האם שווה לנסוע עד רחובות בשביל מסעדה אסיאתית?

כבר שנים רבות שהאוכל האסייתי תופס מקום מרכזי בעולם הקולינריה הישראלי, עם שפע של מסעדות שמציעות אוכל מהמזרח הרחוק. הדבר מקשה עליהן לבלוט מעל האחרות, אבל מקומות כמו "טרנזיט", שנמצאת בפארק המדע ברחובות, היא אחת מאותן מסעדות ששמן הולך לפניהן – ובצדק.

הדבר בולט כבר מהמבחר הגדול של התפריט, שמציע מנות מיפן, תאילנד, סין, ויאטנאם ואפילו הודו. במקרים רבים עומס שכזה יכול ליצור חוסר אחידות באיכות המזון, אך זה לא המקרה פה. למרות הדברים האלו, דווקא שתי המנות הראשונות שהחבר שהגיע איתי למסעדה ואני אכלנו פחות הרשימו אותנו: הגיוזה במילוי העוף הייתה סטנדרטית לחלוטין, והפאני פורי (קונכיות בצק קריספיות במילוי מוסר ים, אבוקדו, בצל סגול ברוטב צ'ימיצ'ורי כוסברה תאילנדי) אכן היה קראנצ'י, אבל עבה מדי ולכן פחות מוצלח.

באופן טבעי, אחרי הפתיחה בא התיאבון – ומשם המשכנו לסושי. חשוב לי להודות שאני מאותם אנשים שלא אוהבים לאכול דגים, אז לרגע הפכתי לטבעוני, ועם רול ההפתעה שקיבלתי, ללא דגים כפי שביקשתי, הופתעתי לטובה. זה היה רול די טיפוסי לפי אותו חבר, אבל הנה, בכל זאת נהניתי. הוא עצמו, אגב, הזמין רול בהפתעה רגיל, והוא קיבל מנה מפנקת וקראנצ'ית עם ספייסי טונה, שהייתה לו טעימה מאוד.

אותו חבר חובב דגים בחר להמשיך עוד קצת עם הסושי. הוא בחר בסמוק דאץ', שזו מנת סושי אינסייד-אאוט עם סלמון טמפורה, אבוקדו, עירית וקנפיו בציפוי סלמון וגאודה מעושנת צרובים. לדבריו, הטעם המעושן היה חזק מאוד ובלט במנה, כך שחובבי הז'אנר ייהנו ממנו מאוד.

הוא בחר לסיים עם סומו גריל רול (שכלל סלמון, אבוקדו, מלפפון, עירית, קנפיו בציפוי סלמון צרוב, ספייסי מיונז ושומשום שהוגש ב"אמבטיית" פנקו) שהיה שומני ומושחת מאוד. אני לא נגעתי בו בגלל חוסר החיבה שלי לדגים, ובכל זאת הרגשתי שצריך לאסור אותי רק על השתיקה שבהסתכלות על השחיתות הזו.

בין המנות, אגב, נהנינו גם משני קוקטיילים – וודסטוק דייזי שכלל טקילת אנייחו בהשריית צ'ילי אדום עם מיץ פסיפלורה, למון גראס וקמפרי, ומג'ין רפסברי מייל שכלל וודקה, ג'ין, בירת ג'ינג'ר, ליקר מנדרין ופירות יער. שניהם עשו את העבודה מבחינת הטעם, והוסיפו לנו באזז קטן שעשה שמח.

למרות שהיינו די שבעים ומרוצים עד אותה נקודה, החלטנו להמשיך באומץ אל מנות האטריות והאורז. בחרנו לפתוח אותן עם הקארי מסמן עם בשר בקר בבישול ארוך. זהו תבשיל תאילנדי מסורתי שבתוכו נמצאים חלק קוקוס, תפוח אדמה, שעועית ירוקה, באק צ'וי וקשיו לצד אורז יסמין, והוא היה וואו. שילוב הטעמים בין כל הרכיבים היה מצוין, ואם היה במנה הזו קצת יותר בשר כדי להעשיר אותה אף יותר, היא הייתה הופכת ללא פחות מחלומית.

גם הקרייזי סיאם היה מהנה מאוד. הוא מגיע עם אטריות ביצים, פלפלים צבעוניים, כרישה ושעועית ירוקה ברוטב קארי אדום (שמוסיף חריפות במידה הנכונה) וחלב קוקוס (במקרה שלנו גם עם עוף). אמנם אין במנה הזו רכיבים רבים, אבל זה לא גורע ממנה בכלל, והיא כל כך טעימה שפשוט אי אפשר שלא לרצות לטרוף את כולה בתוך רגע.

אחרי כל הארוחה הזו, אי אפשר שלא היה לסיים את הערב בקינוח – ובגלל שהיינו חזרזירים לא קטנים, לקחנו לא פחות משלושה כאלה. הבננה לוטי היה קצת מפוספס, שכן השוקולד שבו לא ממש הורגש. הברד פודינג היה מעולה – בצק הקרואסון היה ממולא בקרם ברולה וצימוקים והוגש לצד כדור גלידת וניל וקרמל מלוח, והוא היה מתוק, רך וסופר כיפי. הקינוח השלישי, מנגו ושוקולד לבן, שלקחנו היה המוצלח ביותר: מדובר במעין כדור של מחית מנגו עם שוקולד לבן וקראמבל חמאה, והטעם שלו היה חזק ודומיננטי בדיוק כפי שצריך להיות במנה הזו, והוא היה כל כך נימוח שפשוט נמסנו עם כל ביס.

מאז ש"טרנזיט" הוקמה ב-2012, היא הספיקה ליצור לעצמה שם ברחובות והסביבה – והיא עושה זאת בצדק רב מאוד. ההוכחה הגדולה ביותר לכך היא שהמסעדה לא ניזוקה לרגע מהמבחר הגדול של המנות בתפריט, אלא להיפך – היא מתעלה על מסעדות אחרות בדיוק בכך שהיא מצליחה להגיש לסועדים מנות מדויקות וטעימות שלא מרגישות מבולגנות אפילו מעט. "טרנזיט" מראה שכל עוד אתה יודע מה אתה עושה, ואתה עושה אותו טוב, כולם יכולים ליהנות מכך.

"טרנזיט", מאיר וייסגל 2 (פארק המדע), רחובות, 3457*

ראשון-רביעי 24:00-12:00

חמישי-שבת 01:00-12:00