עדן הראל שיתפה פעולה עם המיזם "רגע של חכמה" במטרה לנסות ולטפל בחרדות הקשות שמהן היא סובלת החל מ-7 באוקטובר. בלב פתוח ובאומץ היא סיפרה על החששות, על התפרצויות הזעם, ועל רגעי האימה שבהם קפאה כשראתה את הנורא מכל.
"השריטה הזאת, הפצע הזה של לראות את האלימות הזאת, זה מוטט אותי. אני לא הייתי בן אדם חרדתי. לא תגיד שזה התפוצץ לי על איזה התקפי חרדה שהיו לי", אמרה הראל בפתח קטע הוידאו שהועלה. לאחר מכן היא פגשה בחן, העוסקת בטיפול באמצעות סוסים וניהלה איתה שיחה בנושא.
בהמשך שיתפה הראל עוד. "לא יצאתי מהבית בערך חודש. נועלת דלתות, סוגרת תריסים. הפה פתאום מתייבש, דפיקות לב. ישנה עם סכין מצ'טה מתחת לכרית, הבן שלי ישן איתי, אני בחרדות, אני פתאום מתפרצת על הילדים שלי. היו כמה נקודות שאמרתי 'שנייה, אולי אני צריכה עזרה'. אני מודה, אני פשוט לא בן אדם של כדורים. ואז אמרתי ''אני אנסה כל מיני דברים טבעיים קודם', אז אמרו לי שרכיבה טיפולית זה הדבר".
הראל הביעה תחילה סקפטיות לגבי היכולת של הסוסים לעזור לה בטיפול בחרדות. "חצי טון מתסכל עליך, ואתה אומר 'אוקיי, בעיטה אחת ואין אותי'. זה הגיוני שזה וחרדה, הם ילכו ביחד", אמרה בחצי קריצה. כשביקשה מהמדריכה להסביר כיצד זה עובד, היא קיבלה הסבר שהסוסים בעצם גם הם חרדים לגורלם, ומהווים מעין השתקפות של מצבנו הנפשי.
עדן סיפרה על הקושי בתחילה להיפתח ולהודות בחולשתה. "בהתחלה לא דיברתי על זה. 'אל תתחילו לרחם עליי, הכל בסדר, אני תותחית, אני מסתדרת בחיים'. כשהתבוננתי בזה אמרתי 'רגע, מה את מתביישת?'. מי אמר שאני צריכה להיות מושלמת? השלם זה להיות שלם עם מי שאנחנו. עם סך כל החלקים השבורים שבי, וזה מי שאני, ועם כל זה אני באה, ואני חושבת שזו הייתה נקודת המפנה", שיתפה.
View this post on Instagram
כשהגיע הרגע של הראל להתקרב לסוס, היא חששה מעט, אבל תוך זמן קצת הפחד נעלם. "אני רגועה", הכריזה. "אני אוהבת חיות".
בהמשך רכבה על סוסה. "אני לא יכולה להגיד לך שאני על חוף הים בסיני", השיבה הראל למטפלת כזו שאלה איך זה מרגיש. "כשנרגעתי גם הסוסה נרגעה", הסבירה בהמשך.
"ב-7 באוקטובר, כשהתחילו כל האזעקות, אז לא באמת הבנתי מה קורה, ואז מה שקרה זה ששלחו לי מלא מלא סרטונים. את כל הסרטונים הכי מזוויעים כי רצו שאני אעשה הסברה", חלקה הראל בסיבת התפרצות החרדה. "אני זוכרת שמההלם הטלפון נפל וקפאתי, אני לא יודעת להסביר את זה, אבל לא יכולתי לזוז. והם (הסרטונים) קפצו בלופ אחד אחרי השני, כל הסרטונים הכי נוראים, לא מצונזרים. ולקבל משהו כל כך אלים, וולגרי, ואגרסיבי ונוראי, זה מוטט אותי".
לקראת סיום שיתפה בהתפכחות. "גם אני הייתי שבויה בקונספציה שהעולם מתקדם למקום אחר, שגם הרעים הם לא כאלה רעים. לא האמנתי שיש אכזריות כזאת בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
