הדסה בן ארי, גרושתו ואם שבעת ילדיו של היוצר והזמר חנן בן ארי, פרסמה אמש (רביעי) בנר שמיני של חנוכה, טקסט שיצא מעוקמי לבה שבו סיכמה את השנה וחצי האחרונות שעברו עליה כמאתגרות ביותר, ותיארה לילות רבים של שינה טרופה.
"יום מרגש עבורי. עברתי את השנה וחצי הכי מאתגרות בחיים שלי. בדרך זכיתי להפתעתי לציוני דרך משמעותיים ומחיאות כפיים נעימות. רוב השנה ישנתי ארבע שעות בלילה. אבל בעצם, כל המדינה ככה, לא?", תהתה הדסה בפתח דבריה.
בהמשך שיתפה במורה שהפכה לילדיה. "דבר לא היה קשה, וסליחה שאין פה ג׳וס, כמו להזיע בללמוד את ספר ישעיהו עם הילדים שלי בפרק הזמן הזה, שנגמר היום. איך אני אסביר את ישעיהו? מסע לא מגניב בין שבילי החורבן. וסליחה. נבואות הנחמה שלו נותנות אוויר עד הדפדוף לפרק הבא בו שוב קוראים איך עם קשה עורף לא מוכן להגיע לפואנטה ולהתנהג כמו אור לעצמו ואור לעמים".
בן ארי ציינה כי הפידבקים המשפחתיים הם בעיניה השווים ביותר מבחינתה. "מחיאות הכפיים שקיבלתי היום מהילדים שלי הפכו לי את הבטן. ולא כי אני מורה מבריקה. בטוח לא. למחיאות כפיים מהבית יש טעם אחר, משובח ועז וטוב עשרת מונים ממחיאות כפיים שמגיעות מבחוץ".
"היום חגגנו את סיום הספר בעיר דוד ירושלים הקדומה", הסבירה.
"אימאל'ה. איזה מקום. לברור חרסים וזכוכיות מבין גרגירי חול בני אלפיים שנה. ללכת ברחוב עולי הרגלים ולהריח את היפי של החורבן יוצא מבין דפי הספר".
"היום קיבלתי מחיאות כפיים (לצד ים קיטורים, דה) מילדים שאולי לא זוכרים הרבה מישעיהו, אבל זוכרים מה זה מסע עם אמא בספרו של העם היהודי. מסע מפרך שממשיך כבר שמונה שנים מדי שבת, ובו אני מזכירה להם שאילוֹלא סבתא שלי קפצה מהרכבת לטרבלינקה, לא היינו כאן, ואילוֹלא כל הסבים והסבתות שלנו שעשו בשבילנו היסטוריה, הסבים והסבתות שלהם…"
"אני אזכיר לעצמי את היום הזה בפעם הבאה שהראש שלהם יהיה עמוק במסכים והעיניים שלהם ינצנצו כשהם ידברו על מבוכים ודרקונים, ואיפור מסאפורה, ובית הבובות של גבי".
את דבריה בן ארי סיימה בקריצה. "יצא קצת דביק. נעשה פעם איזה לייב משעת המקלחות כדי להשלים את התמונה ושכולם ירגישו טוב לגבי ההורות שלהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
