מה קורה בתעשיית המוזיקה המקומית? איך ייתכן שסיימנו את שנת 2024 עם דידי הררי שהתפטר מהרדיו עקב תלונות על הטרדות מיניות, פתחנו את השנה החדשה עם עדותה המצמררת של טאיסיה זמולוצקי ולקינוח קיבלנו את מושיקו מור? מה זה אומר עלינו? על החברה הישראלית על הערכים וההדרדרות המוסרית?
קיבלנו השבוע תזכורת נוספת שלתנועת "מי טו" יש עוד הרבה עבודה ושפחד ובושה משתקים, אבל גם גילינו שלדעת הקהל והציבור יש כוח גדול ומעצים. אט אט נרמלנו את השיח המבזה, תרבות הדיבור הפוגענית והיחס לנשים, כי הכל מתחיל במילים גם של השירים. ובישראל 2025 הגבולות עדיין לא ברורים. הרי עדיין יש מאחורי גולן עדת מעריצים, וטאיסיה היא כבר לא ט' יש לה שם, פנים והרבה מה לספר.
יותר מעשור מאז התפוצצות פרשת "משחקי חברה" ונדמה שאייל גולן המותג חזק מתמיד. אם אני הייתי המנהלת של גולן, הייתי ממליצה לו לסיים את הפרשה מזמן. להצהיר שהמעשים שתוארו פסולים ולא ראויים בחברה מתוקנת וערכית, להתנצל ולהביע חרטה אמיתית, לפצות את הבנות שנפגעו ולתרום למרכז נפגעות תקיפה מינית.
קינחנו בזמר מושיקו מור, שנעצר בחשד לאונס ומעשה סדום. מי ששיריו מהולים במילים מבזות ופרובוקטיביות הדליקו לא אחת אור אדום": "יש לך לוק ואופי דפוק", "אוכל סרטים בבאסה שמישהו כבר אותך עשה", "אנ'לא קונה ת'תירוצים את מתקשרת כשאת בסטלה פיצוצים". מור חשוד שכפה את עצמו על צעירה ומעצרו הוארך בשישה ימים. מקווה שמור ילמד מהפרשה של אייל שהעניינים יתבהרו שלא ימשוך את הזמן ושלא ייגרמו נזקים נוספים לכל המעורבים בעניין.
