אני אוכל לרשום את דעתי. אבל כשהכל מאוד נפיץ וחם, אנשים באטרף. כבר אין רסן, משתלחים בך, הם רושמים כל מה שהם רוצים, לא אכפת להם מי עומד מולם, ילדים מבוגרים, הורים. אתה רואה איזה ביקורת מקבלת עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן? אני אומרת שאם עליה רושמים ביקורת כזו ואנחנו בתור אזרחים, אסור לנו לרשום מילה על המשפחות של החטופים. אנחנו לא במקום שלהם. אולי אני לא הייתי מדברת ככה לראש הממשלה, אני לא יכולה לדעת אם הייתי מדברת ככה או לא, כי אני לא במקום שלה. הם במקום הכי נוראי שבן אדם בעולם הזה יכול להיות. איך אנשים מרשים לעצמם להשתלח בה ככה? איזו תגובות מגעילות, בגלל זה אני מעדיפה בנושאים רציניים כאלו לא לכתוב".
את אבל כן כתבת משהו על חטופים.
"הבינו אותו לא נכון. זה לא עבר ככה לכולם, זה רק למי שרצה להבין ככה. רשמתי שטקס המשפחות שהיה ב-7.10 שהיה אז, עשו אותו קצת פוליטי. רשמתי שאסור להשתמש במשפחות החטופים למשהו פוליטי. מה צריכה להגיד בעיניי? זה טקס חשוב, עצוב ומרגש ויפה. קורע הלב. וחבל שהכניסו פוליטיקה. זה מה רשמתי. תיכנס לזה ותראה שזה מה שרשמתי. כולם נתנו לזה את הבמה. העלו את זה בכל אתר אפשרי ורשמו על זה. טקס שהוא לזכר הנרצחים, הנופלים. אלה שקיפחו את הנפש שלהם עבורנו. צריך להכניס פוליטיקה? לגמרי לא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו