תהינו אז בדקנו: מה כל כך מיוחד באחות הקטנה של "מוזס", אם בכלל

מוישה הקטן

הכירו את מוזס-שופ, האחות הקטנה של מוזס, שהושקה לפני כשנה פלוס ושואפת למתג את עצמה רמה או שתיים מעל לרשתות המזון המהיר וההמבורגריות הנפוצות, אבל מצד שני התפריט שלה די שונה ומצומצם מזה של רשת האם הוותיקה. כיום, לאחר תקופה של הרצה, התרחבות וחימום מנועים, מונה מוזס שופ תשעה סניפים אינטימיים - כמעט פי שניים ממספר הסניפים הרגילים של מוזס. רוב סניפי השופ כשרים, ממוקמים במרכזים שכונתיים ובאזורי מסחר הפרוסים מטבריה בצפון ועד אשקלון בדרום, ובעיקר מתמקדים בלשנע את האוכל עד אליכם. כן, גם תוכלו לשבת במקום עצמו ולבלוס את נפשכם לדעת, אבל חשוב להביא בחשבון שמספר המקומות בסניפים מצומצם והאווירה פחות פורמלית מאשר במסעדה פרופר. אולי זה דווקא יתרון?

היכרות פורמלית הצידה, באחד הימים הזדמן לנו להזמין משלוח צהריים מסניף תל אביב של מוזס שופ, פחות או יותר בזמן שהרשת הצעירה רעננה וחידשה את התפריט שלה. למנה ראשונה בחרנו בנאגטס עוף (34 שקלים), שהיו שונים לחלוטין מאלה של אמא-מוזס, או אבא. הנאגטס של השופ קטנים יותר, פריכים יותר ו"שניצליים" יותר - מהסיבה שהם עשויים חזה עוף לעומת הנאגטס של מוזס העשויים פרגית. בלי למצמץ, אהבנו יותר את הנאגטס החדשים, ורוטב הקארי-דבש הנלווה הפתיע אותנו לטובה, כי אנחנו לא מגדירים את עצמנו כחובבי קארי גדולים.

המנה עצמה היתה נדיבה למדי, ואף שעוברת אורח מפוקפקת רוקנה לנו חצי ממנה ("רק לטעום"), הכמות שנותרה בקופסה בהחלט סגרה לנו את הפינה לקראת הסיבה הבשרנית שלשמה התכנסנו כאן - ההמבורגר.

בגזרת המנות העיקריות של מוזס שופ אפשר לאתר כעשרה המבורגרים אימתניים, בהם אחד טבעוני ואחד על טהרת העוף הקריספי. החלטנו להתפרע והתבייתנו על כריך ה-My Way (72 שקלים, כולל צ'יפס מוצלח), שנוסף על כתיתת הבקר המתבקשת התהדר ברצועות אסאדו מעושן, בריבת בצל, בירקות ובאיולי כמהין. היה אינטנסיבי, מושחת, מפוצץ ומעולה, בתנאי - אבל רק בתנאי - שאתם אוהבים את ההמבורגר שלכם מעט מתקתק, בגלל ריבת הבצל כמובן.

אין ספק שהאסאדו עשה את ההבדל ולא מן הנמנע שנזמין את ההמבורגר הזה שוב, אבל המתקתקות המודגשת והמורגשת הזו עלולה להיות מוקש למי שפחות בעניין. נקודות בונוס נוספות מוענקות למנה בזכות חוצץ הקרטון האמיץ שהפריד בין הבשר לבין הרטבים, ובכך מנע מהכריך להגיע במצב צבירה מבאס וספוגי. צל"ש.

לא נעים להודות, אבל ברוב חוצפתנו גם הזמנו קינוח - עוגת שוקולד ברולה אישית (34 שקלים). לאחר התלבטות רבה, החלטנו בסופו של דבר לשמור אותה לערב, כי אחרי ההמבורגר המפלצתי ההוא באמת שהיו צריכים להרים אותנו מהכיסא עם שופל, ולא רצינו להתגרות בגורל. העוגה היתה עשירה, שוקולדית וסימפטית מאוד - תודה על ההתעניינות - וקיימת גם בגרסת תות-מסקרפונה שעדיין עושה לנו עיניים מהתפריט. אולי נזרום איתה בפעם הבאה.

(דורון פרידמן)
לפרטים נוספים והזמנות 

אוכל מוכן שהוא מתנה לחג

אחת הסטיגמות על אתר "יאמי", שמציע הזמנת אוכל משלל בשלנים ביתיים, הוא שמדובר באתר שקהל היעד שלו זה עצלנים. לפני הקורונה אולי זה היה נכון, ולא שיש רע בלהיות עצלן, אבל יש גם אנשים שפשוט עסוקים מדי או לא רוצים לבשל, אז טוב שיש בשבילם אלטרנטיבה שאיננה ג'אנק פוד או לפחות בעלת מחירים הוגנים.

למי שלא מכיר, האתר הוא למעשה סוג של "מרקטפלייס" של בשלנים ובשלניות שמבשלים בביתם ומציעים את זה לכל המעוניין. יש המון כאלה, מכל סגנון ומכל סוג שתרצו, והתפריטים מותאמים להיות כאלו שיחזיקו במקרר כמה ימים קדימה, וכך גם הדילים והמחירים באתר.

קיבלנו לידנו גיפט קארד לרכישה באתר (אחלה מתנה לפסח אם אתם רוצים לפנק חבר או בן משפחה עסוק במיוחד, או כזה שעדיף לכולם שלא יבשל) והחלטנו לא לבשל בימים הקרובים אלא להתבסס, לפחות ארוחה אחת ביום, על בשלן אחד שנזמין ממנו כמות גדולה של אוכל.

בחרנו את "המטבח של רשיד", שמציע מטבח ערבי לכל המשפחה, סגנון שאנחנו אוהבים ומצד אחד קשה ליפול בו, אך מצד שני הוא די מאתגר. הזמנו לא מעט, שימו לב: סיאדייה (מקלובה דג עם אורז מתובל), תבשיל פריקי עם בשר טחון, מקלובה רגילה עם עוף, מג'דרה, פטאייר תרד וזעתר, קובה בשר וכמות מסחרית של עלי גפן, כי אנחנו מכורים.

נתחיל במה שחשוב - כל המנות, ללא יוצאת מן הכלל, עומדות במבחן הזמן ובמבחן המקרר. אם תאכלו אותן שלושה או ארבעה ימים אחרי ההכנה לא ממש תרגישו בהבדל. מה שפגם בהנאה מעט הוא שבחלק מהעיקריות היה קצת חוסר פרופורציה בין כמות הפחמימה לבין הבשר או הדג, מה שאולי מסביר את המחיר הנוח לעומת מקומות אחרים, אבל הבלגנו והסתדרנו כי היה טעים והיה המון אוכל.

בכל מקרה, האתר, כקונספט, הוא מומלץ גם למי שמפחד להודות שהוא זקוק לפעמים למצרך הכל כך יקר הזה שנקרא זמן פנוי, וגם למי שמחפש לחסוך זמן. אנחנו אהבנו וסביר להניח שנחזור.

(לירן אוהלי)
 לפרטים נוספים

משחק ילדים

רשת הפיצריות פאפאג'ונס השיקו "ארוחת ילדים", זה אולי נראה אלמנטרי, אך זה משהו שלא קיים בהרבה רשתות אחרות, או בכלל,. המטרה פה בעצם היא אוכל שהוא אותו דבר, אבל מותאם ומונגש יותר עבור ילדים, במקום שהארוחה שלהם תהיה למעשה התבססות על שאריות של ההורים או התפשרות של ההורים בהזמנה.

נשלחו אלינו שלוש מנות ילדים, כשמחירה של כל אחת הוא 39.90 ש"ח והיא כוללת פיצה אישית, מנה נלווית, רוטב והפתעה. הראשונה הייתה פיצה רגילה, ללא תוספות, עם שניצלוני תירס, השניה עם זיתים לצד מקלוני מוצרלה והשלישית עם פטה ובצד טבעות בצל.
מה נגיד לכם? הילדים עפו. בהתחלה הם עפו על האריזות הצבעוניות כי זו עוד אטרקציה עבורם, חטפו את סט ה"קעקועים" שהגיע עם כל מארז והתלהבו עוד לפני אוכל.

פרט שחשוב לציין, עבור ההורים לילדים הבררנים, שזה לא מעט, הוא שהמארז מסודר בצורה כזאת שבה הפיצה לא נוגעת בתוספת, זה חשוב, מעולה ולא מובן מאליו. הרבה מחמאות עוד לפני שהגענו לטעמים.

הפיצות היו מחולקות למשולשים בדיוק בגודל ליד הקטנה של התאומים בני ה-4 והקטנצ׳יק בן השנתיים, הילדים טרפו את הכול, כולל את הקראסט, הבררן לא ביקש להוריד את הגבינה, והשבע תמידית ביקש תוספת. התלהבנו ועברנו עוד ארוחה בשלום, הניצחון שלנו זה הניצחון שלכם.
(בר קיאסי)
להזמנות לחצו כאן