הלילה (בין ראשון לשני) אמורה להגיע ארצה הסופה "כרמל", שעתידה להיות אחת הקשות שהיו פה לאחרונה. הטמפרטורות צפויות לצנוח במידה ניכרת, גשמים רבים ירדו, בעיקר במישור החוף, ואחריה יישאר גם לא מעט נזק, שיבוא לידי ביטוי הן בהצפות והן בחקלאות.
הנזק לחקלאות, אם אכן יהיה משמעותי, עלול לגרום, בין היתר, לתגובת שרשרת ארוכה של סחורה שתיהרס ותיזרק, ואף תוביל למחסור במוצר עם ביקוש גבוה ובהתאם גם לעלייה במחיר. שוחחנו עם איתמר לוי, אגרונום בחברת "טראניס" שפועלת בתחום החקלאות המדייקת, וביקשנו שיעשה לנו סדר בבלגן.
על אילו סוגי מאכלים זה הכי משפיע?
נראה שהסופה תשפיע במידה כזו או אחרת על כלל הגידולים הנמצאים בארץ, אך בעיקר על אלו שזה עתה נזרעו, והם עדיין ‘חלשים’ ולא נטועים מספיק באדמה.
אילו יבולים הכי פגיעים?
ככלל, הזנים הקיימים היום הם כאלו שעוברים איזשהו הנדסה גנטית ולכן הם יותר עמידים בפני גשם או רטיבות. לכן, סופות קיצוניות שפעם היו הורסות שדות ויבולים של עונה שלמה, בעלות פחות השפעה כיום. עם זאת, הסופה היא קשה ולא מדובר בגשם רגיל, וכנראה שעדיין נצפה בפגיעה ביבולים.
הגידולים הפגיעים הם גידולי השדה בקבוצת גידולי החורף, ביניהם הפגיעים והחשובים ביותר ברמה הכלכלית הם זני החיטה השונים שנזרעו בשבועות האחרונים בישראל. בהשוואה לארה"ב למשל, לישראל ולמדינות הים התיכון יש יתרון בכל שבכלל יכולות לגדל בחורף.
גידולים נוספים כגון, כרובית ברוקולי וגידולי חורף נוספים יהיו עמידים יותר משום אופי הצימוח שלהם (אכילת ניצנים צעירים או שורשים כמו גזר שפחות נפגעים מרוחות חזקות למשל, לעומת השיבולים של החיטה שיש להם זמן רב בו הם חשופים לפגיעות.
למשל, רק בשבוע שעבר זרעו במקומות רבים בארץ חיטת חורף, כשבין הזרעים נמצאים זני חיטת הבר וזני חיטה קדמונים מאוספי זרעים שנשמרים בבנק הגנטי - כלומר, מדובר בזנים די נדירים, אך עמידים יותר, מה שיוביל לפגיעה ממותנת.
באופן כללי, הגשמים מסייעים לחיטה לגדול ומניבים יבולים טובים, אך ההתחממות הגלובלית, שבמסגרתה תבוא גם הסופה המתקרבת, יביאו עימם הצפה מאסיבית של השדות שתביא לנזק בלתי הפיך ותפגע בגידולים האלו.
האם יש מה לעשות?
כיום, אנחנו יודעים לחזות מהו מזג האוויר שהולך להיות, ויודעים להגיד באילו ימים הולכת להתקרב אלינו סופה קיצונית, כך אנחנו יכולים לנטר את מצב הגידולים ולהציג תובנות ודרכי פעולה רלוונטיות על מנת לשמר את הגידולים ולנסות להצילם גם לאחר שנפגעו.
העובדה שניתן להפעיל כלים שיאפשרו לנטר בזמן אמת ולזהות אילו אזורים בשדה נפגעו ובאיזו מידה, מאפשרת לנו להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם לחקלאים, אך בו בעת גם לספק מידע על האזורים בשדה שמצריכים טיפול נקודתי כמו זריעה מחדש, דישון נוסף או טיפולים אחרים.
מכיוון שמזג האוויר לא נמצא תחת שליטתנו, אנחנו יכולים רק להיערך לפני, ולתזמן את הגידולים באופן יותר מדויק לתחזית. בנוסף לכך, העובדה שהחקלאות הופכת לתחום יותר ויותר חכם, מאפשרת לנטר את האדמה והשדות, כך שהחקלאי יכול לקבל לאורך העונה תמונה עתידית של מצב השדה, ויכול להשתמש בנתונים האלו על מנת להיערך בצורה מתאימה לפי הגידולים או מזג האוויר המתקרב.
חברת טראניס (Taranis) פועלת בתחום החקלאות המדייקת, ופיתחה טכנולוגיה שמשלבת צילום מלוויינים, רחפנים ומטוסים קלים ובאמצעות בינה מלאכותית. כמו כן, היא מצליחה לסרוק שטחי ענק של שדות חקלאיים, לאתר בעיות נקודתיות - וכך לטייב את היבול, להימנע מדישון יתר ולצמצם את בזבוז התוצרת החקלאית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו