משהו קורה בסצנה התל אביבית בתקופה האחרונה. בעבר מסעדה הייתה מסעדה ובר היה בר. הכל היה פשוט ולא מתחכם, אבל לאחרונה הקלפים נטרפו.
שעות ספורות לפני שהגעתי למסעדת פופה, מושא הסיקור שלי בכתבה זו, ישבתי בספק בר ספק מסעדה שכזו בשוק לוינסקי. בעודי מסתכלת על השולחן, ישובה בכיסאות מתקפלים ואוכלת מנות פיין דיינינג מכלי שדומה לצלחת פלסטיק שהכנתי בגיל 6 בגן, קשה שלא היה להרגיש שכל מה שהכרנו בנוגע לסצנה ובכלל, השתנה. כולן יפות, כולן חכמות, אבל רק אחת תזכה באהדת הקהל.
הגעתי לפופה בגלגולה החדש, שבו היא מנסה לזכות באהדה הזו. אין ספק שפופה עברה הרבה גלגולים בשנה האחרונה. היא נפתחה ממש לפני הקורונה, ובפועל לא באמת הספיקה להזיע בקרב על ליבם וכספם של הסועדים התל אביבים. נדמה שגם הזהות שלה עוד לא הספיקה להתגבש, כשהשף אורן אסידו (אקס "משחקי השף") הודיע על עזיבתו לטובת פרויקט חדש, ונראה היה שעתידה של המסעדה צפוי להיות זהה לגורלן של מרבית המסעדות בתל אביב, ויסתיים בשלט "להשכרה".
אבל נראה שלא כך הדבר. השף ליאור כהן, שנכנס לנעליו של אסידו הצעיר, מנסה להכניס רוח צעירה עוד יותר. עם זאת, נראה שהאתגר האמיתי שעומד בפניו הוא דווקא לשמר את התחושה האקסקלוסיבית שהמקום עבד כל כך קשה להשיג.
אקסקלוסיבית עד הסוף
בכניסה למסעדה שמענו את המאבטח קורא למארחת ומציין שיש בעיה. לרוב הייתי מניחה שמדובר בחוסר בתו ירוק או בחבורת מתפרעים שיכורים, אבל כאן הבעיה הייתה אחרת לגמרי - הלבוש של הלקוח שעמד להיכנס.
יש משהו די מתיימר בקוד לבוש במסעדה ואפשר לדון בשאלה אם זה נחוץ או לא, אבל ברגע שעברנו את הסלקטור הרגשנו שבאמת יש מאמץ של ליצור חוויה שונה, מאמץ שהמשיך גם לשולחן, כשלפני שהספקנו לעיין בתפריט וכבר המתינו לנו שתי כוסות שמפנייה נוצצות. המטרה: ליצור אווירה לצד החוויה הקולינרית.
View this post on Instagram
נראה שקוד הלבוש גם לא פסח על חלל המסעדה והעיצוב המוקפד. יש הפרדה ברורה בין העולם שבחוץ לזה שבפנים, וגם במעבר הקטן מהכניסה הרגשנו שמוליכים אותנו לעבר עולם חדש. החלל עצמו מעומעם מבחינת תאורה ובמרכזו יש במה, כאשר מסביבה גופי תאורה הנתלים מהתקרה ומחליפים צבעים בהתאם לאווירת המקום, שכולל גם עמדת דיג'יי נפרדת.
ואם מדברים על אווירה - אז אין ספק שמכאן הדרך לשילוב האלכוהול בסיפור קצרה. מרחב ניכר מהחלל מוקדש לשני ברים גדולים ומפוארים, שבהם ניתן לשבת ולצפות בברמן או בצוות המטבח הפתוח ממש מולנו.
גם הביקור בשירותים הוא חוויה בפני עצמה, כאשר התאים מורכבים מבבושקות ענקיות ומפל מים עם חלוקי נחל לשטיפת הידיים ולצילום תמונות לאינסטגרם. למעשנים שבינינו יש גם מתחם עישון חיצוני מוקפד.
View this post on Instagram
אבל היי, אנחנו כאן בשביל האוכל לא?
התפריט מורכב משלושה חלקים: מנות ראשונות, ביניים ועיקריות, שבעיניי, אגב, כלל לא היו העיקר, אבל עוד נגיע לזה. פופה אמנם מציגה את עצמה כמטבח צרפתי בהשפעת תוניס ומרוקו, אבל בפועל כבר שתי המנות הראשונות בתפריט (פאני פורי ובריוש תימני) נתנו תחושה, כמו במסעדות רבות אחרות ברחבי הארץ, של כור היתוך - כלומר טעימות מהרבה מטבחים ששונים לגמרי אחד מהשני. רק לאחר שהמנות הראשונות שבחרנו הגיעו לשולחן הבחנתי שהתפריט עצמו בנוי כמעין משפך הפוך - כגודל המנה כך מיקומה בתפריט.
בעיניי, המנות הראשונות במסעדה הן תמיד החלק הטוב ביותר. אם מסעדה לא תפתה אותי בהתחלה, איך ארצה להישאר? וכאן - תאמינו לי שרציתי. לשולחן הגיעו, כאמור, הפאני פורי והבריוש התימני, לצד קולורבי שחום על גחלים, מנת הסייגון והטרטר דג נא. אם כבר כור היתוך, אז כזה.
פתחנו עם הפאני פורי, שענה על ההגדרה של "מנה שגורמת לך לרצות להישאר". כדורי הבצק הפריכים שמקורם מהודו הגיעו מלאים בטרטר דג לבן, צ'ילי מותסס, שזיף מיובש, איולי יוגורט ועלי קארי. קשת טעמים רחבה שיצרה מנה טעימה מאוד. כל כדור מכיל עולמות טעם שונים המשתלבים בצורה נהדרת, וככלל היא מנה שפותחת טעמים בחך וגורמת לרצות לצלול ישירות לתוך הארוחה עם טעם של עוד.
לצידה אכלנו את הבריוש התימני, שככל שעובר הזמן הפך להיות מנה ממוסדת בתפריטים (זה המקום להודות לסבתא שרה שלי ולשאר הסבתות התימניות, שעשו את כל הדרך הארוכה במרבד הקסמים שלהן רק כדי שתוכלו, עם ישראל היקר, ליהנות מהתענוג הזה שנקרא קובנה).
הבריוש היה נימוח בצורה מצוינת, והגיע עם שלושה סוגי מטבלים (תסמכו עליי ותלכו ישר לקרם השרי הצהוב). הקולורבי היה עדין והגבינה השתלבה איתו בצורה נכונה, הטרטר בעל מתיקות מאוזנת שהגיעה משילוב הרימונים המוחמצים והענבים, אך גם היה מעט בנאלי ולא מרגש במיוחד.
הכוכבת של המנות הראשונות, הסייגון, תפסה אותי לא מוכנה. המסע חובק העולם שלנו, שעבר מהודו לתימן, הגיע כעת לווייטנאם. לרוב אני לא מתלהבת ממנות עטיפת החסה המוכרות אבל כאן ציפתה לי הפתעה. המנה מכילה לבבות חסה, כרוב לבן, פפאיה, פיתה קראנץ', שקדים פרוסים וויניגרט צ'ילי עם יוגורט. המנה הייתה קלילה, רעננה ואף מרכיב לא האפיל על האחר. השקדים נתנו את הקרנצ'יות המתבקשת והיוגורט סגר את העסק בצורה שעידנה את טעמי הפפאיה והצ'ילי. אני לא מרבה להגיד זאת, אבל בהחלט נהניתי מכל ביס.
לצד הראשונות ובזמן שחיכינו לעיקריות, ניצלנו את הזמן לבדוק את תפריט האלכוהול של המקום ולבחון מקרוב אם הברמן שווה את העיניים שעשינו לו. הזמנו שני קוקטיילים (The red – carpet Avec moi) שהיו שונים זה מזה בטעם ובתחושה. ההמלצה האישית שלי היא ה-red, שהיה בוגר בטעם, בעומק וברעננות ופתח את הארוחה בצורה מצוינת.
קרם החציל הוא זה שהציל
פתחתי בכך שהעיקריות הן לא העיקר, ועכשיו שלב ההסבר. אחרי הראשונות לקחנו החלטה מושכלת, ולשולחן הוזמנו מנת המלפוף ומנת הספריבס טלה, אחת שעל פניו נראתה קלילה והאחרת שתיתן את העיקר, והתחושה שיצאנו איתה היא פער בין שני החלקים, עדינות לעומת כבדות.
הספריבס הוא נתח שידוע בחיבתו לשומן, ולכן לרוב הוא גם מתקתק ונימוח יותר מנתח בשר רגיל. המנה מגיעה עם גלייז ברביקיו , ארטישוק ירושלמי קונפי, ברוקולי ופטריות בקרמל בהרט, וזה אכן הטעם העיקרי שנשאר לי מהמנה. אמנם הנתח היה מתקתק מדי, אך כל מרכיב בנפרד היה טעים וכביס היה מאוזן.
לעומתה, חיכה לנו המלפוף, כרוב ממולא פריקי וצנוברים, על בסיס שעועית ואספרגוס צלויים עם קרם חציל שפשוט לא יכולתי להפסיק לאכול. רק רציתי לזנוח את הכרוב הממולא ולאכול עוד ועוד מהקרם עם התוספות הנהדרות. ללא ספק הקרם היה מצוין, עם מרקם נכון ומדויק, מתקתק מצליית החציל וקרמי ועדין מצורת ההכנה, אך לא ממש השתלב עם הטעמים הכבדים של המלפוף. ואם כבר חפרנו על כל הנושא העדתי, אז כאן המקום לציין שהתחושה הייתה שהמנה עצמה לא מתחברת עם התפריט הכולל, אבל גם לא בטוח שהייתי מוותרת עליה בשולחן. כמו כן, וללא קשר לשום דבר מהכתוב, אם יש סימני פריצה במטבח המסעדה ומיכלים גדולים של קרם חציל נעלמו, זה לא קשור אליי.
נשאר מקום, אז קינחנו עם מוס שוקולד קלאסי, שלמען האמת לא ריגש אותי במיוחד אבל לא גרע מהעובדה שהיה טעים.
אין ספק שפה האוכל הוא לא העיקר אלא החוויה הכוללת, ואם חשקה נפשכם בבילוי ולא רק בטעימה קולינרית, מסעדת פופה יכול להתאים בדיוק בשביל זה. כשהווליום עולה והאורות יורדים קשה שלא להיכנס לאווירה, רק אל תבואו בכפכפים, כן?
כתובת: יהודה הלוי 46, תל אביב יפו
ימים ושעות פתיחה: שני עד שבת החל משעה 19:00 ועד אחרון הסועדים
אתר המסעדה: https://poupeetlv.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו