צומת שילת שליד מודיעין מוכר, לפחות בהיבטיו הקולינריים, בקרואסונים המפורסמים של קפה 443, שמתחסלים בדרך כלל מהר מאוד. אם אתם בסביבה בשעה מוקדמת – תקפצו. עם זאת, כדי לענות על צורכיהם של קרניבורים ליליים מהסביבה וגם של נוסעים מזדמנים, לפני כשלושה שבועות נפתחה במתחם תחנת הדלק שבמקום מסעדת פאסט פוד מקסיקנית, מהבעלים החדשים (יחסית) של קפה 443, שמספק עד השעות הקטנות של הלילה, מנות מהירות עם טוויסט של סומבררו לצד נגיעה ישראלית.
"לורו" פתוחה בימי חול משעות הצהריים ועד 2:30 בלילה ומציעה תפריט מצומצם למדי בהזמנה עצמית (ללא מלצרים) של טורטיות וג'בטות במילויים שונים, לצד כמה מנות ראשונות, נשנושים ומנות צד, לצד קולקציית רטבים תוצרת בית שלגמרי משדרגת את החוויה. הגענו למקום בערב גשום במיוחד כדי לבחון את ההיצע המגולגל, שאמנם לא העיף אותנו עד טיחואנה, אבל בכל זאת יצאנו די מרוצים. מכיוון שהמסעדה חדשה מהניילונים, היא עדיין נקייה, מצוחצחת ובוהקת, רק שיימשך ככה, מפני שהרושם הראשוני, עוד לפני האוכל, היה מוצלח.
התחלנו בנשנוש שזכה לשם "קרצ'לורוס" – תכלס שניצלונים מאורכים "עטופים בבלילת קסמים" (49 שקלים ל-5 יחידות, 39 שקלים ל-3 יחידות). הם לא שברו שיאי מקוריות ולא היינו מגדירים אותם כקסומים, אבל הם בסך הכל היו טובים. חמים, טריים, קראנצ'יים ומתובלים היטב, הוכנו עם ההזמנה ולא חיכו מראש ללקוח הבא. ככה צריך. מה שכן, הרטבים, ששימשו במקרה הזה כדיפ, שידרגו מאוד את הביס. אם שמות כמו "איולי שיפקה נענע" (חריף!) ו"איולי מטבוחה צרחות" (אמיתי לגמרי) מסקרנים אתכם – לא תתאכזבו. גם רוטב השזיפים המתוק (אולי מתוק מדי), שבאמת היה לו טעם של שזיפים, היה מעניין, אם כי לא כל הדוגמים התלהבו ממנו. לא נוסה ואנחנו מתחרטים על זה: רוטב צ'ילי אננס.
משם המשכנו לשלוש טורטיות (46 שקלים למנה) שנבצעו כל אחת לשתיים, לבקשתנו. גם הטורטיות נעשות על המקום ואינן מתועשות, וזו עוד נקודת זכות. טורטיית האנטריקוט (בשר מתובל קצוץ, רטבים, ממרחים וירקות לבחירה) היתה בסדר גמור ועסיסית מאוד, אבל לא משהו שלא טעמנו במקום אחר.
לעומת זאת, טורטיית הצ'יקן (עוף קצוץ, אותו קונספט), לא הלהיבה את הדוגמת שלה, שטענה כי המילוי היה נוזלי מדי ושהתיבול לא לטעמה. ההפתעה הגדולה היתה טורטיית הקבב המפורק, שהתבררה כמעולה. מודים, קבב זה לא הדבר הראשון שאנחנו שוקלים לגלגל בטורטייה שלנו, אבל דווקא המנה הזו היתה הכי מוצלחת בין השלוש. נהנינו מכל ביס.
עוד בהיצע: טורטיית קרצ'לולו עם שניצלונים מובנים, ואופציה צמחונית – שאין שתיהן לא ניסינו. כמו כן, אם אתם פחות בקטע של טורטיה, אפשר להזמין ג'אבטה עם כל אותם מילויים.
מכיוון שמדובר כאן במנות בהרכבה עצמית, כשכל אחד בעצם מקבל טעם שונה בהתאם לממרחים ולרטבים שהוא מזמין, תצטרכו לשאול את עצמכם אם אתם יותר בעניין של טורטייה פיקנטית, מתקתקה או סולידית (מבוססת גוואקמולי). אנחנו כיוונו לפיקטניות, בהתאם לרטבים שהומלצו לנו, אבל אפשר לבחור מתוך עשרות וריאציות.
תמורת 66 שקלים תקבלו בלורו דיל טורטייה שכולל גם תוספת (צ'יפס שגרתי לגמרי, טבעות בצל מעולות עם בלילה קריספית ויוצאת דופן, פוטטוס או כדורי פירה שלא ניסינו) ושתייה. דיל בג'בטה עולה 69 שקלים, ומחיר ארוחת הילדים,"גוזלורו" (אם לא אכפת לכם), הוא 52 שקלים. על פניו אלה מספרים גבוהים לעומת מזללות דומות, אבל לטעמנו המחירים הוגנים שכן המרכיבים נעשים אין-האוס, ובהחלט מרגישים את זה בטריות.
למרות זאת, וזו הטענה העיקרית שלנו כלפי לורו: מנות הטורטייה קטנות יחסית, וככל הנראה היינו נשארים רעבים אלמלא הקר'צלורוס לראשונה. עוד סנטימטר או שניים לקוטר היו עוזרים. חוץ מזה? לגמרי שווה עצירה אם אתם כבר על הכביש, ויש גם קרואסון בונוס למקדימים.
לורו
צומת שילת, מאחורי תחנת דלק סונול על כביש 443, 08-9765268
ראשון - חמישי: 12:00-2:00, מוצ"ש: פתוח עד השעות הקטנות של הלילה
כשר
