תפעילו את הדמיון ותיזכרו בימים שלפני הקורונה, התקופה שבה ארגזי סופגניות היו מגיעות למקום העבודה שלכם, לאירועים המשפחתיים ומה לא. כולם היו מתענגים על הסופגניות ואוכלים אותן בהנאה רבה, בלי מחשבה על כמות האימונים שצריך לעשות אחר כך, אך מי נותר בצד, כעוס ומתוסכל? נכון מאוד, אוכלוסיית הנמנעים מגלוטן.
אבל כל זה, חברים יקרים, היה פעם. כיום אוכלוסיית הצליאקים ושאר הנמנעים מגלוטן, איש איש מסיבותיו, זוכים לשלל תחליפים ראויים. לא מדובר בברירת מחדל סתם כדי להגיד עשינו, אלא בשלל מאכלים טעימים ואיכותיים שגורמים גם לאנשים שיכולים לאכול הכל להגיע ולהימנע מגלוטן בכיף ומרצונם החופשי.
אממה, בחנוכה המצב קצת יותר מורכב ומלבד להכין לעצמם, לא יכלו הלל"גיסטים למצוא חלופות ראויות שעבורן יוכלו לעמוד בתור כמו האנשים שכן אוכלים גלוטן עומדים בתור לרולדין. השנה המצב השתנה ולא מעט מקומות מציעים סופגניות ללא גלוטן הן למכירה באיסוף עצמי והן כמארז כמעט מוכן שצריך לקבל פוש אחרון במטבח הביתי.
הענקנו לטועמים הנמנעים מגלוטן במערכת סופגניות ללא גלוטן משני מקומות די אהובים וטעימים "בליקמח" וה"גלוטריה" והרשמים יפתיעו אתכם.
בליקמח
הסופגניות ללא גלוטן של בליקמח הגיעו במארז צבעוני ויפה. הסופגניות עצמן הגיעו ארוזות באופן המאפשר שמירה על קירור ובתצורה של כדורי בצק קפואים הדורשים התפחה. לאחר התפחה שארכה כרבע שעה בלבד ב-40 מעלות, הסופגניות, בניגוד להרבה מוצרים המשווקים כללא גלוטן, תפחו באופן מעורר התפעלות והיו מוכנות לטיגון.
לתהליך הטיגון עצמו חשובה מאוד היכולת לשלוט על הטמפרטורה של השמן, אחרת קל מאוד לקבל סופגנייה שרופה מבחוץ ונוזלית מבפנים. תוך שמירה שלנו על הטמפרטורות הנכונות של הטיגון, הסופגניות קיבלו מראה זהוב ויפה והתקשנו להאמין שמדובר במוצר ללא גלוטן.
לאחר הטיגון הזרקנו לסופגניות את המילוי, שנגיע בשקית זילוף וצנתר, במקרה שלנו בתצורת קרם פיסטוק מעולה. לאחר המילוי פיזרנו מעל פיסטוקים כתושים שהגיעו גם הם במארז.
במבחן הטעם, ניתן להגיד שהסופגניות היו טובות מאוד, קלילות ולא כבדות, אך הורגש טעם לוואי קל, שהכל המראה נובע מהבצק. עבור מי שנמנע מגלוטן מסיבות רפואיות, זו כנראה האפשרות הטובה והקרובה ביותר לדבר האמיתי. כן ירבו
גלוטריה

המשלוח מהגלוטריה, מסעדה שאנחנו מאוד אוהבים להזמין ממנה והוכיחה את עצמה לא מעט פעמים, הגיע עם סופגניות מוכנות, כלומר, להבדיל מבליקמח, כאן לא היינו צריכים להתפיח ולטגן, לטוב כי חסכנו עבודה ולרע כי זה אומר שקרה לסופגניות מה שקורה לכל משלוח בכל מקום - הן הגיעו מעט לחות.
קיבלנו שלוש סופגניות - שוקולד, קלאסית וקרמל. סופגניית השוקולד הייתה מלאה ב...שוקולד. שזה גם טוב וגם רע. טוב כי אנחנו מתים על שוקולד שנראה שהוטבל כמו ישו באגם של שוקולד, רע כי זה קצת גנב את הטעם הרגיל של הסופגניה. אבל היה נחמד. הטופיג מעל הסופגנייה הוא של שוקולד מריר משובח והמילוי משוקולד אחר, כנראה חלב, וזה עשה בלאגן נעים בפה.
הבאה בתור להיבדק הייתה סופגניית הקרמל, היה עליה טופינג טעים אבל היא הייתה מעט ספוגית מדי וריקה מבפנים, מקווים שמדובר בבאג נקודתי בייצור ולא מעבר לזה, היא הייתה המבאסת מהשלושה.
האחרונה חביבה ומועדפת הייתה הסופגנייה הקלאסית. אנחנו לא חסידים של קלאסית בדרך כלל אבל היא הייתה טעימה מאוד, הייתה קרובה לדבר האמיתי מבחינת טעמי הבצק, וחוסר התחכום פה עשה את העבודה והריבה, הו הריבה, הרגישה כמו הדבר הכי לא תעשייתי בעולם, איזה כיף.
בשורה התחתונה, הסופגניות של הגלוטריה קצת רחוקות מהדבר "האמיתי", אבל איזה דבר אמיתי כבר יש למי שאין באפשרותו לאכול גלוטן, כתחליף מדובר בהחלט בתחליף ראוי, כזה שתוכלו למצוא שם נחמה מספקת.
בהכנת הידיעה השתתפו וטעמו: נטע בר ונעמה מגורי כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו