יש קרניבורים שלא יכולים להפסיק לאכול בשר, יש מכורים לגלידות וקינוחים. אני? אני מכורה לארוחות בוקר, ועוד ישראליות. לארוחות הבוקר הישראליות היום נהיה סטנדרט די קבוע, קצת כמו "פתיחת שולחן" במסעדות המזרחיות של פעם – במקום פיתות מהטאבון, חומוס, צ'יפס וסלטים – שתי ביצים, צלוחיות קטנות עם כל מה שנפוץ, קפה ואיזה מיץ תפוזים שמחליק טוב בגרון.
עם זאת, נדמה שבין שלל תפריטי הבוקר הקיימים, כבר די קשה להבדיל בין המסעדות או לחדש משהו, ובטח שלשנות הרגלים ישנים של מסעדות, שבואו נודה באמת, קצת נהיו משעממות בכל הנוגע לארוחות בוקר. אז אחרי שעברו את תקופת הפיקניקים והטייקאוואי הלא פשוטה, בקפה גן סיפור החליטו לאתגר את עצמם שוב (הפעם מבחירה ולא כתוצאה ממגיפה עולמית שמסרבת להסתיים) ולהוציא תפריט חדש שעל הנייר לפחות נראה לא שגרתי, איתו הם ינסו לגרום לישראליים להיפטר בדיוק מהמנהגים הישנים האלו.
בחרנו להגיע ביום שישי בבוקר, בחירה מאתגרת בפני עצמה שכן מדובר ביום הכי עמוס למסעדות, על אחת כמה וכמה כאלה שעיקרן הוא ארוחות בוקר. עם זאת, בפניי לפחות, קפה גן סיפור הוכיחו את עצמם לא מעט פעמים בביקוריי הקודמים שם. יש במקום הזה, ולא משנה באיזה סניף אגב, מעין אווירת קסם שמשרה רוגע ונינוחות שלא יצא לי לחוות בהרבה מקומות אחרים, גם בימי פיק כמו שישי בבוקר.
כבר כשפתחתי את התפריט הבחנתי בעיצוב שונה. חיפשתי את ארוחת הבוקר הקלאסית שוב ושוב ללא הצלחה עד שהבנתי שאפילו השפים החליטו להשתעשע עם הרעיון החדש ולקרוא לאזור ארוחות הבוקר "תפנית בעלילה" ואין ספק שזו בהחלט הייתה.
לצד המנות הרגילות בתפריט, הסלטים, הכריכים המאפים והשקשוקות, מצאנו את תפריט הבוקר המורכב ממנות בוקר מגוונות ומיוחדות בלבד הכוללות ביצים עלומות על לחם תירס ופרמז'ן, פריטטה פלורנטין בתנור אבן, שטרודל תרד וגבינות, סלט ביצים על בריוש קלוי ועוד מנות שלא משאירות צל של ספק שיש כאן משהו שונה מהארוחה הרגילה מתוך מחשבה על חוויית בוקר קלילה ושונה.
"עדכנו את התפריט כבר מספטמבר, אחרי שהיינו צריכים להסתגל מחדש עם הקורונה. בין הסגרים הכנסנו את התפריט המעורב ולאט הוצאנו את הרגיל ובחודש האחרון הוא הפך לקבוע". אומרת לי עדי, מנהלת המקום. כששאלתי אותה איך הלקוחות מקבלים את השינוי היא ענתה "הלקוחות מקבלים והביקורות חיוביות, בסופו של דבר גם הסבתא שרוצה את החביתה תמצא את עצמה בתפריט, וכך גם לא תשתעמם. המטרה שלנו היא ליצור חוויה מיוחדת". אז אחרי כל ההקדמה הזאת כמובן שלא נותרה לי ברירה אלא לטעום.
לשולחן הוזמנו שלוש מנות, מנת הביצים העלומות על לחם תירס ופרמז'ן, המנה של סבתא דינה ולביבות העיג'ה, ואת מנת הפריטטה פלורנטין, כולן מהתפריט החדש.
אומרים שכדי להתגבר על פחד, תמיד עדיף להתחיל בדבר שהכי מוכר לנו, אז חשבתי לעצמי שאולי לפני שאני מתחילה עם המסע של חקירת הטעמים החדשים עדיף שאתחיל עם המנה שהכי מזכירה לי את ארוחת הבוקר הקלאסית, פריטטה פלורנטין. הפריטטה (חביתה המכילה תוספות המוכנסות לתערובת טרם הטיגון עצמו) הגיעה אפויה במבנה שכבות, ביניהן תערובת גבינות ותרד עם רוטב שמנת תרד.
אנחת רווחה נשמעה בשולחן כשלצד הפריטטה הגיע גם הלחם המסורתי של ארוחות הבוקר, סלט קטן ושלושה מטבלים שהכתירו את הצעד הראשון במסע כהצלחה. הפריטטה עצמה הייתה טובה אך מעט יבשה ובעיניי טיפה יותר רוטב היה יכול להוסיף, אבל סך הכל הטעם היה מיוחד והמנה שמרה על המסורת לצד הטוויסט המעניין לחביתה הרגילה. את מבחן האש עברנו, אנחנו כבר אמיצים ומוכנים להתקדם.
המנה הנוספת הייתה מנת העיג'ה שהגיעה על בסיס טורטייה, כאשר מעליה סלט עשבים עם אגוזי מלך, טחינה ירוקה ולביבות ירק טבעוניות. כשהמנה הגיעה חשבתי לעצמי שעצם הרעיון כבר היווה דבר חיובי כשלעצמו. כשחושבים על שינוי, בלתי נמנע לחשוב על העולם שהשתנה בחוץ, לאו דווקא בהקשר של הקורונה. ניכר שהייתה מחשבה על כלל סוגי הסועדים שקיימים כיום, וגם כאן לא שכחו את אחינו הטבעוניים שגם רוצים להתפנק לפעמים, הם יכולים למצוא כאן היצע די מגוון של מנות עבורם.
מהמנה עצמה, אם לומר את האמת, קצת פחות התלהבתי. היא הייתה טעימה אך הטעמים שלה, בעיקר הטחינה, היו מאוד דומיננטיים, מהסוג שפחות מתאים לארוחת בוקר. זה היה מתאים אולי כבראנץ' אך לא כארוחה שאנחנו מוגבלים להזמין עד השעה 12:00 בלבד.
בשקט בשקט חיכתה על השולחן המנה הנוספת, זו שנראתה ה"מאיימת" מכולן, וכמה ששקטה היא הייתה ככה רועשת בטעמים. מנת הבוקר של הביצים עלומות הגיעה על בסיס פולנטה פריכה, עם חמאת טריאקי שום ופטריות יער כשמעליה יושבות הביצים העלומות.
אם במנות הקודמות היה אזכור ללחם והמטבלים הרגילים, פה זו הייתה מנה נקייה לחלוטין מלחם וממוסכמות חברתיות ישנות, וזו בדיוק הייתה המטרה של התפריט החדש. אני מודה שחששתי, טריאקי ברוטב של ארוחת בוקר עלול פחות להשתלב וגם לעיתים להרוס מנה, בטח שבמנה של בוקר אבל כנראה שהם יודעים מה הם עושים שם בקפה גן סיפור, אם בביס אחד שכחתי מכל טעם קודם שהכרתי.
בסיס הפולנטה היה נימוח וקראנצ'י בכל נגיעה, כמות הרוטב הייתה בדיוק במידה, ואם חששתי לרגע מהצירוף המאיים של הטריאקי כל החששות התפוגגו ברגע אחד. השילוב של הכל ביחד פשוט גרם לי לשמוח על הרגע שבו בחרתי במנה לשולחן עד כדי מלחמה על הביס האחרון, עד כדי שלא הרגשתי בחוסר של הלחם והמטבלים, מי היה מאמין.
לקינוח הגיעו לשולחן שני קינוחים, האחד עוגת גבינה עם אוראו קלאסית והשני, "גברת גזר", ותשמעו איזו גברת היא הייתה. כאחת שנרתעת מעוגות גזר לרוב, זללתי את הפרוסה עד הפירור האחרון וגם אותו ניסיתי לאסוף עם הכפית כמה שיכלתי. ברגע הביס הראשון כל מה שחשבתי על עוגות גזר השתנה והרגשתי רע על כל השתלחות מחוסרת רסן בעבר כנגד תופעת עוגות הגזר המגדירות עצמן כקינוח. אין ספק שדעתי השתנתה באותו היום. לצד המנות כמובן ששתינו, איך לא, את מיץ התפוזים הסחוט המסורתי וקינחנו בקפה.
אפשר להגיד שעל אף ההרגלים הישנים הטמועים בנו, לפעמים גם לא מזיק לשנות ולחדש. אם השינוי יצלח את הקהל הישראלי של ארוחות הבוקר, זה כבר ימים יגידו, אבל ד"ר סוס אמר שאם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, לא בטוח שהוא התכוון במקור לקפה גן סיפור, אבל מבחינתי לגמרי כן. לפעמים גם משתלם לקחת סיכונים בחיים, מי יודע אולי נכיר איזו גברת גזר בדרך.
לכניסה לרשימת הסניפים ולתפריט המלא לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו