ביהמ"ש קבע: המסעדות בחוף ראשון לציון יפונו

הסוף לבניה בלתי חוקית ותפיסת חוף הים על ידי בעלי עסקים: בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את תביעות הפינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), כנגד המחזיקים והמפעילים של כל שש המסעדות השוכנות על חוף ימה של העיר ראשון לציון אשר החזיקו בקרקע שלא כדין - חמש מסעדות חויבו להתפנות עד לחודש נובמבר השנה ומסעדה שישית עד לספטמבר 2022.

מדובר במסעדות השוכנות בחוף ימה של העיר ראשל"צ ופעילות במשך כל השנה. המדינה הגישה שש תביעות פינוי נפרדות כנגד המסעדות, אשר חמש מהן בבעלות פרטית ואחת מהן זכתה בשנים האחרונות במכרז של החברה הכלכלית ראשון לציון (מכוח הסכם עם העירייה).

במסגרת תביעות הפינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כחלק מהמאבק שמנהלת המדינה נגד תופעת ההשתלטות חופי הים, נטען כי התובעת לא הרשתה לנתבעים או מי מטעמם להחזיק בקרקע. בנוסף ציינה התובעת כי לעירייה אין זכויות במקרקעין ולכן היא לא הייתה רשאית להקנות למי מהנתבעים זכויות במקרקעין.

הנתבעים אשר מפעילים את חמשת המסעדות אשר בבעלות פרטית טענו, בין היתר, שהם קיבלו את זכויותיהם מכוח הסכם עם העירייה שנחתם בשנת 1994 ואף שילמו לה כל השנים בגין השימוש. בנוסף, נטען כי העירייה החזיקה במשך כל השנים במקרקעין, פיתחה אותם ובנתה בהם מבנים חדשים בשנות ה – 90, בהתאם לצרכי אוכלוסיית העיר, והכל מכוח הסכם הרשאה שנחתם בין רמ"י (המינהל בשמו דאז). לגבי המסעדה השישית טענו הנתבעות כי זכו במכרז לפני מספר שנים והסתמכו עליו.

התביעות נדונו יחדיו בפני בית המשפט, ונחקרו במסגרתן כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מנכ"ל רמ"י וראש העירייה לשעבר דב צור.

ביחס לפינוי חמשת המסעדות קבע בית המשפט בפסק הדין: "לאחר שנתתי את הדעת לטענות הצדדים, מצאתי כי אין צורך להכריע בשאלה האם הייתה העירייה רשאית להעניק לנתבעים זכויות במקרקעין....שגם אם אקבל במלואן את טענות הנתבעים, לפיהן רכשו זכויות....הרי שאין בכך כדי לסייע להם, משתמה תקופת השכירות מכוח אותו הסכם כך שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שכיום כבר אין בסיס להמשך החזקת הנתבעים במקרקעין מכוחו. במצב דברים זה, תהא אשר תהא ההכרעה בטענות הנתבעים ביחס להסכם זה, בכל מקרה דין תביעת הפינוי להתקבל, משעה שלעת הזו כאמור אין כל בסיס להחזקתם במקרקעין ולכן לא קמה לנתבעים זכות לממש את האופציה".

כמו כן קבע בית המשפט כי "לא מצאתי כל ממש בטענה כי התובעת הגישה את תביעות הפינוי כדי להפעיל לחץ על העירייה, ואף לא מצאתי כי התנהלותה הייתה נגועה בחוסר תום לב אשר שומט את הקרקע תחת תביעת הפינוי... לא שוכנעתי כי קיים אופק תכנוני קרוב להסדרת השימושים הנעשים בחוף... יתר על כן, גם אם בעתיד יוסדרו שימושים מסחריים ברצועת החוף, ספק אם יש לכך רלוונטיות לתביעה זו, וודאי שאין בכך כדי להקנות זכות לנתבעים דווקא, להמשיך ולהחזיק – בניגוד לעמדת הבעלים – במקרקעין, בהם הם עושים כיום שימוש, על פניו בלתי חוקי".

על אף שבית המשפט קיבל את תביעות הפינוי הוא קבע, לפנים משורת הדין, בין היתר בהתחשב בתקופת הקיץ הקרבה, כי הנתבעים יפנו את 5 מסעדותיהם עד ליום 1.11.21. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ"ט בסך של 25,000 ₪.

בנוגע לתביעת הפינוי שהוגשה כנגד החכ"ר (החברה הכלכלית ראשון לציון) וחברות נטו בנוגע למסעדה השישית (לה-מר), נקבע כי לצד אינדיקציות על ידיעתה של רמ"י בדבר הנעשה בחוף ושתיקתה רבת השנים, קיימות לא מעט אינדיקציות שהעירייה ידעה שפעולתה ברצועת החוף אינה מוסדרת מול התובעת וכי יש להסדיר את זכויותיה, כאשר כבר בשנת 2011 ועוד לפני ההסכם בין העירייה לחכ"ר ופרסום המכרז ידעו העירייה והחכ"ר שעל העירייה להסדיר את מעמדה בחוף.

בנסיבות העניין ולאור הסתמכותה של נטו על ההסכם עליו חתמה מול החכ"ר מכוח המכרז, נדחה מועד פינוי המסעדה שהן מנהלות עד ליום 1.9.22, והחכ"ר חויבה לשלם לרמ"י הוצאות ושכ"ט בסך 25,000 ₪.

תביעות הפינוי הוגשו באמצעות עו"ד אילת גופמן מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) וכחלק מפעילות "פורום חופים", במסגרתו מרכזת הפרקליטות מאמצי אכיפה נגד תופעות השתלטות גורמים פרטיים על חופי הים, במטרה להחזיר את חופי הים - משאב טבע מרכזי ומצומצם במדינת ישראל - חזרה לידי הציבור.

עו"ד יחזקאל ריינהרץ, ממשרד עורכי הדין פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' שמייצג את החברה הכלכלית ראשון לציון, שמפעילה את המזנון השישי בחוף הים, מסר בתגובה: "עיריית ראשון לציון בוחנת בכובד ראש את פסק הדין ולאחר מכן תקבל החלטה בהתאם. יחד עם זאת, יש להביע סיפוק על כך שבית המשפט קיבל בחלקן את טענות החברה הכלכלית וקבע לגביה מועד פינוי מאוחר בכשנה מיתר המזנונים. חשוב להדגיש כי החברה הכלכלית ראשון לציון ועיריית ראשון לציון פעלו בכל הנוגע לחוף הים אף רק מתוך ראיית טובת הציבור והצרכים הציבוריים, ועל רקע הידברות מתמדת עיריית ראשון לציון לבין רשות מקרקעי ישראל".