רובע העסקים של בני ברק הוא סוג של אוקסימורון, מרכז הייטקיסטי נוצץ של גורדי שחקים שצמח כמו שן זהב בשולי אחת הערים המשונות והכאוטיות בישראל. סוג של שגרירות של הקפיטליזם המערבי בתוך הבירה של חברת הלומדים החרדית בישראל, נקודת מגע בין כמה תרבויות שמתקיימות בסמוך, אך תמיד בסוג מסוים של הפרדה.
לא מפתיע שדווקא בנקודת החיבור הזו צצה בשנים האחרונות סצנה קולינרית קטנה שמביאה את כל הטוב של העיר בני ברק והחברה החרדית בישראל לאזור עתיר החנייה והנגיש מאוד בתחבורה ציבורית. אחד המוסדות שהתמקם באזור היא המסעדה היהודית, שילוב מאוד בני ברקי של קייטרינג, בית אוכל מוכן ומסעדה שמגישה אוכל יהודי מסורתי ומנות שף.
המסעדה היהודית אינה המוסד הבני ברקי היחיד שפתח סניף גדול ונוצץ באזור העסקים של העיר, והתחרות הגוברת מצמיחה פתרונות יצירתיים מתחום היח"צ, כאלו שמולידים מסורות חדשות. לכן, לכבוד עונת החורף והקור, המסעדה היהודית הכריזה על הטשולנטיאדה, פסטיבל שכולו סביב תבשיל הקדרה היהודי בעולם, החמין.
מקורו של החמין קצת אבוד בנבכי ההיסטוריה היהודית, אך כבר בתקופת חז"ל התייחסו לאכילת תבשיל חם בשבת, שבושל באש שהודלקה לפני כניסת השבת או בתנור אדמה שנותר חם. הוויכוח סביב אכילת מזון קר או חם בשבת הוכרע רק בימי הביניים, ועבור יהודי מזרח וצפון אירופה, הצורך במנה שמנונית, רותחת ומנחמת בימי שבת קרים הולידה את הטשולענט, הגרסה של יהדות מזרח אירופה לתבשיל.
זה לא סוד שימי חמישי בערב הם שעת השיא לצאת ולאכול טשולענט בבני ברק, סיורי אוכל רבים מדריכים אורחים ממגזרים שונים ברחבי העיר בשעות הערב המאוחרות בחיפוש אחר הקערה המושלמת של התבשיל המהביל והמשביע. במסעדה היהודית מכירים היטב את הפופולריות של הטשולענט והקדישו לו פסטיבל במהלך ימי חמישי ושישי עם מבחר כמעט מבלבל של מנות חמין משלל עדות.
בין סוגי החמין השונים מציעה המסעדה היהודית טבחה, הגרסה הטריפוליטאית של המאכל, עם גרגירי חיטה, בשר וקציצות סולת רכות בשם קוקליאת, סחינה – מהמטבח הצפון אפריקאי שעשוי שכבות של קטניות, בשר, תפוחי אדמה ודגנים. גם העדה העיראקית זכתה לייצוג וכבוד במגוון סוגי החמין עם התבית, מנה של עוף ואורז עתירי תבלינים שמבושלים יחד במשך שעות עד רמה בלתי נתפסת של רכות.
נראה שבמסעדה היהודית ביקשו להוסיף למגוון סוגי החמין גם כמה פרשונויות מודרניות עם חמין מהמעשנה שכולל נתחים של בריסקט מעושן ומנה של "חמינקדוס" , חמין קבנוס ואסאדו. כמובן שבין סוגי החמין מככב הטשולענט היידישאי, עם תפוחי אדמה, שעועית בובעס ענקית, ובשר.
מבין כל מנות החמין שטעמנו, נראה כי במסעדה היהודית הצליחו במיוחד עם מנת הטשולענט שהייתה מנחמת, רותחת וריחנית. אכלנו לצידה קוגל, סוג של פשטידה בעלת כמה פרשנויות שונות מאוד, קוגל איטריות מתוק חרפרף, קוגל תפוחי אדמה המזכיר לביבה גדולה ויאפצ'ק, קוגל תפוחי אדמה עם בשר מפורק. "שאבעס", מנה גדולה של חמין שמגיעה עם סלטים וחלה של ויז'ניץ תעלה 59 שקלים. "טעומיה" מנה של שלושה סוגי חמין עם סלטים וחלה תעלה 85 שקלים ותשישות בלתי נתפסת למי שיסיים אותה.
ישבנו בחלק של המקום המהווה את המסעדה ולעסנו בכבדות את המנות השמנוניות. שוק האוכל הגדול שמהווה את רובה של המסעדה היהודית היה עמוס עד אפס מקום בנציגים של מגזרים שונים, שנראה שכולם מרגישים בנוח בהמולה הבני ברקית. אחת העובדות במקום ראתה שאנחנו קצת המומים חייכה ואמרה: "אפילו אני לפעמים מופתעת מהמגוון הגדול שיש פה, גם בתקופות הכי קשות של מתיחות ומחלוקת, איך שהוא נראה שעל אוכל אין מחלוקת. בתקופת המחאה, כשהיו הפגנות זעם בבני ברק, ראינו פה אחרי כל הפגנה את מפגיני קפלן מגיעים עטופי דגלים ואת המפגינים החרדים, באים לאכול יחד, כאילו לא צעקו זה על זה לפני כמה דקות". אז בתקופה של לילות קרים וקרע בין מגזרי הציבור בישראל, שווה להגיע למסעדה היהודת בבני ברק ולהתחמם ממנת טשולענט מצוינת והאחווה הבלתי מוסברת שאוכל טוב מספק.
המסעדה היהודית, מצדה 12 בני ברק
הטשולנטיאדה מתקיימת בימים חמישי ושישי במהלך החודשים ינואר ופברואר
חמישי בין השעות: 11:30-00:00 שישי 08:00-14:00
כשר
